קראו את פרקי התהילים והתפילה המיוחדים לצום י"ז בתמוז

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

פרק פ"ג:

א שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: ב אֱלֹהִ֥ים אַל-דֳּמִי-לָ֑ךְ אַל-תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל-תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל: ג כִּֽי-הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ: ד עַֽל-עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל-צְפוּנֶֽיךָ: ה אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא-יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם-יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד: ו כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ: ז אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים: ח גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם-יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר: ט גַּם-אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי-ל֣וֹט סֶֽלָה: י עֲשֵֽׂה-לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן: יא נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין-דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה: יב שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל-נְסִיכֵֽמוֹ: יג אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים: יד אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי-רֽוּחַ: טו כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר-יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים: טז כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם: יז מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה: יח יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי-עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ: יט וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי-אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ:

פרק פ"ד:

א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי-קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר: ב מַה-יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: ג נִכְסְפָ֬ה וְגַם-כָּלְתָ֨ה | נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֪וֹת יְה֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל-חָֽי: ד גַּם-צִפּ֨וֹר | מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר | קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר-שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת-מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי: ה אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה: ו אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז-ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם: ז עֹבְרֵ֤י | בְּעֵ֣מֶק הַ֭בָּכָא מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ גַּם-בְּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה: ח יֵ֭לְכוּ מֵחַ֣יִל אֶל-חָ֑יִל יֵרָאֶ֖ה אֶל-אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן: ט יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: י מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ: יא כִּ֤י טֽוֹב-י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי-רֶֽשַׁע: יב כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ | וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע-ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים: יג יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ:

פרק פ"ה:

א לַמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי-קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: ב רָצִ֣יתָ יְהוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ (שבות) שְׁבִ֣ית יַעֲקֹֽב: ג נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל-חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה: ד אָסַ֥פְתָּ כָל-עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ: ה שׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר כַּֽעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ: ו הַלְעוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף-בָּ֑נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר: ז הֲֽלֹא-אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑נוּ וְ֝עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ-בָֽךְ: ח הַרְאֵ֣נוּ יְהוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן-לָֽנוּ: ט אֶשְׁמְעָ֗ה מַה-יְדַבֵּר֮ הָאֵ֪ל | יְה֫וָ֥ה כִּ֤י | יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל-עַמּ֥וֹ וְאֶל-חֲסִידָ֑יו וְֽאַל-יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה: י אַ֤ךְ | קָר֣וֹב לִירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ: יא חֶֽסֶד-וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ: יב אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף: יג גַּם-יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וְ֝אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ: יד צֶ֭דֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו:

פרק פ"ו:

א תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה-יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי-עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי: ב שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי-חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ: ג חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל-הַיּֽוֹם: ד שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: ה כִּֽי-אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב-חֶ֝֗סֶד לְכָל-קֹרְאֶֽיךָ: ו הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי: ז בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי: ח אֵין-כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים | אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ: ט כָּל-גּוֹיִ֤ם | אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ | וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ: י כִּֽי-גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ: יא ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה | דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ: יב אוֹדְךָ֤ | אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל-לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם: יג כִּֽי-חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה: יד אֱלֹהִ֤ים | זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ-עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם: טו וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל-רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב-חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: טז פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה-עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן-אֲמָתֶֽךָ: יז עֲשֵֽׂה-עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי-אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי:

פרק פ"ז:

א לִבְנֵי-קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: ב אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב: ג נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: ד אַזְכִּ֤יר | רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם-כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד-שָֽׁם: ה וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: ו יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה: ז וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ:

תפילה ליום צום תפילה לי”ז בתמוז:

יהוה אלהים אמת יחיד קדמון, חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, טוב ומטיב לכל, צופה לרשע וחפץ בהצדקו, קורא הדורות מראש, הרוצה בתשובה, רחם עלי למען שמך ולמען אבותינו הקדושים, והחזירני בתשובה שלמה לפניך, ועשה את אשר בחקיך אלך ואת מצותיך אשמר מעתה ועד עולם:

רבונו של עולם מלא רחמים יודע תעלומות, מרום וקדוש, פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אשר אתה עושה בכל יום תמיד נסים ונפלאות חדשות גדולות ונוראות מאד מאד, אשר נעלמו ושגבו מאתנו מאד. כי אין אנו יודעין עצם גדלתך ונפלאותיך אשר אתה עושה בעולם בכל עת, וכל עסקיך ונפלאותיך וטובותיך בכל יום ובכל עת ובכל שעה, כלם כאחד אינם כי אם בשביל התכלית הטוב האמתי, שהוא כדי לסבב סבות שנזכה להתקרב אליך ולשוב אליך בתשובה שלמה באמת, שזהו עקר תכלית הטובה האמתיית שבכל הטובות. ורק אתה בעצמך יודע כל מה שאתה עושה חדשות בכל יום בשביל להחזירני אותי ואת כל ישראל בתשובה שלמה באמת, כדי לטהר ולתקן נפשנו ורוחנו ונשמותינו, כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזהמתם. ובכל יום ובכל עת ובכל שעה אתה עושה נפלאות חדשות לגמרי בשביל זה, כי אין יום דומה לחברו, ובכל יום ובכל עת ובכל שעה ורגע, אתה מפליא לעשות לשנות הנהגת העולמות בשנויים רבים ונפלאים עד אין קץ וסוף, והכל לטובת העולם, לטובתם האמתיית והנצחיית, כדי לרמז להם רמזים בכמה בחינות ואפנים שונים בלי שעור לקרא את כל אחד ואחד מכל מקום שהוא שם בעת וברגע הזאת, לקרבו אליך באמת. כי רק זהו טובה באמת, ואין שום טובה אחרת בעולם זולתה כלל.

והנה אני מודה ומתודה לפניך אבי אב הרחמן המלך הטוב והמטיב לכל, על כל החסדים והטובות והישועות והנפלאות אשר עשית עמי מעודי עד היום הזה, אשר אחר כל מה שעבר עלי, ואחר כל מה שעברתי בשוגג ובמזיד באנס וברצון, ואחרי כל אלה, עדין לא כלו רחמיך ממני, ואתה מעוררני ומחזקני עדין לצפות לישועתך, ולסדר דברי אלה לפניך. מלבד מה אשר אתה מזכני בכל יום בנקדות טובות ונוראות לקדשני בקדשת ישראל בקדשת מצותיך הנוראות, אשר אתה מזכני בכל יום לחטף בזה העולם הכלה והנפסד, החולף ועובר כהרף עין, מה רב טובך אשר עשית עמי, “מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי”. על כן מצא עבדך את לבו עדין להתחנן לפניך, ולהשתטח מול רחמיך וחסדיך.

ובכן באתי לפניך בעל הרחמים, בעל הישועות, “גדול העצה ורב העליליה”, שתורני באמת דרכי התשובה, ותהיה עמי תמיד, ותדריכני בכל עת ושעה בדרך הישר באמת, באפן שאזכה מהרה לשוב בתשובה שלמה לפניך באמת חיש קל מהרה. ותורני ותלמדני הדרך האמת לאמתו איך להתנהג בענין התעניות. אשר גלית אזננו בכמה מקומות בדברי רבותינו זכרונם לברכה גדל עצם מעלת הצום והתענית שהוא עקר התשובה, אבל לעמת זה נמצא בכמה מקומות שאסור להתענות בלי רשות החכם האמת. ובפרט מי שהוא בן תורה שהזהירו עליו רבותינו זכרונם לברכה בכמה מקומות שלא ירבה בתענית שלא יתבטל מדברי תורה. ואתה יהוה אלהים אמת, לפניך נגלו כל תעלומות לב, וכל הספקות שיש בלבי על זה, ומלבד רבוי המניעות שיש לי על ענין התענית מצד כבד הענין בעצמו, נוסף לזה רבוי מניעות המח מצד הספקות הרבים שבלבי על ענין התענית כאשר הזכרתי לפניך.

על כן באתי לפניך מלא רחמים, שתזכני לידע בכל עת איך להתנהג בענין זה ובכל הענינים הנוגעים לעבודתך. ולא אבלבל את דעתי הרבה באלו הספקות, כדי שלא לבטל עצמי ממעט עבודתי, רק אזכה מאתך לישוב הדעת אמתי. ותדריכני באמתך ותלמדני בכל עת איך להתנהג בכל הענינים ובפרט בענין זה של תענית. ואזכה על ידי התענית להכניע ולבטל גשמיות גופי הרע, ואזכה לבטל המחלקת הגדולה ולהמשיך שלום גדול בכלליות ובפרטיות. הן עצם המחלקת מבני העולם, שהם קמים תמיד כנגד הרוצים לכנס בקדשת ישראל באמת, שעומדים כנגדם כמה מיני חולקים ומונעים ומלעיגים בכמה אפנים, להטותם מנקדת האמת. הן עצם המחלקת שבלב, שכל מה שאנו רוצים לעשות בעבודתך מונעים אותנו הרבה מאד בלי שעור, אשר כמעט “כשל כח הסבל”, כי כל מה שאני רוצה להתגבר לטהר מחשבותי ורעיוני, מתגברים כנגדי בלבולים רבים במחשבות זרות והרהורים רעים, אשר כל זה נקרא מחלקת. וכנגד כל אלו המחלקות צריכין תעניות, כאשר גלית לנו בהתורה הזאת.

על כן רחם עלינו למען שמך, והורני ולמדני וזכני לשום אל לבי להבין ולהתענות הרבה כרצונך הטוב באמת, באפן שאזכה על ידי התעניות להכניע ולבטל כל מיני מחלקת, ואזכה להכניע ולבטל כל הרצונות הפגומים שלי לבטל כלם כנגד רצונך ולדבק לבי באמת אליך ולעבודתך האמתיית, ולא אסור מרצונך ימין ושמאל, מעתה ועד עולם, ועל ידי זה תזכני שיתבטלו כל רצונות אחרים של המונעים והחולקים כנגד רצוני, ולא יהיה כח לשום מונע וחולק לבטלני חס ושלום מעבודתך האמתיית אפלו כחוט השערה. ויתבטלו כל מיני מחלקת שבעולם. הן מחלקת מבני העולם, הן מחלקת שבלבי הכל יתבטל לגמרי, ואזכה לשלום גדול באמת בכל הבחינות, באפן שאזכה לשוב אליך באמת. ולהיות כרצונך הטוב תמיד באמת מעתה ועד עולם:

ותזכני ברחמיך הרבים לשמחה גדולה רבה ועצומה תמיד לשמך ולעבודתך, “שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה”:

וזכני ברחמיך הרבים לקבל יום הכפורים הקדוש בקדשה גדולה ובשמחה רבה וחדוה עצומה, ואזכה לקים כל החמשה ענויים ביום הכפורים בתכלית השלמות כראוי, ולהתפלל כל החמשה תפלות ביום הכפורים בכונה עצומה ונוראה ולהתודות בכל מיני ודויים, ולהתחרט על העבר בחרטה גמורה ולעזב באמת דרכי הרע ומחשבותי הרעות והמבלבלות, ולקבל עלי בקבלה חזקה ונכונה לבל אשוב עוד לכסלה, ולבל אעשה עוד הרע בעיניך כאשר עשיתי, ולשוב בתשובה שלמה לפניך באמת בשמחה ביראה ואהבה, ולבכות הרבה מתוך שמחה:

מלא רחמים, זכני לקדשת יום הכפורים האים והנורא והנשגב מאד, כי הוא יום זה גדול וקדוש ונורא ואים ואדיר, יום אחד בשנה, אשר בחרת בו לעמך, לסלח עוונותיהם ולכפר פשעיהם ביום הנורא הזה, רחם עלינו וזכנו לקבל יום הגדול והנורא הזה כראוי ולשוב בתשובה שלמה באמת, באפן שתסלח ותמחל ותכפר לנו על כל חטאתינו ועונותינו ופשעינו העצומים והרבים והכבדים יותר מחל הים. ותעזרנו בזכות עצם קדשת היום הקדוש הזה, ובזכות התענית הקדוש של יום הנורא הזה, יום צום הכפורים, שנזכה על ידי זה להכניע אצלנו כל הרצונות אליך תתברך. להכניע ולשבר ולבטל כל מיני רצונות שלנו כנגד רצונך, עד שלא יהיה לנו שום רצון ולא שום תאוה כנגד רצונך כלל, באפן שנזכה להיות כרצונך תמיד, ולבלי לסור מרצונך ימין ושמאל. ועל ידי זה נזכה שאתה ברחמיך תבטל רצון אחרים מפני רצוננו, ויתבטל מאתנו כל מיני מחלקת שבעולם, הן מחלקת מבני העולם, הן מחלקת שבעצמי. אשר עתה “אין שלום בעצמי מפני חטאתי”. וכל מה שאני רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה יש לי מניעות רבות ועצומות בלי שעור. ועקר הוא מניעות המח והלב, והכל אזכה לבטל על ידי התענית הקדוש של יום הכפורים הכלול מכל הימים של כל השנה, כמו שכתוב: “גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו, ימים יצרו ולו אחד בהם”, ודרשו רבותינו זכרונו לברכה: ‘זה יום הכפורים’. רחם עלינו וזכנו לשוב בתשובה שלמה באמת בכל השנה, ובפרט ביום הכפורים הקדוש, ועזרנו להתענות התענית של יום הכפורים בקדשה נוראה ועצומה, ובשמחה וחדוה רבה באמת, באפן שאזכה על ידי זה לקדש עצמי מעתה ולידע איך להתנהג בענין התעניות בכל השנה כלה, ולהיות כרצונך הטוב באמת. למען לא אבוש ולא אכלם ולא אכשל לעולם ועד:

מלא רחמים אתה יודע כמה ימים מתים ופגרים ממש המנחים במקום שמנחים, על ידי רבוי ועצם פשעי העצומים והרבים מאד מאד שעשיתי מעודי עד היום הזה. אתה יודע איך הוצאתי החיות מימים הרבה באכזריות גדול מאד, ולא די שלא הוספתי על הימים חיות מלמעלה על ידי תורה ועבודה, אף גם הוצאתי מהם עצם חיותם לגמרי על ידי רבוי עוונותי שעשיתי בהם. אשר תקון כל אלו הימים המתים הוא על ידי תעניות הרבה, כאשר גלית לנו על ידי חכמיך הקדושים, רחם עלי ועזרני והושיעני ברחמיך העצומים ובחסדיך הנוראים והנפלאים, שאזכה בכח התענית הקדוש של יום הכפורים ובכח של כל התעניתים שתזכני ברחמיך הרבים להתענות בחיי, שאזכה על ידם לתקן כל אלו הימים המתים. ואזכה להתענות הרבה כל כך עד שאצטרך להשתמש עם כח של ימי היניקה בכח החלב שינקתי ממעי אמי, באפן שאזכה להחיות ולהעלות ולתקן כל הימים אשר עברו עלי מיום היותי עד הנה. ואזכה ביום צאתי מן העולם לבוא ולכנס לפניך עם כל הימים של כל ימי חיי בקדשה גדולה, ויהיו כל הימים שלי שלמים וקדושים וטהורים ומתקנים בתכלית התקון כרצונך הטוב, ולא איעול בכסופא קמך.

עזרני עזרני, הושיעני הושיעני, עשה עמי פלא לחיים לבל אהיה כמת חס ושלום, “לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה”. שמח נפשי האמללה מאד העלובה מאד, על ידי תעניות הרבה שתזכני ברחמיך להתענות מעתה. ואזכה להתחזק בזה הרבה. עזרני מלא רחמים, הושיעני מלא ישועות, רחם עלי מלא רחמים, גומל לחיבים טובות שגמלני כל טוב וזכני להיות מזרע ישראל והבדלני מן התועים, ולא עשני גוי, גמלני כל טוב סלה. ועזרני מעתה לפרש את עצמי מזה העולם לגמרי, ואזכה להאריך אפי בגבורה גדולה ולכבש את יצרי ולמשל ברוחי, ולהתחזק בכל עת עד שאזכה מעתה לסתם עיני מחיזו דהאי עלמא לגמרי, ולהתענות תעניות הרבה והפסקות שלמות. ואתה ברחמיך תקבלם באהבה וברצון ותקרבני אליך ברחמים רבים ותשמח את נפשי תמיד, באפן שאזכה בכח הצדיקים האמתיים לתקן כל מה שפגמתי מעודי בחיים חיותי. ואזכה להכיר אותך באמת ולעבד אותך תמיד באמת אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם. “הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום. הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב. הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי. שלח אורך ואמתך המה ינחוני, יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. כי לך לבד עיני תלויות. עד ישקיף וירא, יהוה משמים. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי”. עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן: