סגולה עצומה לשמירה על האדם

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אומר הזוהר: "תקנו לומר והוא רחום בימי החול שאז הוא זמן הדין ולא בשבת". בתפילת ערבית של ימי חול, אנחנו מתחילים את התפילה במילים: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ". אומר שם הזוהר, שרמוזים שם שלושת מלאכי החבלה העיקריים שבהם אנחנו מבקשים מבורא עולם שהוא ברחמיו יציל אותנו מהם. אבל בתפילת ערבית של ליל שבת, אנחנו לא אומרים "והוא רחום", אסור להגיד את זה.

למה? אומר הזוהר: "שכיוון משנכנסת השבת, מסתלקים הדינים מן העולם", ברגע שנכנסת השבת, אז כל מלאכי החבלה האלו, אין להם רשות לפעול. "ומלאכי חבלה אינם שולטים עליהם משעה שקידש היום, מפני כבודו של המלך שהוא השבת, המגן על הרשעים בשבת להורות שכבר נסתלק הדין מן העולם". זאת אומרת, הרי בדרך כלל, את מי המלאכים מענישים? את מי שלא הולך בדרך טובה. אבל בליל שבת, כשנכנסת השבת, למלאכי החבלה אין כוח להזיק לבן אדם. בורא עולם ממשיך אור של שלום, אור של שמחה, אור של שמירה, ואי אפשר לגעת בבן אדם הזה.

אומר הזוהר: "משל לסימטרא" (סימטרא זה שוטר) "שהיה מכה את הרשעים, בא המלך להגן עליהם ושם אותם לפניו". מה המלך עשה? רצה להגן על האנשים שחטאו, שם אותם לידו. עכשיו השוטר יכול לבוא ולהרביץ לאנשים שנמצאים ליד המלך? אומר הזוהר אותו דבר: "המלך הוא השבת, והוא הרחום שממשך את הרחמים לכולם. ולכן תקנו לומר 'וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם'". לכן בערבית אנחנו אומרים במקום "והוא רחום", "ופרוש עלינו סוכרת רחמים ושלום". 

למה? "כיוון שהרוח של קדושת השבת שורה על העולם, אז כל הרוחות הרעות וכל המקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם, ואין אנחנו צריכים להתפלל לשמירה בברכת השכיבנו, לפי שישראל שמורים מכל בחינת הדין והפחד מזה הרוח של השבת. וסוכת השלום, שהיא השכינה, פורשת כנפיה עליהם בכניסת השבת, והם שמורים מכל פגע רע". הזוהר הקדוש מגלה לנו, כשנכנסת השבת האדם זוכה שבורא עולם מסוכך עליו בכנפיים שלו, ומעביר אותו לעולם אחר, לבחינה אחרת, לאטמוספירה אחרת בכלל. 

בכל שבת, אנחנו נכנסים לשבת שלום, שיש בה שלמות, יש בה שמחה, יש בה הגנה, יש בה שמירה. לכן, כותב רבי נחמן מברסלב מה צריך לעשות בשבת: "והכלל הוא, שצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת, לבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל. רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה, והן בשתיה והן במלבושים, כפי מה שיכול". אומר רבי נחמן, תענגי את השבת. תאכלי, תשתי, תהני, תשני, תתפללי, תגידי תהילים, תבקשי. פשוט תתענגי על השם. מתי אדם יכול להתענג? מתי שהוא לא מפחד. מתי הוא לא מפחד? כשיש עליו שמירה. לכן המעלה הזו של השמירה של בורא עולם נכנסת אלינו בכל ערב שבת, עד מוצאי השבת ואז אפשר לזכות לשמירה גדולה מראש, שתמשיך לנו את השמירה לכל ששת ימי החול.


הרב יצחק פנגר בסיפור מצמרר: