משפחתה של רומי גונן: "לא מפסיקים להודות לאלוקים בכל דקה של היום"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

רומי גונן - החטופה שחסרה לאחרונה משבי חמאס - פירסמה פוסט ברשת החברתית בו כתבה: "יש חיים אחרי המוות, לפעמים חלומות מתגשמים".

אביה התראיין לוואינט, ואמר:

"רומי מדהימה, מקסימה. אלופת עולם, מעוררת הערצה והשתאות. אנחנו פשוט מסתכלים עליה, ואנחנו בהלם מוחלט ממה שאנחנו רואים.

"כשהיא ראתה אותי היא פשוט אמרה לי: 'אבא, חזרתי בחיים'. זה אומר שכל הראיונות שעשינו בטלוויזיה וברדיו איכשהו גם הצליחו להגיע לעזה. כל ריאיון סיימתי בשלוש מילים, שרומי תחזור בחיים. אמרתי את זה אלפי פעמים בתקווה שהיא תשמע את זה, ולו פעם אחת בלבד, והיא שמעה.

"זה היה הדבר הכי חשוב שהיה לה להגיד לי במשפט הראשון, אחרי 471 ימים שלא דיברנו. אני מרגיש אופוריה מטורפת, כל כך הרבה זמן חיכינו ליום הזה, להרגיש, להסניף את רומי, לדבר איתה, לחבק אותה, כמו שרואים בתמונות. אני יכול להתרגש פעם אחר פעם כשאני רואה את הסרטון הזה, זה שיא השיאים".

הוא ציין כי "ביום הראשון שרומי חזרה אני חושב שמרבית השפה שלה הייתה ערבית, והיא לא שמה לב אפילו. היא דיברה שם ערבית נון-סטופ במשך יותר מ-400 ימים, היא למדה כי המחבלים יימח שמם לא דוברי עברית ולא אנגלית. אז בתוך ארגז הכלים שהיא פיתחה לעצמה, זה גם לפתח שיחה, בקשות, היא הייתה צריכה הרי לקבל אישור לכל דבר שרצתה לעשות. לעמוד, לדבר, ללכת ימינה, ללכת שמאלה, זה אישורים. אז איך עושים את זה? רק אם לומדים את השפה שלהם. אז כן. זאת אחת האנקדוטות אולי, שפתאום יש לי ילדה שדוברת ערבית".

סבתה של רומי שיתפה בראיון לרשת ב':

"זה היה סוף העולם החיבוק שחיבקתי את רומי. אני בכלל לא בכיתי, בכיתי רק מבפנים. היום אני מדברת ומחייכת. כשרומי ואני התחבקנו, גם היא לא בכתה. היא אמרה לי: 'סבתא, כמה שאני שמחה לראות אותך. תביאי חיבוק, תשבי לידי, אל תזוזי מפה'. רומי היא בחורה כל כך חכמה. סמכתי עליה שהיא תדע איך לנהל את עצמה שם והיא ממשיכה לנהל את עצמה כאן".

עוד הוסיפה: 

"471 ימים בשבי זה עושה את שלו. העיקר שהראש שלה עובד, בגוף אפשר לטפל. הלוואי שכולם יחזרו בריאים. דבר ראשון שרומי אמרה לי זה: 'סבתא, תדאגי שאחרים יחזרו, אני חזרתי'. אלה היו 471 ימים מיותרים, אבל עכשיו רומי פה ובידיים בטוחות. צריך להחזיר את כל 90 החטופים שנותרו מאחור".

בנוסף, ירדן אחותה אמרה בכיכר החטופים:

"אני רוצה לפתוח בפנייה לאנשים שהכי צריכים לשמוע אותנו - לחטופות והחטופים שעוד שם. שתדעו שהמשפחות שלכם עושות כל מה שהן יכולות ולעולם לא יוותרו עליכם. אנחנו לא נוותר עליכם. תשארו חזקים, תשרדו. אנחנו מוציאים אתכם משם.

"במשך 471 יום רומי שלנו עברה תופת. פציעת הירי שלה מאותו יום ארור לא טופלה כראוי ובכל יום עד היום היא סבלה מכאבים ופגיעה משמעותית בתפקוד היד. ולמרות זאת, כמו נמרה, יצאה מנצחת ואמרה: 'אבא! חזרתי בחיים!'.

"יום החזרה שלה לארץ, יישאר לנצח כיום הלידה שלה מחדש. במילותיה - 'יש חיים אחרי המוות' ועוד איזה חיים מחכים לך, אהובתי! בתשעת הימים האחרונים, מאז שזכינו לחבק ולראות את השמש שלנו מחייכת שוב, מוגנת ובטוחה, יש דבר אחד שלא עוזב אותה - הצורך הדחוף בהחזרת החטופים כולם, לא לוותר על אף שלב בעסקה, עד האחרון שבהם.

"בכל יום היא לובשת את מספר הימים ואת סיכת החופש המנומרת על חולצתה. אין לכם מושג כמה זה היה משמעותי עבורן לראות אנשים עם סמלים כאלה, או לשמוע מילים של תקווה ודחיפות במעט הפעמים שקיבלו הצצה מזערית למסך".

"אישית, לאורך כל הימים האחרונים, ביחד עם כל התרגשות עולה תחושה של דחיפות מטורפת. דחיפות לכך שכל המשפחות יקבלו את האושר וסגירת המעגל שאני קיבלתי. בכל יום ב480 הימים האלו אני חושבת כל הזמן על איך אני אומרת תודה לכולם. אין מספיק מילים בשפות העולם בכדי להביע את התודה, אז מעבר למילים שאבחר להגיד עכשיו בשמי ובשם משפחתי, אשמח שתמיד כשתסתכלו לי בעיניים תדעו - אני לא מפסיקה להודות לכם ולאלוקים בכל דקה של היום".