דברו איתנו
קצר ולעניין

האם חובה לפי היהדות להביא ילדים לעולם?

"בימי השעבוד למצרים, תוך שהמצרים ניצלו אותנו, אנחנו קלטנו את הניצוץ הקדוש שבנטייתם החומרית. בזכות זה זכינו להתרבות מאוד"


20/01/25 | כ' טבת התשפ"ה
האם חובה לפי היהדות להביא ילדים לעולם?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" עסק הרב אליעז מלמד בעניין מצוות פרייה ורבייה ומדרגותיה.

המאמר לפניכם:

"...הזכרתי את המצווה בקצרה, וכאן מעט ארחיב. שלוש מדרגות בקיום מצוות פרייה ורבייה.

א. החובה מהתורה להוליד בן ובת, וגם כאשר התנאים קשים צריך להתאמץ מאוד כדי לקיימה, ובכלל זה להיעזר באמצעים הרפואיים המקובלים, דוגמת הפריה חוץ־גופית.

ב. מצוות חובה מדברי חכמים להתאמץ ללדת ארבעה ילדים (ראו פניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ו, 6).

ג. הידור מצווה להוסיף ללדת עוד ילדים כפי כוח ההורים, כלומר הורים שיודעים שיוכלו לגדל עוד ילדים ולחנכם לתורה ולמצוות ולדרך ארץ, מצווה שיוסיפו ללדת ככל יכולתם, והידור מצווה זה יש לו ערך עצום, שהמוליד נפש בישראל כאילו הוליד עולם מלא. אבל אם הם יודעים שעם ילדים נוספים העומס עליהם יכבד מדי, וכעס ועצבנות ילוו את חייהם, עדיף שלא יהדרו במצווה, מפני שאף שבכל ילד נוסף יקיימו מצווה, מאידך במצבם הנפשי הגרוע ירבו לחטוא בכעס ורוגז, והדבר כמובן ישפיע לרעה על חינוך ילדיהם. לא זו בלבד, אלא גם מי שמעוניינים להפנות את כוחותיהם לאפיקים נוספים שיש בהם ערך, באופן שלא יותיר להם כוח לגדל עוד ילדים, רשאים לעשות כן (שם).

במצרים הפכנו ממשפחה לעם

לכל אומה מהות מיוחדת משלה, וזו המשמעות של השר המיוחד שיש לכל אומה בשמיים. אופייה המיוחד של הממלכה המצרית הוא בכוחם החומרי. הם הצטיינו בניהול הממלכה למען פיתוח עושרה, אך עם זאת נטו מאוד אחר התאוות החומרניות. לכן ציוותה התורה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" (ויקרא יח, ג). וכפירוש חז"ל בתורת כוהנים שם, שהיו שטופים בתאוות (עיין במהר"ל גבורות ה' פרק ד').

בימי השעבוד למצרים, תוך שהמצרים ניצלו אותנו, אנחנו קלטנו את הניצוץ הקדוש שבנטייתם החומרית. בזכות זה זכינו להתרבות מאוד. כוחות החומר של מצרים נקלטו אצלנו ככוח המאפשר ריבוי אדיר. כך זכינו לצאת ממצרים ברכוש, כפי שהבטיח ה' לאברהם אבינו, בברית בין הבתרים: "גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם... ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". הרכוש הגדול הוא לא רק כסף וזהב, אלא יותר מזה, ריבוי הילדים, שנאמר: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותמלא הארץ אותם" (שמות א, ז).

מ־70 נפש ל־60 ריבוא יוצאי צבא

בפועל, בתוך 210 שנים גדלה המשפחה ובה 70 הנפשות עד שנעשתה לעם ובו 60 ריבוא גברים בני 20 ועד 60. אם נחשב את מספר הצעירים כמספר המבוגרים, ומספר הנשים כמספר הגברים, הרי שמדובר בעם המונה כשני מיליון וחצי נפשות.

כמה ילדים ילדה אישה במצרים

השאלה היא כמה ילדים הייתה צריכה ללדת כל אישה בממוצע, כדי שבמשך 210 שנים משפחה ובה 70 נפשות תהפוך לעם בן שני מיליון וחצי נפשות. לחשיבות העניין אחזור על דברים שכבר סיפרתי בעבר: באחת השנים כשהגענו לפרשת שמות, ביקשתי מהרב יונדב זר לחשב כמה ילדים הייתה צריכה כל אישה במצרים ללדת. לאחר זמן חזר ואמר שהשאלה באיזה גיל היו רגילים להתחתן היא חשובה לא פחות מהשאלה כמה ילדים היו לכל אישה. כי אם היו רגילים להתחתן בגיל 22, הרי שצריך שלכל אישה יהיו כ־12 ילדים. אבל אם היו רגילים להתחתן בגיל 15, כפי שכנראה היה מקובל בדורות ההם, הרי שמספיק שלכל אישה יהיו שישה ילדים. יש לציין כי בחישוב זה נכללים הילדים הבריאים שהגיעו לחתונה וממילא הולידו אף הם שישה ילדים בממוצע. אבל הילדים שמתו כתינוקות ונערים אינם נחשבים.

ההתקדמות הדמוגרפית תלויה גם בגיל הנישואין

בעקבות חישוב זה נתגלה לנו עד כמה משפיע גיל הנישואין על ההתקדמות הדמוגרפית. חובה לציין שגם ההלכה מדריכה את האדם להתחתן בגיל צעיר (קידושין כט, ב, שולחן ערוך אבן העזר א, ג). בנוסף לכך המציאות מראה כי דחיית גיל הנישואין גורמת לקשיים רבים במציאת בן זוג או בת זוג.

כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

כאשר האמונה איתנה החיים מתעצמים בעוז, ואזי גם הייסורים הקשים ביותר אינם ממעטים את החיים אלא מעצימים אותם. לכן במקום שצער השעבוד הנורא במצרים יגרום לייאוש ולצמצום הילודה, בני ישראל המשיכו לפרות ולרבות, וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ. לעומת זאת כאשר עוצמת החיים חלשה, התגובה היא לפרוש מהחיים ולהתמעט.

גם מי שנחלש בעקבות ייסורי האבל על חיילי ישראל, יכול להתחזק באמונתו ולזכור שעל קידוש השם החיילים נהרגו, ולגודל מעלתם אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם בעולם הבא. ואף בני משפחותיהם יכולים מכוח זיכרון זה להתעלות, להתעצם בגבורה ולהפיח חיים במשפחתם ובכל הסובבים אותם. זה קשה מאוד, אבל כגודל הקושי גודל הנחמה, הברכה והישועה שתצמח מזה. לעיתים יש לנו ציפייה שהציבור יכיר בייסורי האבל ועל ידי כך הייסורים יעברו. ואולם המנחמים יכולים רק לעודד, ואילו בני משפחות האבלים יכולים להתאמץ ולהתחיל בתהליך של צמיחה והתפתחות לאור ההקרבה המופלאה של יקיריהם, ואזי הברכה שתגיע אליהם ולמשפחתם תהיה כפולה ומכופלת".

מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב

קצר ולעניין

חשוב: זה מה שיכול לעזור כשנגזר על אדם מחלה מסוכנת

קצר ולעניין

זה מה שאנו יכולים לעשות כדי לסייע בשיחרור החטופים

קצר ולעניין

תודו שלא חשבתם על זה: מדוע אנו בוכים דרך העיניים?

קצר ולעניין

הרב הראשי: "על ידי התפילה אפשר לעצב את הגזירה אלוקית"

קצר ולעניין

האם חובה לפי היהדות להביא ילדים לעולם?

קצר ולעניין

האם מותר להשתמש בתאריכים לועזיים?

קצר ולעניין

האם יהודים יכולים לחגוג חגים של גויים?

קצר ולעניין

האם מותר לומר מילים שמבטאות שמות של אלילים?

קצר ולעניין

האם מותר לאחים צעירים להתחתן לפני אחיהם הבוגרים יותר?

קצר ולעניין

הרבנים שמחתנים על מאחורי הקלעים: "זה הזמן לבקש כל שהם רוצים, זוהי שעת רצון"

קצר ולעניין

נולד בן? כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה

קצר ולעניין

לא תאמינו: הייתם מצליחים לאכול אופניים שלמים?

קצר ולעניין

מפחיד: האם המזוזה שלכם באמת כשרה?

קצר ולעניין

"החתן שכח את הטבעת בבית": הרבנים שמחתנים בסיפורים מפתיעים

קצר ולעניין

רוצים לצאת לנופש והמלחמה לא מאפשרת? רעיון מקורי לפניכם

עוד מאמרי תוכן בנושא קצר ולעניין
X
  • © כל הזכויות שמורות