האם צריך לפחד מקללות?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" פרסם הרב אליעזר מלמד מאמר העוסק בקללות, בכוחן ובהשפעתן על האדם.

המאמר לפניכם:

"אסור מהתורה לקלל אדם שימות או יחלה או שיארע לו דבר רע אחר. אפילו אדם שאינו שומע שקיללו אותו - אסור לקלל, שנאמר: "לא תקלל חירש" (ויקרא יט, יד). בטעם האיסור נאמרו שני פירושים. האחד הוא שהקללה משחיתה את נפשו של המקלל במידות רעות של שנאה, כעס ונקמה (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה שיז).

השני הוא שהאדם נברא בצלם אלוקים, ואחד הביטויים העיקריים של צלם אלוקים הוא שיש לו יכולת לדבר. כלומר, יש לדיבורו כוח השפעה בעולם הזה ובעולמות העליונים, ולכן כאשר הוא מקלל את חברו, הוא פוגע בו בעולם הזה, וגורם לקטרג עליו בעולמות העליונים (ספר החינוך רלא; זוהר חלק ג' פה, א).

נזקה של הקללה

ככלל אדם נידון לפי מעשיו, ולא לפי מה שמקללים אותו, ולכן בדרך כלל, כאשר האדם נוהג בצדיקות, אין הקללות מזיקות לו, שנאמר: "קללת חינם לא תבוא" (משלי כב, ו). אולם בשעת הסכנה, כאשר יש באדם חטא, למרות שהוא נוהג בצדיקות, הקללה יכולה לחול על אותו החטא ולהעצים את הקטרוגים נגדו ולהכריעו (עיין זוהר חלק א' קעה, א; מנורת המאור כ; אור החיים במדבר כג, ח).

וכן אמרו חכמים במשנה (מכות יא, א), שכיוון שהרוצחים בשגגה שצריכים לגלות לערי המקלט משתחררים רק במות הכהן הגדול, היו אימותיהם של הכהנים הגדולים מספקות לרוצחים בשגגה מזון וכסות כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו. שאלו חכמים: וכי מה בכך שיתפללו, הרי "קללת חינם לא תבוא"? והשיבו שגם לכהנים הגדולים יש אשמה מסוימת, שלא התפללו מספיק על בני דורם שלא יגיעו לרצח בשגגה. הרי שיש כוח בקללה להזיק גם למי שלא חטא, כאשר יש בו פגם מסוים, ובמיוחד כאשר הפגם קשור לנושא שבעטיו קיללו אותו.

הקללה בדרך כלל חוזרת על המקלל

מעיקר הדין מותר לאדם לקלל רשע שחטא נגדו (סנהדרין פה, א). וכן מצינו נביאים וחכמים שקיללו אנשים שהרשיעו כלפיהם. אולם מפני הסכנה עדיף לא להשתמש בקללות, מפני שכאשר הקללה אינה מוצדקת באופן מלא, היא עלולה לחזור על המקלל. לכן אמרו חכמים (סנהדרין מח, ב) שראוי לאדם לנהוג כפי הפתגם "תהא לוטא ולא תהא לאטה", עדיף שתהיה מהמקוללים ולא מהמקללים. וכפי שאירע לדוד המלך שקילל את יואב בן צרויה, על שהרג את אבנר בן נר שר צבא ישראל ופגע בתהליך איחוד שבטי ישראל תחת הנהגת דוד. אמר דוד: "נקי אנוכי וממלכתי מעם ה' עד עולם מדמי אבנר בן נר. יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל ייכרת מבית יואב זר ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם" (שמואל ב' ג, כח-כט). אמרו חכמים: "כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד". היינו בשעה שצאצאיו חטאו, חזרה ועלתה הקללה של דוד וקטרגה כנגדם וגרמה להם שייענשו.

האם צריך לפחד מקללות

למרות שיש כוח בקללות להזיק, עדיף לאדם לא לחשוש מהן, מפני שככל שיחשוש מהן יותר, כך השפעתן המזיקה עליו תגדל. אלא יתחזק ללכת בדרכי ה', כי זה הדבר המועיל ביותר להגנה מפני הקללות. וכפי שציווה ה' את ישראל בפרשה שבה נאסרו כל הכשפים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג), ובכך תהיו דבוקים בחיים ותינצלו מכל המכשפים וקללותיהם.

יתר על כן, כאשר אדם יודע שהקללות שקיללו אותו אינן מוצדקות, ראוי לו להתחזק באמונה שהן יתהפכו לטובה ולא יזיקו לו, וככל שיתחזק בזה יותר, כך אכן יהיה. לא זו בלבד אלא שהקללות עצמן יחולו על ראש מי שאמרן, וכמו שנאמר "קללת חינם לו תבוא" (משלי כו, ב), ביארו שם המפרשים, שאם הקללה הייתה בחינם היא חוזרת על ראשו של המקלל (רש"י, רלב"ג ומצודת דוד).

וכך כתב המאירי (על משלי כו, ב), שאין לחכם להתיירא מלהוכיח שמא יקללו אותו, כי "אלוקים יהפוך אליו את הקללה לברכה", ותחזור הקללה למקלל".