אם הכל בידי שמיים, האם יש טעם להתברך מצדיקים ומהורים?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעתיון "בשבע" פרסם הרב אחיעזר מלמד מאמר העוסק בכוחן של ברכות, והאם ראוי לברך ולהתברך.

המאמר לפניכם:

"שאלה: למדנו בפרשת השבוע, פרשת ויחי, על ברכות יעקב לבניו ולאפרים ולמנשה, ומכאן שיש כוח לברכות. אולם יש לשאול, הרי כל הברכות מאת ה', אם ראוי בעיני ה' לברך מישהו מסוים – יתברך, ואם לא ראוי – לא יתברך, ומה הערך של ברכת הצדיקים או ההורים?

תשובה: מכיוון שברא ה' את האדם בצלמו, בצלם אלוקים, העניק לדיבורו השפעה על הקורה בעולם הזה ובעולמות העליונים. לכן קללה שלו יכולה לפגוע, וברכה שלו יכולה להשפיע טובה.

כאשר אדם חוטא, מעמדו נפגם ונסדק, אולם פעמים רבות עדיין מצבו תלוי ועומד, וכאשר מקללים אותו, הקללה חלה על הפגם שבו ויכולה להכריעו. מנגד, כאשר עשה מצוות התרבו זכויותיו, אבל עדיין פעמים רבות מצבו תלוי ועומד, וכאשר מברכים אותו נפתח הפתח לברכה האלוקית שתחול עליו. ברכה לשון תוספת וריבוי. קללה, לשון הפחתה וחיסרון.

גדול כוח השפעתן של הברכות מכוחן של הקללות, וכפי שאמרו חכמים: "לעולם מידה טובה מרובה ממידת פורענות" (סוטה יא, א).

ברכת נח, יצחק ויעקב לילדיהם

לברכתם של ההורים לילדיהם יש כוח השפעה גדול במיוחד, וכאשר הם צדיקים, לברכתם ישנה השפעה כפולה ומכופלת. לכן הקללה שקילל נח את בנו חם ואת בן בנו כנען, והברכה שבירך את שם ויפת, השפיעה עליהם ועל זרעם לדורות. שנאמר: "ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר ברוך ה' אלוקי שם, ויהי כנען עבד למו. יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם, ויהי כנען עבד למו" (בראשית ט, כה-כז).

לכן כאשר עמד יצחק אבינו לברך את עשיו בנו הגדול, חרדה רבקה אימנו שמא תגיע הברכה למי שאינו ראוי לה, ודרשה מבנה יעקב לקבל את הברכה שבאמת הייתה מגיעה לו. ואף לאחר שנודע ליצחק שהוטעה ובירך את יעקב, הבין שברכתו כבר חלה על יעקב (בראשית כח, א-ו).

כיוצא בזה, בעת שבירך יעקב אבינו את בניו של יוסף, דקדק להניח יד ימינו על אפרים, כי יש כוח עצום בברכה, וצפה ברוח קודשו שאפרים הצעיר יגדל ממנשה (בראשית מח, יד-כ). וכן לפני מותו, דקדק יעקב אבינו לברך את בניו באופן המתאים ומכוון לכל אחד מהם, שנאמר: "ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם" (בראשית מט, כח).

ברכות ההורים

לא רק לצדיקים מיוחדים יש כוח לברך את ילדיהם, אלא לכל ההורים יש כוח מיוחד לברך את ילדיהם, שהואיל ומתוך אהבה גידלו אותם, ומתוך רצון להיטיב חינכו ופרנסו אותם, הם צינור השפע של ילדיהם, וממילא יש לברכתם משקל רב. פרט לכך, הואיל והם ילדו אותם, משמיים נקבע שהם יהיו צינור הברכה של ילדיהם.

מכיוון שיש לברכת ההורים כוח מיוחד, הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם לפני אירועים חשובים, כגון חתונה, כניסה ללימודים, גיוס לצבא, קבלת משרה ויציאה לחוץ לארץ. כמו כן הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם בליל שבת, שהיא שעה יפה לברכה, כי בכניסת השבת בא שלום לישראל, ואפילו המקטרגים שותקים, והכול שמחים ורגועים, ומתווספת ברכה לעולם.

הורים רבים מברכים את ילדיהם ונכדיהם בערב יום הכיפורים, שאז הלב פתוח לתשובה, ובכלל הברכה שהם מעניקים לילדיהם ונכדיהם הם מעוררים אותם לשוב בתשובה ולהתחזק בתורה ובמצוות (מטה אפרים תריט, ב; קיצור שולחן ערוך קלא, טז).

ברכת ההורים לפני פטירתם

וכן ראוי להורים להשתדל לברך את ילדיהם לקראת פטירתם, מפני שלקראת הפטירה נפשו של האדם הולכת ומשתחררת מכבלי הגוף והיא נטהרת ומזדככת, ולכן יש בידו תוספת כוח לברך (ספורנו בראשית כז, ב; רד"ל). וכן אמרו חכמים: "אתה מוצא שהצדיקים מברכים לבניהם בשעת מיתתם, שכן הוא אומר יצחק לעשו: ואברככה לפני ה' לפני מותי. לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסם אל אביו שיברכם" (תנחומא ויחי ה).

מכיוון שיש השפעה רבה לברכה שנאמרת לפני הפטירה, ההורים שמברכים את ילדיהם לפני מותם גומלים עימהם בכך חסד. ואף הילדים שבאים להוריהם כדי לקבל את ברכתם לפני פטירתם גומלים עם הוריהם חסד, שבכך הם מגלים את רצונם להמשיך את מורשתם (מעבר יבוק אמרי נעם כח).

מהי ברכה

הברכה שאדם מברך את חברו בפניו, יש בה תפילה לה' יחד עם הכנת המתברך לקבל את הברכה. מפני שכאשר המתברך שומע את הברכה, נפתח לבו לקראתה, והברכה שקיבל נעשית לו כמעין צינור שדרכו השפע יכול להגיע אליו. הרי שיש בברכה שילוב של תפילה עם פעולה רוחנית לקביעת העתיד (עיין ספר העיקרים ד, יט).

ברכה שבין אדם לחברו

גם לברכה של אדם לחברו יש השפעה. וכפי שאמרו חכמים: "לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור בירכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן, ואלו הן: דוד ודניאל" (מגילה טו, א).

גדולה מעלת הברכה שהיא יכולה להציל מכיליון. שנאמר: "ותאמרנה הנשים אל נעמי: ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום וייקרא שמו בישראל" (רות ד, יד). אמרו חכמים, שבזכות ברכה זו, כמה מאות שנים לאחר מכן, ניצל זרעו של דוד בעת שקמה עתליהו להכריתו (רות רבה ז, טו).

כיוצא בזה הורו חכמים (שבת קלז, ב) שכל המשתתפים בברית מילה יברכו את הרך הנימול: "כשם שנכנס לברית, כך ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים"".