דיני צום עשרה בטבת שחל ביום שישי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעלון "שיחת השבוע" פורסם מאמר העוסק בדיני צום עשרה בטבת שחל ביום שישי. את הדברים כתב הרב יוסף שמחה גינזבורג.

המאמר לפניכם:

"שאלה: מה הם דיני צום עשרה בטבת כשהוא חל ביום שישי?

תשובה: על-פי כללי הלוח העברי, הצום היחיד שיכול לחול ביום שישי הוא עשרה בטבת. אם צום חל בשבת, צמים רק ביום הכיפורים, ואילו צומות אחרים (צום גדליה, י"ז בתמוז ותשעה באב) נדחים ליום ראשון (ותענית אסתר מוקדמת ליום חמישי).

רבי דוד אבודרהם כתב שאפילו אם היה עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחותו, מפני שנאמר בו (יחזקאל כד,ב) "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", כמו ביום הכיפורים. וכתב עליו הבית יוסף "ולא ידעתי מנין לו זה". בטעם הדבר פירש הרבי מליובאוויטש, שיום זה, שבו נאמר שם "סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם", היה התחלת וסיבת כל המאורעות, עד הבקעת העיר, חורבן בית המקדש והגלות.

גם כשהצום חל ביום שישי חלים כל דיני התענית וחייבים להשלימה עד צאת הכוכבים (בת"א: 17:21). מתפללים סליחות בשחרית, וקוראים בתורה 'ויחל' בשחרית ובמנחה, והאשכנזים מפטירים במנחה, כבכל תענית.

כמה פוסקים כתבו שביום התענית (חוץ מתענית אסתר) אסור לשמוע כלי נגינה, ודין זה תקף גם בערב שבת אחר חצות היום.

יש להקדים את תפילת מנחה בכרבע שעה מהזמן הרגיל, בשל קריאת התורה. אם כבר הגיעה השקיעה וטרם התפללו, יש לזרז את קריאת התורה וחזרת הש"ץ ולסיימן קודם צאת הכוכבים. בתפילה זו אומרים 'עננו', אבל אין אומרים תחנון ולא 'אבינו מלכנו'.

גם הנוהגים שלא לעשות קידוש בליל שבת 'בשעה השביעית' (בארץ ישראל: מ-17:40 עד 18:40) מקילים הפעם לקדש מייד כשחוזרים הביתה, גם בתוך הזמן הזה. אבל מנהג חב"ד להחמיר בזה, ואם לא הספיקו לעשות קידוש קודם 17:40, ממתינים עד 18:40".