מהו האופן הנכון לצייר את לוחות הברית?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" פרסם הרב אליעזר מלמד מאמר  הנוגע לשאלה האם מותר לצייר את לוחות הברית כשחלקם העליון עגול, או שיש להקפיד לצייר אותם באופן מרובע.

המאמר לפניכם:

"לפני כשנה התייחסתי לשאלה על אודות תמונת השער בספרי 'פניני הלכה', עם לוחות הברית כשצידם העליון מעוגל, שיש טוענים שאין לעשותם כך, משום שלוחות הברית היו מרובעים ואילו התמונה המעוגלת נלמדה מציורים של נוכרים. ואף שהסברתי שהעיקר להלכה שמותר לעשות את הצד העליון של הלוחות עגולים, עדיין שואלים מדוע לא לחוש לדעת הסוברים שאין לעשות כן.

הוצאת לעז על הראשונים

תשובה: מפני שאם נחוש לדעתם נחטא בהוצאת "לעז על הראשונים", שכן במשך דורות רבים נהגו ישראל בבתי כנסת רבים בכל העולם לעטר את ארון הקודש או הפרוכת בצורה של שני הלוחות כשהצד העליון מעוגל.

כיוצא בזה למדנו לעניין פיוטים שבהם פונים בבקשה אל המלאכים, כגון "מכניסי רחמים, הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים", שכמה מגדולי הפוסקים, ראשונים ואחרונים, סברו שאסור לאומרם, מפני שאסור לפנות בתפילה לשום גורם מלבד ה' יתברך, וכפי שקבע הרמב"ם בעיקר החמישי משלושה עשר עיקרי האמונה: "שהבורא יתברך שמו, לו לבדו ראוי להתפלל, ואין ראוי להתפלל לזולתו". ובהם רבי יעקב אנטולי; מהר"ם מרוטנבורג (שו"ת ר"ע), מבי"ט, מהר"ל (נתיב העבודה יב), קרבן נתנאל (ר"ה סוף פרק ראשון), תשובה מאהבה (א, ס). למרות זאת, נוהגים ישראל כדעת רוב הפוסקים שלמדו זכות על נוסח הפיוטים, כאשר אחד הטעמים הוא שלא להוציא לעז על הראשונים שנהגו לאומרם. וכן כתב בעל החתם סופר (אורח חיים, קסו), שאינו מוחה בציבור אלא נראה כאומר עמהם, ולעצמו מחמיר להאריך בקטע שלפני כן עד שהציבור גומר את הפיוט.

אומנם נחלקו האם האיסור לשנות מהמנהג משום הוצאת לעז על הראשונים נוהג דווקא בעניינים שנוגעים לאישות וייחוס משפחות, הואיל והלעז הוא גם על צאצאיהם. ויש אומרים שגם בשאר עניינים אסור לשנות משום הוצאת לעז על הראשונים (ראו אנציקלופדיה תלמודית כרך לז, לעז, ד). אולם כאן שטענת המחמירים אינה חזקה, כפי שאבאר בהמשך, אין לחוש לדעתם ולהוציא בתוך כך לעז על הראשונים.

המחמירים ודחיית דבריהם

בדור האחרון יצאו שני רבנים נגד המנהג לעגל את הצד העליון של לוחות הברית. הראשון, בשנת תשכ"ג, הוא הרב אליהו כץ (דברות אליהו אורח חיים א, צו), ואחריו הרבי מלובביץ' (בשיחה בשנת תשמ"א). לטענתם מנהג זה נלמד מהגויים הנוצרים, ואילו לוחות הברית שהיו בארון הברית היו מלבניים.

אולם מכמה סיבות דעתם לא התקבלה על רבנים רבים. ראשית, עמדתם נשענת על ההנחה שצריך לעשות את הלוחות בדיוק כפי שהיה במשכן, אולם להלכה לא מצינו כך אלא להפך. שכן אסור לעשות כלים כדוגמת הכלים שהיו במקדש, והרוצים לעשות כדוגמתם צריכים לשנות במעט מכפי שהיו (ראו עבודה זרה מג, ב; ספר החינוך רנד; שולחן ערוך יורה דעה קמא, ח).

שנית, ספק אם אכן במקדש הלוחות היו מרובעים, שכן ניתן ללמוד מהזוהר (חלק ב, פד, ב) שהצד העליון היה עגול, כי נוצרו משתי טיפות טל, וכפי שכתב הרב אברהם אזולאי בעל 'חסד לאברהם' בביאורו לזוהר 'אור החמה' שהלוחות היו חלקם עגולים וחלקם מרובעים.

וכן בפועל, גם לאחר ששמעו את טענת הרבנים הנזכרים, בעשרות אלפי בתי כנסת בארץ ובעולם לא שינו מהמנהג הרווח והמשיכו לעשות את הצד העליון של הלוחות עגול. וכך כתב למעשה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קצח), וכן מסרו בשם הרב אלישיב (ישא יוסף אורח חיים ג, לו). וכן כתבו בשו"ת משנה הלכות (טו, קסט) ואבן ישראל (ח, נז)".