האם מותר להשתמש בתאריכים לועזיים?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" התעיחס הרב אליעזר מלמד לשאלה האם מותר להשתמש בתאריך לועזי.

המאמר לפניכם:

"שאלה: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

תשובה: מנהג ישראל להשתמש בתאריך עברי שמבטא את האמונה בה' בורא העולם, וחודשיו הם החודשים שעל פיהם נקבעים החגים. בעת החדשה, כאשר קשרי המסחר והמדע בין הערים והארצות החלו להיעשות רבים ומסועפים, נוצר צורך הולך וגובר להשתמש בתאריך מוסכם במכתבים, שטרות ועיתונות. מכיוון שהמדינות הנוצריות היו המובילות, הפך התאריך המקובל אצלן לתאריך שבו משתמשים בכל העולם. בעקבות זאת, יהודים שבאו במגע עם נוכרים החלו להשתמש בו כתאריך עיקרי, ורוב ככל הרבנים במערב אירופה וארצות הברית הסכימו שאין בכך איסור.

המתנגדים לשימוש בתאריך לועזי

מנגד, כמה מגדולי ישראל מחו נגד המשתמשים בתאריך לועזי בחריפות, וטענו שהם נגררים אחר תרבות הגויים ומשתמשים בתאריך אלילי, שכן תחילתו בלידתו של אותו האיש שהנוצרים עשו אותו עבודה זרה. וכפי שכתב החתם סופר: "ולא כאותם חדשים מקרוב, המונים... מניין לידת משיח הנוצרים וכותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל, אוי להם כי גמלו לנפשם רעה" (דרשות חלק ב שטו, א). ותלמידו מהר"ם שיק (יורה דעה קעא) אף כתב שיש בכך איסור תורה, שנאמר: "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו" (שמות כג, יג), ולמדו מזה חכמים (סנהדרין סג, ב) שלא יאמר אדם לחברו "המתן לי בצד עבודה זרה פלונית", וכיוצא בזה לדעתו אסור להזכיר תאריך למניין לידת אותו האיש שעשו אותו הנוצרים עבודה זרה.

אולם גם החתם סופר עצמו כתב במכתב לממשלה את התאריך הלועזי "8 בנובמבר 1821" (הובא באגרות סופרים, עמ' 105). הרי שלא סבר שיש בכך איסור גמור, ועל כן בלית ברירה השתמש בו. כפי הנראה טענתו הייתה שהמשתמשים בתאריך לועזי עושים זאת בלא הכרח מתוך רצון להידמות לגויים. וכן סוברים שאר הרבנים שאסרו שימוש בתאריך לועזי, שאין בכך איסור אלא שצריך להשתדל מאוד להימנע משימוש בו (שו"ת הלל פוסק יורה דעה סה; יפה ללב חלק ה יורה דעה קעח, ג). וכך הייתה דעת הראשון לציון הרב יצחק נסים (שו"ת יין הטוב אורח חיים ח), ומו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק (לנתיבות ישראל חלק ב, צט).

דעת רוב הפוסקים להתיר

אולם גם לפני שני דורות, כאשר השימוש בתאריך לועזי עוד לא היה נפוץ כמו היום, רוב הפוסקים הורו שלכתחילה עדיף להשתמש בתאריך עברי ולא לועזי, אבל בשעת הצורך מותר להשתמש בתאריך לועזי, שכן משתמשים בו בהקשר חילוני, וכדרך שמשתמשים בשמות חודשים וימים לועזיים שרובם על שמות אלילים. ויש שהוסיפו שלפי ההיסטוריונים אין זה למניין לידת אותו האיש, כי באמת לפי הסיפור הוא נולד כארבע עד שבע שנים לפני תחילת מניינם (עשה לך רב ו, נה; יביע אומר חלק ג, יורה דעה ט).

הלכה למעשה

בעקבות התפתחות אמצעי התחבורה והתקשורת, כל המדינות נעשו קשורות זו לזו באין־ספור קשרים, וגבר הצורך בשימוש בתאריך בין־לאומי מוסכם לצורך מסחר, חוזים, דואר אלקטרוני, תקשורת בין־אישית, חדשות והיסטוריה. כך הפך השימוש בתאריך לועזי לצורך תמידי, וההקשר הדתי שבו התפוגג. לפיכך, מותר להשתמש בו בלא הגבלה, אומנם חשוב להקפיד לכתוב גם את התאריך העברי.

וכן מצינו בדורות האחרונים, שהרבנים שהיו קשורים לציבור הכללי נהגו באופן קבוע להזכיר במכתביהם בנוסף לתאריך העברי גם תאריך לועזי, וכן נהג הרב גורן זצ"ל. וכך כתב הרב שלום משאש: "אין שום איסור להשתמש בתאריך לועזי, ואין בזה שום חשש" (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג אורח חיים סו, ג). וכך כתב הרבי מלובביץ': "בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם" (שלחן מנחם חלק ד, סימן טז)".