האם יהודים יכולים לחגוג חגים של גויים?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" פרסם הרב אליעזר מלמד מאמר העוסק בשאלה האם מותר לחגוג חגים של עמים אחרים.

המאמר לפניכם:

"שאלה: האם מותר ליהודים לחגוג חגים של דתות ועמים אחרים, כדוגמת חג המולד, 1 בינואר, או חג הקורבן?

תשובה: יש שלושה סוגים של חגים נוכריים: א) חגים דתיים, שאותם אסור לחגוג, כדוגמת חג המולד והפסחא של הנוצרים, וחג הקורבן של המוסלמים והדרוזים. ב) חגים אזרחיים שבתחילה היו חגים דתיים, שאין ראוי לחגוג אבל גם אין איסור. דוגמה לכך הוא 1 בינואר. ג) חגים אזרחיים מובהקים שמותר לחגוג, ובכללם חג ההודיה בצפון אמריקה ונובי גוד ליוצאי ברית המועצות וחגי עצמאות של המדינות השונות. ונפרט יותר.

חגים של דת זרה אסור לחגוג

אסור ליהודי לחגוג חגים של דת זרה, וגם כאשר כל החוגגים הם יהודים, והם חוגגים בלי שום סממן דתי, אסור ליהודי לחגוג אותם משום איסור התורה "בחוקותיהם לא תלכו". שנאמר: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו, ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). אחת ממשמעויות האיסור שלא לחקות את הגויים במנהגים ששורשם בדת, מפני שהמחקה אותם עלול להיגרר אחר תרבותם ואמונתם ולזנוח את מצוות התורה.

מסיבת תחילת השנה הלועזית

חגים אזרחיים שהיו בתחילתם חגים דתיים, כדוגמת 1 בינואר כציון השנה הלועזית החדשה, אין ראוי לחגוג, אולם למעשה, כל זמן שהוא נחגג בלא אזכור דתי, אין בו איסור.

לפיכך, מותר למחנכים בחו"ל לארגן לצעירים יהודים חגיגה ב־1 בינואר, כדי שיחגגו את תחילת השנה הלועזית עם חברים יהודים ולא יתפתו לחגוג עם אינם יהודים באיסור (וכן הורה הרב נחום רבינוביץ זצ"ל, במראה הבזק ה, עו).

כמו כן, כאשר יש בכך צורך, כגון במסגרת מסיבה עסקית, מותר לחגוג, שכן בפועל בתאריך זה מסיימים את שנת העסקים והמס. אומנם כאשר משתתפי החגיגה הם נוכרים, ישנן שתי הגבלות: א) אסור לשתות אלכוהול, ורק מותר לטעום מאכלים כשרים. ב) אם מדובר בסעודה, אסור לאכול שם גם מאכלים כשרים (פניני הלכה כשרות כט, יב).

חגיגת סילבסטר אסורה

כאשר קוראים לחגיגת תחילת השנה הלועזית "סילבסטר", כפי שמקובל בחלק מהארצות הנוצריות, החגיגה הופכת לאסורה, שכן במקום חג אזרחי היא הופכת להיות חג דתי. סילבסטר היה אפיפיור שמת ב־31 בדצמבר, כך שהחגיגה מחברת את זכרו ואת תחילת השנה. ראוי לציין, שסילבסטר פעל לניצור האימפריה הרומית, מהלך שגרם סבל רב לעם היהודי.

היו בתי עסק כשרים בישראל שביקשו לערוך מסיבת סילבסטר, אולם משגיחי הכשרות הודיעו שלא יוכלו להשגיח על הכשרות, וממילא יצטרכו להסיר את תעודת הכשרות מהעסק. הפתרון בשבילם פשוט: לקרוא למסיבה "מסיבת תחילת השנה הלועזית", ובכך יוסר האיסור מהמסיבה.

חג אזרחי מותר – חג ההודיה

חג ההודיה הוא חג אזרחי שהמתיישבים האירופאים הראשונים בצפון אמריקה נהגו לחגוג כביטוי שמחה על הצלחתם להתאקלם ביבשת החדשה. בסעודת החג הם נוהגים לאכול תרנגול הודו, שהתגלה לאירופאים ביבשת החדשה. המתיישבים קבעו אותו בזמן דומה לחג הסוכות, שבו מציינים את השמחה וההודיה על איסוף היבול של השנה.

מכיוון שמדובר בחג אזרחי אין בו איסור. אומנם הרב יצחק הוטנר כתב שהואיל והוא נחגג על פי לוח השנה הנוצרי אסור לחגוג אותו משום "אביזרייהו". אולם רוב ככל הרבנים כתבו שאין בכך איסור, ומהם הרב סולובייצ'יק (נפש הרב, עמ' רלא), והרב פיינשטיין (אגרות משה יורה דעה ד, יב) (וכן במשנה הלכות י, קטז; בני בנים ג, לז; ועיין תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז, חלק ב, עמ' 54).

נובי גוד

נובי גוד הוא חג אזרחי שהונהג בימי השלטון הקומוניסטי בברית המועצות כתחליף לחגים הנוצריים של תחילת השנה הלועזית, ולכן דינו כחג ההודיה, שהוא חג שאין לו שורשים של דת זרה. תרגום "נובי גוד" הוא "שנה חדשה".

אומנם אסור לקיים בו סממנים שמזכירים חוקות הגויים, כגון העמדת עץ אשוח. אך אם יעמידו במקום אשוח עציץ של צמח שונה, לא יהיה בזה איסור.

ראוי לעולים מברית המועצות שחוגגים את הנובי גוד לתת לו משמעות ערכית ולציינו כיום הודאה על שזכו לעלות לארץ ישראל ולהוסיף את תרומתם החשובה לבניין העם".