האם לפי היהדות מותר לעשות יוגה ומדיטציה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" התייחס הרב איעזר מלמד לשאלה האם מותר להתאמן ביוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה הלקוחות מעולם הגויים.

תשובתו לפניכם:

"שאלה: האם מותר לעשות תרגילי יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה? תרגילי יוגה הם תנוחות התעמלות שונות שנועדו לשיפור הבריאות על ידי איזון ושליטה בגוף ובנפש. תרגילי מדיטציה הם טכניקות שנועדו לרכז את המחשבה וההרגשה כדי להגיע לשליטה במחשבה וברגש ולאיזון ולהארה פנימית. אומנויות לחימה נועדו לשכלל את יכולת ההגנה וההתקפה, ותוך כך לשפר את הבריאות ולהגיע לשליטה עצמית וריכוז גבוהים.

תשובה: אומנם בעבר פעמים שתרגילים אלו היו קשורים לדתות אליליות, ולכן היו רבנים שסברו שיש לאוסרם. אולם בפועל מכיוון שאין בהם שום פולחן אלילי, אין בהם איסור. אבל אסור לצרף לתרגילים טקסים שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית וממילא מבטאים תרבות זרה, ועל כן אסורים מהתורה, שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). חוק גויים הוא מנהג שמבטא סממנים תרבותיים־דתיים שהתקבע אצל אחד העמים עד שהפך אצלם לנוהג מחייב, ואסרה התורה לעשותו כדי שישראל ישמרו על ייחודם ועצמאותם הרוחנית, ולא ייגררו אחר תרבות הגויים ואמונתם ויזנחו את מצוות התורה.

לפיכך, מותר לקוד לפני המורה בתחילת התרגול כדרך שמקובל לחלוק כבוד למורה בפניו. אבל אסור לקוד לפני תמונה של המורה לפני התרגול, הואיל והוא מנהג גויים לקוד לתמונה. כמו כן אסור לעשות תרגילים לכיוון השמש דווקא, אבל מותר לעשות את אותם התרגילים כאשר המורה והתלמידים אינם מקפידים על הכיוון שאליו פונים. כמו כן אסור להשתתף בטקס חניכה מיוחד שבו מתרגל המדיטציה מקבל מנטרה מאת המורה. כיוצא בזה אסור לומר בעת תרגול מדיטציה מנטרות של מילים ומשפטים לא מובנים בשפה זרה.

אם המורה מזכיר שמות אלילים יש בכך איסור נוסף, שנאמר: "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך" (שמות כג, יג), לפיו אסור להזכיר שמות אלילים בדרך כבוד או לגרום לאדם אחר להזכירם דרך כבוד.

חשוב להדגיש, גם מי שמקפיד שלא לצרף לתרגילים טקסים ואמירות שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית, צריך להקפיד שתרגילים אלו לא ייהפכו למרכז הרוחני של חייו, אלא ישמשו ככלים שמסייעים לאמונה בה' ולתיקון המידות ולקיום מצוות התורה. שכן יש שוני עמוק בין התפיסות. לפי התפיסה שבבסיס היוגה והמדיטציה, המטרה היא להגיע לשלוות נצח והארה פנימית תוך התנתקות מהאתגר של תיקון העולם. ואילו לפי התפיסה היהודית החזון הוא תיקון העולם, והבריאות והאיזון הנפשי והשלווה הם כלים ראויים להגשמת החזון.

כדי להדגיש זאת, היו רבנים, כדוגמת הרב אריה קפלן זצ"ל מארצות הברית, שהציעו להחליף את המנטרות הזרות בפסוקים ומילות קודש, ואת ריכוז המחשבה בייחודים ושמות קדושים, כדי שמתוך התרגילים שמועילים לריכוז המחשבה ולאיזון נפשי המתרגל יעצים את האמונה בה' ויתעורר לזיכוך המידות".