למה יש רוע בעולם?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" התייחס הרב איעזר מלמד לשאלת הרוע בעולם, נחיצותו והאופן בו אנו צריכים להתייחס אליו.

המאמר החשוב לפניכם:

"שאלה: כיצד ניתן להסביר את הסבל הנורא שיש בעולם. הרי ה' רוצה בטובת ברואיו, ואיך הוא מסכים שיהיה בעולם כל כך הרבה סבל? כיצד הוא מניח לרשעים להתאכזר כל כך לזולתם? שאלה זו עלתה מחדש לאחר הטבח המזעזע בשמחת תורה תשפ"ד, והמלחמה והסבל שנגרם בעטיה.

תשובה: התשובה הפשוטה והעמוקה כאחד היא שה' ברא את העולם וכל אשר בו כדי להיטיב, וגם הרע והייסורים נועדו להיטיב, אלא שמבטו של האדם צר ומצומצם מכדי לראות את התמונה הגדולה, בעולם הזה ובעולם הבא. לכן בעיניו הרע נראה איום ונורא, אולם כאשר מבינים שכל מה שה' עושה הוא לטובה, מבינים את חשיבותו של הרע. זו גם התשובה שהשיב ה' לאיוב, ששכלו קטן מלהכיר את מורכבות הבריאה, ולראות איך הכול יהיה לטובה. יש מי שיזכה לראות בחייו בעולם הזה איך הסבל שעבר הצמיח לו טובה כפולה ומכופלת, ויש מי שיזכה לראות זאת רק בעולם האמת.

כמו בכל השאלות הנוגעות לה' עצמו, גם בשאלה זו אנו מוצאים את ההכרח להתעטף בענווה ולדעת שיש דברים שאיננו מסוגלים להבין, ובכלל זה איננו מסוגלים לראות את מקומו הנכון של הרע בתמונה הגדולה. דווקא מתוך כך נוכל להתחזק באמונה שכל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה, ומתוך כך נוכל להתחיל לפענח את פשר הרע, ונתחיל להבין כיצד הרע יכול לקדם אותנו, ומכוח זה נפעל ככל יכולתנו להוסיף טובה וברכה בעולם.

ענווה זו היא כלפי שמיים, ולכן אין בענווה זו חולשה או קטנות, אלא להפך, מתוך ההכרה במה שאין אפשרות להבין, יודעים שאת מה שכן יכולים להבין, ניתן להבין היטב.

במידת ענווה זו ישראל מצטיינים, וכפי שאמרו חכמים: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפניי. נתתי גדולה לאברהם - אמר לפניי: 'ואנוכי עפר ואפר'. למשה ואהרן - אמרו: 'ונחנו מה'. לדוד - אמר: 'ואנוכי תולעת ולא איש'. אבל עובדי כוכבים אינם כן, נתתי גדולה לנמרוד - אמר: 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים'. לפרעה - אמר: 'מי ה' אשר אשמע בקולו!' ('אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני'). לסנחריב - אמר: 'מי בכל אלוקי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי!'. לנבוכדנצר - אמר: 'אעלה על במותי עב אדמה לעליון'. לחירם מלך צור - אמר: 'אל אני! מושב אלוקים ישבתי בלב ימים!' (חולין פט, א).

נבאר מעט את הטוב שצומח על ידי הרע: ראשית, על ידי קיומו של הרע יש לאדם בחירה חופשית, ובכך מתגלה צלם אלוקים שבו, שהוא בוחר ויוצר את עולמו, וכך הטוב שייך לו. ואין טוב גדול מזה, שהוא מעין הטוב האלוקי (רמח"ל דרך ה' א, ב-ג). כלומר, הבחירה החופשית יקרה כל כך, עד ששווה לשלם עליה את המחיר, שיהיו שיבחרו ברע עם כל הסבל הכרוך בכך.

בנוסף לכך שהרע מאפשר בחירה חופשית, על ידי הרע הטוב משתפר ומתעלה. שכן כל הדברים שבעולם מוגבלים, ובכלל זה גם הטוב הגלוי מוגבל. כדי שהטוב יוכל להמשיך להתפתח בלא גבול, ויבטא בכך את האור האלוקי שבו, צריך לבקר אותו. וזה תפקיד הרע, להצביע על החסרונות שבטוב, ולעורר להמשך ההתעלות והתיקון. אכן, פעמים רבות קורה שבעת שאירוע מסוים אירע אנשים חשבו שהוא הרע ביותר בשבילם, ולבסוף הוא הפך לאירוע החשוב ביותר בחייהם, מפני שבזכותו הם צמחו יותר מכול.

עוד מוסיפים בעלי האמונה, שבאמת כשמתבוננים בעולם בעין טובה מוצאים שהטוב מרובה מהרע, שכן אדם חי שנים רבות בבריאות, ורק מקצת מימיו חולה. גם כשאיבר בגופו חולה, איברים רבים מאוד בריאים. גם כשיש אדם שפוגע בו, יוכל לשמוח באנשים רבים שאינם פוגעים בו. על ידי ההודאה לה' על כל הטוב שבעולם בפרקי השבח שבתפילה ובברכות הנהנין, לומדים לראות את כל הטוב שבעולם ולשמוח בו.

וכן כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ג, יב), שרוב העולם טוב. והוסיף שהרע שבעולם מחולק לשלושה חלקים: א) מקצתו נובע מאסונות הטבע, ב) הרבה יותר נגרם ממה שמעולל אדם לזולתו, ג) והרבה יותר ממה שאדם מעולל לעצמו.

אפשר להזכיר כאן את הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל. לשיטתם אם אדם יפסיק להשתוקק ויפנה את מבטו לעצם החיים שאינם תלויים בשום דבר זולת החיים עצמם, לא יחווה צער וסבל, ויוכל ליהנות משלווה עמוקה ועליונה. אפשר ללמוד משיטתם, שתחושת הסבל תלויה במידה רבה בתודעה שלנו.

לפי הבודהיזם ראוי להיפטר מתחושת הסבל באמצעות סיגול אדישות והפניית המבט פנימה. לפי היהדות ראוי לחוות את הרוע והסבל, כדי שחוויה זו תשמש מנוע לצמיחה אישית והתקדמות לתיקון העולם. אולם כאשר אדם סובל מדי, יוכל ללמוד טכניקות מועילות מהשיטה הבודהיסטית כדי לסגל אדישות לסבל, ומתוך כך יתחזק אחר כך באמונה בה' שהכול לטובה, עד שימצא את נתיב ההתקדמות".