האם לפי היהדות מותר לעסוק בגורלות?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

האם מותר לעסוק בגורלות לפי היהדות? בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" הרב אליעזר מלמד עונה על שאלה זו.

המאמר המלא לפניכם:

"שאלה: האם מותר להשתמש בגורלות, קלפי טארוט או 'קריאה בקפה' כדי לחזות עתידות ולגלות נסתרות?

תשובה: שיטות אלו אסורות מהתורה, אך לפני שנבאר את יסוד האיסור, אתאר אותן בקצרה.

גורלות

גורלות כשמם כן הם, מתבצעים על ידי הטלת קוביות וכיוצא בזה, במטרה לנבא עתידות. ישנם גורלות פשוטים שעונים לשאלה אחת, האם כדאי לעשות כך או לא. וישנם גורלות מורכבים, שמבוססים על אסטרולוגיה, לפיה המומחים בגורלות מבררים את מזלו של השואל על פי תאריך לידתו, ועל סמך זה מפילים כמה גורלות כדי לדעת דברים על אופיו, עתידו והדרכים הטובות והרעות שלפניו. כל הגורלות הללו אסורים מהתורה.

ניחוש בקלפים כגון קלפי טארוט

בדומה לגורלות, יש משתמשים בקלפי טארוט. מערבבים את הקלפים ומניחים אותם הפוכים על השולחן. השואל או המנבא בוחר באקראי קלפים אחדים והופך אותם, ועל פיהם חוזה את העתיד או מייעץ כיצד לנהוג. כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד. גם ניבוי עתידות בעזרתם אסור כגורלות.

קריאה בקפה

יש משתמשים בשיטה שנקראת קריאה בקפה. לתפיסת המאמינים בכך, כאשר אדם שותה נוזל, רוחו מתערבת בנוזל, וכיוון שבתת ההכרה רוחו יודעת את העתיד לבוא עליו, ידיעה זו עוברת לנוזל, ובצורת הכתמים שהנוזל משאיר על הכוס יש רמזים לכך. לפי אמונה זו, בכל משקה שמותיר כתמים הדבר ניכר, ומשתמשים בקפה במקום שבו הוא נפוץ. גם ניבוי עתידות בשיטה זו אסור.

יסוד האיסור – מצוות 'תמים תהיה'

השימוש בגורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה כדי לחזות עתידות או לגלות נסתרות אסור מהתורה, שנאמר (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (שולחן ערוך יורה דעה קעט, א). כלומר המצווה לנהוג בתמימות עם ה' היא להאמין שכל מה שקורה לאדם - קורה בהשגחה מאת ה' כדי להדריך אותו בדרך האמת והטוב, וגם אם יבואו עליו ייסורים, הם נועדו לעורר אותו לתיקון. לכן אין לנסות לדעת עתידות בקסמים ובתחבולות, אלא צריך להתמודד עם הבעיות בדרכים הטבעיות שנתן לנו ה', שעל ידי התמודדות זו אנחנו מתקנים את עצמנו. אומנם אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה.

איסור קוסם ומנחש

נוסף על כך יש מקום לומר שדברים אלו אסורים גם משום איסור קוסם ומנחש, שנאמר: "לא יימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... כי תועבת ה' כל עושה אלה... תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, י-יג).

קוסם הוא אדם שעושה מעשים שונים כדי לנבא עתידות. היו שעשו זאת על ידי הכאה חוזרת במקל תוך השמעת קולות משונים, היו שעשו זאת על ידי בחישה בחול תוך יצירת צורות שונות, היו שמשמשו אבנים או חול, היו שהתבוננו ארוכות במראה או באש שבעששית, והיו שגהרו על הארץ תוך תנועות משונות, וכל זאת כדי לשקוע במצב מדיטטיבי־היפנוטי על מנת להתקשר לכוחות "על טבעיים" ולנבא עתידות ולראות נסתרות (ראו רמב"ם עבודה זרה יא, ו; החינוך תקי).

מנחש מלשון להחיש (רמב"ן). באופן טבעי אדם אינו יודע מה יקרה בעתיד, ואילו המנחש רוצה להחיש ולדעת את העתיד על פי אירועים שקורים לו עכשיו, בלא שיהיה קשר סיבתי הגיוני בין מה שאירע לו למה שהוא מנחש שיהיה. לדוגמה הרואה שפתו נפלה, או מקלו נפל, ולומד מכך שעליו להימנע מלקיים את התוכנית שתכנן לאותו יום (סנהדרין סה, ב).

גם המטיל גורלות או קורא בקלפים או בקפה נעזר כקוסם במעשים מסוימים כדי לנבא עתידות. וכן על פי מה שאירע באופן אקראי בהטלת הגורלות, הקלפים או צורות הקפה מנבא עתידות כ'מנחש'.

המקילים

אומנם מבין הקרובים לעולם הקבלה והנסתר היו תלמידי חכמים שהשתמשו בגורלות. כפי הנראה לדעתם האיסור לעשות גורלות הוא מתוך התקשרות לכוחות טומאה כדי לזכות לטובות העולם הזה, אך כאשר עושים גורלות מתוך תשובה ויראת שמיים ותפילה לה' שידריכם על ידי הגורל לדעת כיצד לנהוג בעתיד, אין איסור קוסם ומנחש. אומנם גם הם מסכימים שכאשר הגורל נעשה על ידי אנשים שאינם יראי שמיים ושלא מתוך תשובה ותפילה, אזי כוחות טומאה מתערבים בזה, והדבר אסור (ראו רמ"א ולבוש יורה דעה קעט, יד). וכן לגבי מצוות 'תמים תהיה', לדעתם האיסור הוא לנבא עתידות בוודאות, אבל כיוון שהם מאמינים בתשובה ובתפילה שיכולות לשנות את העתיד, הם אינם קובעים עתידות בנחרצות, ולכן לדעתם אין הם עוברים על מצוות 'תמים תהיה'.

כיוצא בזה יכולים לטעון הקוראים בקפה והמסתכלים בקלפי טארוט שכל זמן שהם יראי שמיים ועושים את מעשיהם מתוך תפילה ומעוררים את שואליהם לתשובה, אין בכך איסור.

האם היו קדמונים שעסקו בגורלות

לדעת המקילים, היו גדולים קדמונים שהשתמשו בגורלות, ודבריהם מבוססים על ספרי גורלות וסגולות יהודים שנכתבו בעברית, ולטענת מעתיקיהם הם מיוחסים לגדולי ישראל, כדוגמת רס"ג, רב צמח גאון, אבן עזרא ועוד. אולם לדעת רוב ככל הפוסקים, הואיל ואמרו חכמים שאסור להשתמש בגורלות, לא ייתכן שישנן מסורות כאלה מגדולי ישראל על שימוש בגורלות. כמו כן התברר שגורלות רבים שנכתבו בספרי הגורלות היהודיים נכתבו לפני כן בספרי גויים יוונים, רומאים ומוסלמים, ושורשם במסורות כשפים. לדעת המקילים אכן היו מעתיקים בורים שהכניסו בלא משים גורלות וסגולות של עובדי אלילים ומכשפים בספרים העתיקים, אולם הם ניפו את הספרים, ומשתמשים רק בגורלות ששורשם בדברי חכמים יהודים מוסמכים.

הלכה למעשה

אף אם נקבל את דברי המקילים, שכל המכוון לשם שמיים כדי לעבוד את ה' אינו עובר על איסור 'קוסם' ו'מנחש', עדיין יש בזה איסור 'תמים תהיה', וכפי שנפסק בשולחן ערוך לגבי גורלות (יורה דעה קעט, א).

ואין לקבל את טענת המקילים שהדרכתם על פי הגורלות וכיוצא בזה דומה להדרכה של רב או פסיכולוג, כי רב או פסיכולוג מייעצים לאחר היכרות מעמיקה, ועצותיהם נשענות על היגיון, וממילא התלמיד או המטופל יכול לבחון את עצותיהם בשכלו, ואף הרב או הפסיכולוג רוצים שהוא עצמו יבחר לבסוף את דרכו. באופן זה הוא נוהג בתמימות עם ה', שכן הוא משתמש בדרכים הטבעיות שנתן לו ה' כדי לבחור את דרכו. אולם כאשר העצה ניתנה על ידי שיטות על־טבעיות שדרכיהן עלומות, קשה לאדם לדחות ניתוח שגוי שלהן על ידי ההיגיון, וחייו עלולים להסתבך מכך. לדוגמה, שיחשוב בעקבות הייעוץ שיש בו כישרון מסוים וכדי להגשימו יבחר מקצוע מסוים, ואילו האמת היא שיש בו כישרון אחר; או שכדאי או לא כדאי להתחתן עם בחורה מסוימת.

לפיכך אסור לנבא עתידות או לייעץ כיצד לנהוג בעתיד על פי גורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה".