שיחזור השיחה עם החטופה שעדיין בשבי: "אמא, ירו בי, אני חושבת שאני עומדת למות"

הירשמו עכשיו לתיקון המסוגל להתרת קללות וחסמים בערב ראש השנה ע''י רבני ומקובלי מוקד תהילים ארצי! אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה לפתוח את שערי השפע! לחצו כאן עכשיו >>>

מירב לשם גונן היא אימה של רומי גונן - אשר נחאפה בשבעה באוקטובר ועדיין נמצאת בשבי חמאס.

"התקופה מאוד מאתגרת", היא אומרת בראיון לאתר "סרוגים" לקראת תקופת החגים הקרבה.

"מתוך שיח משפחתי כמעט בלתי פוסק ומחשבה מה יעשה טוב לכולנו, מה יועיל ויחזק אותנו. לא מסתכלים על דעה כללית, אלא ממש ממוקדים בנו ומה יעשה טוב למשפחה שלנו ומה ישמור לנו על אנרגיות".

היא משחזרת את היום הנורא בו הכל התחיל:

"השיחה הייתה מיד אחרי שהיא נורתה, הרכב רוסס בכדורים בשעה 10:12 ליד עלומים והנהג איבד שליטה ורומי ניסתה לבדוק את הדופק של חברתה הטובה גאיה.

"היא נורתה בזרוע, והתקשרה אליי בשעה 10:14 והיא אמרה לי: "אמא ירו בי, אני מדממת ואני חושבת שאני עומדת למות" וככה התחילה השיחה שנמשכה 45 דקות.

"אני מגלה שלידה יושב אופיר צרפתי שנפצע קשה מאוד ושעתיים לאחר מכן נרצח בעזה. גם היא נמצאת בתוך קרב של אחד המחבלים ומצד שני כיתת הכוננות של עלומים, RPG, ירי מאסיבי. שמעתי בטלפון וניסינו לתעל אליה כוחות וזה לא צלח. ברגע מסוים שליוויתי אותה שלא תהיה לבד עד הרגע שהוציאו אותה מרכב וגררו אותה לרכב שלהם".

"היא משתדלת להחזיק מעמד בשבילי", היא אומרת, "בשביל אמא אני מחזיקה מעמד".

היא מספרת על התנאים הקשים בהם שוהים החטופים - תנאים ששמעה מחטופים ששוחררו:

"התנאים קשים מאוד. רומי מאוד רזה, היד שלה לא היתה מטופלת, פצע הירי לא טופל כראוי, התקשתה להזיז את היד, סבלה מכאבים גדולים, האצבעות התחילו לשנות צבע ולא היה מספיק אוכל. כל הזמן 24\7 מסתכלים עליהם. תנאי שבי מאוד קשים, אי אפשר לדמיין אותם. הכל במנהרות, היא הייתה לפחות משהו כמו 11 חודש במנהרות".