אמה של חטופה מתחננת: "שתכף מיד בורא עולם יגאל אותם"

הירשמו עכשיו לתיקון המסוגל להתרת קללות וחסמים בערב ראש השנה ע''י רבני ומקובלי מוקד תהילים ארצי! אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה לפתוח את שערי השפע! לחצו כאן עכשיו >>>

"אגם נמצאת מעל חצי מיליון דקות של נצח במנהרות האפלה. אני חושבת שהפחד הכי גדול שיש לאגם וכל החטופים אחרי כל כך הרבה זמן הוא ששכחו אותם. אז אני, אמא של אגם, מבקשת שבזכות התפילות שלכם תשיבו להם את התקווה, שתכף מיד בורא עולם יגאל אותם ויוציא אותם משעבוד לגאולה, מצרה לרווחה, מאפילה לאורה".

כך פותחת את דבריה המרגשים מירב ברגר, אמה של החטופה אגם ברגר בכנס התעוררות, חיזוק ותפילה של תלמידות רשת "נעם צביה".

"את האמונה שתעשו הכל על מנת להאיר להם את הדרך הביתה. אגם ילדה של אמונה, אני מסתובבת עם חולצה עליה כתוב 'דרך אמונה בחרתי' כי זה השומר מסך שלה בפלאפון".

היא מספרת לבנות עד כמה אגם היתה דבוקה, ועדיים דבקה, באמותנתה:

"בגיל 16 אגם עושה לוח חזון והיא כותבת שם שסיפור חייה 'אמונה'. ביומן שהיא קיבלה מתנה ממני שבועיים לפני שנחטפה היא כותבת שם שהיא בטוחה שהשם ישמור עליה בכל צעד ומבקשת אהבת חינם. שבויות שחזרו והיו עם אגם מספרות שעינה נשואות לשמיים כל היום כי היא מתפללת לבורא עולם, היא רעבה אבל מברכת על האוכל.

"בשבת היא מסרבת לבשל לשובים שלה כי היא לא מדליקה אש בשבת. אז אגם גם שם כשהמוות מרחף מעל ראשה בכל רגע ודקה שומרת על הצביון והזהות שלה, וגם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עימדי".

ביומנה של אגם היא כתבה את המשפט המצמרר:

״אל תסגרני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני...״.

ביום הולדתה ה-20 אמרה אמה בטקס שארגנה:

"נכון לכתיבת מילים אלו את אמנם רחוקה וחסרה, אבל קרובה אליי מתמיד. אגם שלי, כשאת שוכנת בארץ אויב, הרחק מבית הוריך וממשפחתך, אני מתפללת לאלוקי הכל יכול, שיאזין לתחינת הלב אם ויפרוש עלייך ילדתי את חסותו".

חברתה, אבישג בן שושן, אמרה:

"הפעם האחרונה שראיתי את אגם הייתה ב-4.10 בטקס סיום הקורס שלה. היא רצה אליי, קפצה עליי וחיבקה אותי, ואני בתמימותי אמרתי לה שזה כמו בסרטונים של החיילים שחוזרים הביתה אחרי הרבה זמן - בלי לדעת שזה הרגע שאני אשתוקק לו עשרה וחצי חודשים. לא נתפס שביום ההולדת שלה אני עומדת כאן מולכם במקום לחגוג לה ולשמח אותה כמו שמגיע לה.

"אני מתחננת לאלוקים שהיא תחזור ושעדיין יישאר לה הניצוץ שהיה לה בעיניים, שהכניס אור לכל מקום שהיא נכנסת אליו – גם שם, בחושך של המנהרות. אגם רשמה לי מכתב בסוף שנת המכינה, מכתב שהיא עדיין לא הביאה לי אבל קיבלתי מאחותה. בסוף המכתב רשום: 'וזאת לא פרידה, את עוד שלי לחיים בעזרת השם, אוהבת מלא ומתגעגעת, חצי שלי'. אני יכולה להגיד שהיא קלעה בול. אין משפט שמביא לי כוח יותר מזה בכל רגעי המשבר, הקושי והייאוש, כשמתבטלת עסקה או סתם ברגע של געגוע. זה מה שעוזר לי להמשיך, ולהרים את הראש, ומכניס לי פרופורציות תמיד".