אורי מגידיש בראיון: "אני מרגישה שאני בן אדם אחר"

הירשמו עכשיו לתיקון המסוגל להתרת קללות וחסמים בערב ראש השנה ע''י רבני ומקובלי מוקד תהילים ארצי! אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה לפתוח את שערי השפע! לחצו כאן עכשיו >>>

בראיון למוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, רואיינה התצפיתנית שנחטפה והוחזרה משבי חמאס - אורי מגידיש.

כזכור, אורי היתה הראשונה שחולצה מהשבי, וזאת על ידי פעולת חילוץ של כוחותינו.

"בכללי, מאז החזרה אני ללא ספק התבגרתי", היא אומרת.

"כלום לא מובן מאליו. האהבה וההערכה שלי למשפחה, לחברים ולחיים בכלל התעצמו. אני מרגישה שאני בן אדם אחר, אבל מחוזקת ורואה את החיים מנקודת מבט אחרת. יש לי עוד כברת דרך כדי להתמודד ולהבין את כל מה שעברתי ולחיות בשלמות עם עצמי".

"מבחינתי שבעה באוקטובר הוא בגדר חלום בלהות. אבל כשאני מתעשתת ומבינה שהאירוע קרה, אני חשה שהוא היה ממש אתמול. אני מתקשה להאמין שעברה שנה. אני זוכרת את הלילה האחרון בחמ”ל, ישבתי עם הבנות, שרנו וחגגנו את השחרור של אחת הבנות. מחוץ לחמ"ל היה שלט ענק עם המשפט Last Disco. אם רק היינו יודעות שזה הערב האחרון ביחד. בליבי אני קמה כל בוקר למשמרת נוספת בנחל עוז".

לפני כמה חודשים סיפרה לתורמים אמריקאיים:

"היו לוחמות במיגונית שהגנו עלינו עם הנשק שלהן, אבל זה לא הספיק. היו 20 לוחמות ורק ארבעה נשקים. מהרימונים שזרקו המחבלים נפצעתי בראש, ברגליים ובחזה. היה רגע של שקט ואז הם נכנסו וירו לתוך המיגונית. מתוך 20 בנות רק שבע שרדו את הירי, ואני הייתי אחת מהן. אחר כך חיכינו שם עוד ארבע שעות. לא ידענו איפה היה הצבא, אבל עדיין חיכינו שמישהו יבוא להציל אותנו. לא קרה שום דבר, אז הם פשוט חטפו אותנו".

עוד הוסיפה:

"אני אדם מאמין. אני מאמינה באלוקים, אני יודעת שהוא קיים. כשנחטפתי, הרגשתי שהוא יציל אותי. התפללתי בכל יום, לא מסידור אלא מהלב שלי. הרגשתי את סבתא שלי שנפטרה, את סבא שלי ואת ובן דוד שלי. נאחזתי בהם והאמנתי שאצא משם, אם לא בעסקה אז אחולץ משם. בטחתי במדינה שלי ובצבא שלי וזה העניק לי כוחות להמשיך להאמין.

"אני לא יכולה להסביר את זה אבל ידעתי שהם מגיעים באותו היום וידעתי שהם לא ישאירו אותי שם, התרגשתי מאוד כשראיתי אותם".