האם מותר ללכת לטיפול ברייקי או בהילינג?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הרב אליעזר מלמד בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" עונה על השאלה האם מותר לבצע הילינג ורייקי וללכת למטפלים שמתעסקים בכך.

להלן תשובתו המלאה: 

"שאלה: האם מותר לפי ההלכה להתרפא על יד מרפאים בהילינג ורייקי?

הקדמה על אודות שיטות אלה: פירושה של המילה האנגלית 'הילינג' הוא הבראה וריפוי, והכוונה לקבוצת שיטות רפואיות שמבוססות על תורות המזרח, בודהיזם וטאואיזם, שהידועה בהן בארץ היא רייקי, וגם לה יש ענפים שונים. לטענת המרפאים בשיטות אלה, על ידי מגע במקומות מסוימים בגוף, או על ידי הנחת היד מעל אותם מקומות בלא מגע, הם מזרימים אנרגיה מרפאה מהאנרגיה הקוסמית, ובכך מעניקים לגוף כוח ומחזירים לו את האיזון הטבעי, ויוכל להתגבר על מכאוביו ותחלואיו. יש מרפאים שאף טוענים שהם יכולים לשלוח אנרגיה מרפאה לאנשים שנמצאים במרחק רב מהם.

שיטות אלה אינן מקובלות על הממסד הרפואי הנשען על מחקרים מדעיים שיטתיים, לפיהם אין ביסוס מדעי לרפואה בהילינג ורייקי. לכן לדעת רוב רובם של הרופאים אין יכולת בשיטות אלה להביא רפואה, מלבד ההשפעה הפסיכולוגית שיכולה לרפא (אפקט פלצבו). אולם מנגד ישנם לא מעט אנשים מכל שכבות האוכלוסייה שטוענים שנושעו מכאביהם וממחלותיהם על ידי מרפאים בהילינג ורייקי.

דעת האוסרים

יש אומרים שאסור לישראל להתרפא בשיטות אלו, מפני שהן נשענות על תפיסות אליליות, שכן האנרגיה הקוסמית שבעזרתה הם מרפאים נקראת אצלם כוח הצ'י, שהוא הכוח הרוחני שמחיה את העולם. אף המונחים שהמטפלים במזרח השתמשו בהם הם אליליים, וכן משפטי הריכוז ובקשת העזרה שחלק מהמרפאים אומרים לפני הטיפול הם פנייה לאלילים.

נוסף על כך, כיוון שלפי מדע הרפואה שיטות אלה הן שקר, ונוסדו על התפיסה האלילית שבשורשן, ממילא חל עליהן איסור של 'דרכי האמורי'. וכן כתבו קונטרס 'אל תפנו אל האלילים'; 'לא קסם בישראל'; 'ויען יוסף' (צברי) א, כב; 'ויען דוד' (וייס) ו, כה.

דעת המתירים

לדעת המתירים אין בשיטות ריפוי אלו צד אלילי, הואיל וכוח הצ'י הוא רעיון אמוני כללי על אודות כוח החיים הנמצא בכל היצורים, שאין בו הגשמה אלילית. ואומנם יש מאנשי המזרח שמאמינים בכוח זה כחלק מאמונה אלילית, אולם אין הכרח לקשר את התפישה על כוח הצ'י לתפיסה האלילית. ואף אם בתחילה שיטות רפואיות אלו צמחו אצל בעלי תפיסה אלילית, כיוון שבפועל המרפאים אינם מאמינים באלילים ואין בתהליך הריפוי פולחן אלילי, חל עליהם הכלל "כל דבר שיש בו משום רפואה - אין בו משום דרכי האמורי" (שבת סז, א). זאת משום שאיסור 'דרכי האמורי' חל על מנהגים שאין להם טעם מלבד היותם מסורת מקובלת של דתות זרות, ואילו כאן מדובר בדברים שנעשים לשם רפואה ולא כמסורת נוכרית. וכפי שכתב הרשב"א (א, תיג), שגם כאשר המסורות הללו של רופאים ורפואות מובלעות בתוך עניינים של עבודת אלילים, אין איסור לברור את הדברים שאין בהם עבודה זרה לצורך רפואה, כשם שאנו משתמשים במדע שכתוב בספרי הפילוסופים שיש בהם דברים נגד התורה.

ואין צורך שהמרפאים ברפואות אלו יציגו לחכמי התורה הוכחות לכך שהן מועילות, מפני שחכמי התורה אינם צריכים להכריע בשאלות רפואיות ולבדוק את כל המחקרים ומידת אמינותם, אלא רק לבחון אם אותם מרפאים והלקוחות שלהם מחשיבים עניין זה כרפואה או כמסורת פולחנית, ואם הוא נחשב כרפואה, אין בכך איסור.

הלכה כדעת המתירים

למעשה, העיקר כדעת הסוברים שאין איסור בהילינג ורייקי, כי רק כאשר מרפאים על ידי עבודה זרה, כלומר על ידי פנייה לאלילים, יש בדבר איסור. וכן אסור לרפא על ידי כשפים שפועלים על מה שקורה בעולם בעזרת כוחות טומאה ומלאכי חבלה. אבל כאשר כוונת המרפאים והמתרפאים לשם ריפוי בלא עזרת עבודה זרה או כשפים, גם כשהם מנסים להשפיע על החולי באופן סגולי רוחני, מותר (וכן עולה מפסקי הרי"ד סנהדרין סה, א; רשב"א א, תיג; דרשות הר"ן ד; מאירי שבת סז, ב; רמב"ם מורה נבוכים ג, לז, רדב"ז ה, סג; חינוך סב. וכן כתבו הרב דוד שור בספרו 'הרפואה המשלימה בהלכה', והרב רפאל שמרלא בספרו 'כי אני ה' רופאך').

אומנם אין להתיר חילול שבת או אכילת מאכלים אסורים כדי לבצע רפואה אלטרנטיבית, שכן בעניין זה הולכים אחר רוב הרופאים ואחר המומחים הגדולים יותר. ואכן ברור שהרופאים על פי הרפואה הממוסדת הם הרוב, ונוסף על כך הם נחשבים למומחים יותר, הואיל ודבריהם נשענים על מחקרים מדעיים שיטתיים (ראו פניני הלכה ימים נוראים ח, ד, 5)".