נועה ארגמני: "כל לילה הייתי נרדמת וחושבת, זה עלול להיות הלילה האחרון בחיי"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בחילוץ ששת גופות החטופים שנעשה לאחרונה, חולצה גם גוםתו של אברהם מונדר ז"ל. בנו - רועי - נרצח בקיבוץ ניר עוז ביום הטבח.

קרן מונדר  - ביתו - היתה אף היא חטופה יחד עם בנה ואימה והם שוחררו בעסקת החטופים.

כך ספדה לאביה:

"היו ימים שחששתי שנאבד אותך במנהרות לתמיד. למרות שבעיקר ייחלתי שנחזור להתחבק, שנוכל לעטוף אותך בזקנתך. אבאל'ה אהוב שלי, לא כך רציתי להיפרד מאבא שכמוך, אבל בתוך מפולת הסלעים שהיינו בה. לצערי ניתן למצוא נחמה שאתה מגיע למנוחה אחרונה באדמת הלס האהובה של ניר עוז".

עוד הוסיפה:

"האבא המסור שלי שביום יום מתהלך לו עם מקל ואינו יציב דיו, נעמד להחזיק את ידית הדלת במטרה להגן עלינו. זו הפעם הראשונה שהשארתי אותך מאחור בידיעה שגם הגרוע מכל יכול לקרות לך".

כמו כן, החטופה ששוחררה - נועה ארגמני - נאמה בטוקיו בכינוס עם דיפלומטים ממדינות ה-G7:

"כל לילה הייתי נרדמת וחושבת, זה עלול להיות הלילה האחרון בחיי. מזון ומים היו גם מאוד נדירים, ועד לרגע שחולצתי פשוט לא האמנתי שאני עדיין שורדת".

הועה סיפרה לדיפלומטים שכדי לשרוד היא ערכה לעצמה תרגילי מחשבה ומיקדה את הפוקוס שלה בזיכרונות חיוביים על מנת לשמורמ על שפיות:

"צלילה", היא נותנת דוגמאות, "כל מה שאהבתי לעשות בזמני הפנוי קודם, זה באמת עזר לי להשתחרר, לדעת שאם היום אני בסדר, אני לא צריכה לדאוג לעתיד.

"אבינתן, החבר שלי, עדיין שם, ואנחנו צריכים להחזיר אותם לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רק רוצה להגיד לו שישמור על עצמו, ואני מחכה לו בבית ועושה כמיטב יכולתי להחזיר אותו הביתה למשפחתו. וגם אליי".