מהו השורש העליון של נשמתכם?

הירשמו עכשיו לתיקון המסוגל להתרת קללות וחסמים בערב ראש השנה ע''י רבני ומקובלי מוקד תהילים ארצי! אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה לפתוח את שערי השפע! לחצו כאן עכשיו >>>

אומר המקובל הרב עדס:

"כל דבר שקורה בעולם הזה יש לו שורשים עליונים.

אומר האר"י ז"ל: יש עץ שצומח, יש לו שורש עליון בשמיים שצמח, ומכוחו נעשה העץ הזה

אתה רואאה עלה שנופל בשלכת - יש אור עליון למעלה שנשר ומכוח זה העלה הזה נפל.

איך דבר שקורה בעולם הזה שאין לו שורש בעולמות העליונים.

למה חשוב לנו כל כך לדעת את זה?

יש לבן אדם על כל מיני מצבים בחיים, מצבים יותר טובים ומצבים פחות טובים.

אומר האר"י ז"ל: אם האדם ידע איך להמשיך אור לשורשים העליונים של נשמתו, על ידי זה כל המצבים שלו יהפכו להיות הרבה יותר טובים".

כדי להבין את הדברים יותר לעומקם נביא את כתבה שפורסמה בnrg יהדות ונכתבה על יהודה יפרח ומסבירה את תפיסתו של האר"י הקדוש זצ"ל:

"שנה ושמונה חודשים בסך הכול. זה היה פרק הזמן שבו נמשך הקשר בין שני המקובלים הצעירים שהפכו את העולם היהודי לבלי הכר: המורה ר' יצחק לוריא אשכנזי והתלמיד ר' חיים ויטל. על פי חוקר הקבלה גרשם שלום לא רק השבתאות הושפעה עמוקות מקבלת האר"י. גם החסידות, ההשכלה והתנועה הציונית נוצרו מגלי ההדף שלה, כמו גם היסודות התיאולוגיים במשנתם של הרמח"ל, הגר"א, הרב קוק וענקי רוח אחרים שהשפעתם התרבותית והפוליטית על העם היהודי הייתה דרמטית ומכוננת.
בתוך הקורפוס הגדול של כתבי האר"י, שער הגלגולים הוא טקסט יוצא דופן יחסית. בין השאר כלול בו תיאור חריג של דיאלוג אישי מתמשך בין התלמיד למורו: רח"ו מפציר באר"י לגלות לו את "שורש נשמתו", אך רבו לא ממהר להיעתר לבקשה ורק לאחר תחינות רבות הוא משחרר את האינפורמציה טיפין טיפין.

מסירת הידע תלויה במצב התודעה של התלמיד, ולכן האר"י מטיל עליו משימות רוחניות שונות שרק עמידה בהן מאפשרת התקדמות בתהליך. רח"ו נענה לאתגר ובכך זוכה לחשיפה הדרגתית של שכבות בביוגרפיה המיסטית של נשמתו. ניתוח התהליך מאפשר הצצה ליסודות שאותם פיתח האר"י בתורתו.

בשכבה הראשונה מגלה התלמיד שהוא נולד כגלגול ממספר דמויות שחיו בעבר הקרוב יחסית: הרב וידאל די טולושא – מחבר הפירוש "מגיד משנה" על הי"ד החזקה לרמב"ם, ר' יהושע סוריאנו שהיה "אדם עשיר וזקן ובעל צדקה", "אברהם בחור בן י"ג שנפטר בשנת י"ד", וגם ר' שאול טרישטי, עליו נאמר "ונזדמן לו עון אחד והוא זה, כי הוא היה מוהל ומתחלה לא היה בקי, ומל ולד אחד ומת מחמת המילה, והיה זה שוגג קרוב למזיד". לגלגולים הקרובים יש השלכות שונות על נפשו של רח"ו – הוא סובל מחרדות כאשר הוא נקלע לאירועי ברית מילה, ומהעובדה שבעל "מגיד משנה" עסק בתלמוד ובהלכה ונמנע מלעסוק בזוהר הוא מסיק שמוטלת עליו חובה לתקן זאת ולעסוק בנסתר.

לאחר מספר חודשים האר"י ורח"ו יוצאים לטייל ומגיעים לכפר עכברא. האר"י מתקשר בנשמת ר' ינאי הקבור שם ומגלה לתלמידו את השכבה השנייה של שורש נשמתו. הוא מספר לו כי הוא גלגול של ר' יוחנן בן זכאי ור' עקיבא, שלשניהם קשר מיסטי לנשמת משה רבנו. כאן התמונה מתחילה להפוך למורכבת, שכן חייהן של שלוש הדמויות הללו מחולקים לחטיבות של 40־40־40. על ר' עקיבא נכתב בתלמוד שארבעים שנה היה עם הארץ, ארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד. רבן יוחנן בן זכאי היה סוחר במשך ארבעים שנה, ארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד. חייו של משה התחלקו גם הם באופן דומה.

הדמויות הגדולות של ההיסטוריה הן דמויות מורכבות, ורח"ו מגלה מהר שההקשר לר' עקיבא ולר' יוחנן בן זכאי משפיע עליו לא רק באופן חיובי. בטרמינולוגיה של האר"י – זיקה לדמויות היסטוריות גדולות משפיעה לא רק ברמת הרוח אלא גם ברמת הנפש. ר' עקיבא ורבן יוחנן זכאי חיו כעמי הארצות במשך ארבעים שנה, "ובפרט ר' עקיבא, שהיה אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, ומזה תבין שאר דברים כשהיה עם הארץ ארבעים שנה ובהכרח שהיה להם חטאת נעורים".

על מנת להתקדם מוסר האר"י לרח"ו פרקטיקות שונות כמו "תיקון השק". עם הזמן מתברר כי ההנחיה לעטות שק על הגוף לא נועדה למטרה סגפנית גרידא, אלא שהשק המורכב מ"נימים" (שערות) מסמל חיבור אל ה"חיוורתא" - חלק מהגולגולת המזוהה עם "ספירת הכתר" המשקפת את הרצון הנעלם. התפתחות רוחנית מתחילה מחיבור האדם אל הבקשה הכמוסה של החיים. זוהי בקשה לא מודעת. שאלות יסוד שכל אדם שואל את עצמו, כמו שאלת ייעוד האדם, איך לחיות ואילו כמיהות ובקשות ראוי לממש, תלויות בפענוח של אותו רצון אישי נעלם ותרגומו לשפת המציאות.

השלב הבא מתרחש בפסח שני של אותה שנה. האר"י חושף בפני רח"ו רובד נוסף בביוגרפיה הנשמתית ומגלה לו שהוא גלגול של קין. הוא נכנס למסע שמתמודד עם הקונפליקט המיתולוגי הקדום שבין קין והבל, קונפליקט שיתגלגל מאוחר יותר וילבש צורה חדשה במאבק שבין יעקב לעשו. התיאור של האר"י כאן מהפכני, כי בספר תיקוני הזוהר התמונה מאוד דיכוטומית – קין הוא הרע והבל הוא הטוב.

האר"י מערער על התמונה של ספר התיקונים ומציע מהפך. הוא מסביר שגם בקין וגם בהבל יש טוב ורע מעורבבים. יתרה מכך, ה"טוב" הטמון בקין גבוה מאוד בשורשו. קין נושא איכויות גבוהות המתקשות להתממש בעולם בצורה נורמטיבית. אלו איכויות טרנספורמטיביות המסוגלות לחולל מהפכים ותמורות עמוקות במציאות. המשיכה של קין אל החומריות ותהומות הנפש נובעת באופן פרדוקסלי מהאנרגיות הגבוהות והפוטנציאל הבלתי ממומש שלו. האר"י הופך את הדמון לאתגר רוחני ומסמן את אנרגיות התוהו כבעלות פוטנציאל משיחי.

המורה אומר לתלמידו: אני שייך להבל, לעולם רוחני סדור ומובנה, עולם שיש בו היגיון, פורמליזם ומשמעת פנימית. אתה לעומתי שייך לשורש קין האפל והעוצמתי. המסע הרוחני שלך יהיה הרבה יותר מורכב אולם אתה תגיע הרבה יותר רחוק. המשימה שמציב בפניו האר"י גבוהה: לבנות שפה רוחנית שמתייחסת אל החלקים האפלים והנמוכים של הבריאה, שלא בורחת באסקפיזם אל הגבוה והמופשט, שלא נרתעת מהתמודדות.

המשמעות התיאולוגית פה דרמטית: בניגוד לתפיסה הדתית הקלאסית שנמנעת מעיסוק ב"נפש הבהמית" ובחלקים הנמוכים של המציאות, האר"י מציע שפה דתית חדשה שמתמודדת חזיתית עם התכנים שמזוהים עם "פרצוף קין".

בתמוז באותה השנה מבקש רח"ו ממורו שיכניס אותו אל עולם הייחודים. האר"י מלמד אותו ייחוד קצר אך המשימה נכשלת: "ובחצי הלילה קמתי וייחדתיו, וארגיש זעזוע בגופי, וראשי כבידה עלי, והתחיל דעתי להשטות, ונעקם פי לצד אחד, וחדלתי מלייחד עוד", כותב רח"ו ביומנו. מורו מסביר לו שהוא צריך לעבור תהליך של התפתחות אישית כדי להיות בשל להשגות. שעת הרצון מגיעה בראש חודש אלול של"א, אז האר"י שולח אותו למערת אביי ושם הוא משיג את ההשגה הראשונה שלו.

מגוון של טיפוסים

אט אט אנחנו מתחילים להבין שתורת הגלגולים לא באה לספק סקרנות היסטורית או ביוגרפית, אלא באה להצביע על השוני והמגוון הרחב של הטיפוסים הרוחניים. למרות שהתורה היא אחת אנשים נולדים עם שוני גדול ביניהם. כל אחד מאיתנו שייך לאשכולות של נשמות עם נטיות מסוימות, ולכן דגש בעבודת ה' שמתאים לפלוני לא בהכרח מתאים לחברו.

כתוצאה מכך האר"י מסיק שההנחיות בעבודת ה' צריכות להלום את תהליכי התפתחות הנפש: מהחוץ פנימה ומלמטה למעלה. רח"ו עוסק קודם כול בתיקון ממד "עם הארץ" שבו לפני שהוא מתקדם להשגות עליונות בדיוק בגלל התפיסה הזו – שאיזון פסיכולוגי הוא בסיס לכל תהליך התפתחות מתקדם. רק לאחר שיעבור אינטגרציה נפשית עמוקה הוא יוכל להתקדם אל הקומות הגבוהות יותר של התודעה.
שיאו של התהליך מתרחש לקראת מות האר"י בה' באב. בחמשת הימים האחרונים הוא חושף בפני תלמידו את השכבה הגבוהה ביותר של הנשמות, השכבה האצילית (המכונה אצלו "זיהרא עילאה"). השכבה הגבוהה יוצרת מהפך שלם בהבנת הנפש: הממדים ההיררכיים של גבוה ונמוך מפנים את מקומם לממדי עומק של פנימי וחיצון. העולמות העליונים אינם "למעלה" אלא "פנימה". אם כל התהליכים עד כה התמקדו במאבק גלותי שבין טוב לרע ובין "אורות" ל"קליפות" בבחינת "עץ הדעת טוב ורע", הרי שרמת ה"זיהרא עילאה" מתכתבת עם חזון עצמות היבשות של יחזקאל – האדם הראשון חוזר לתחייה ואבריו מתכנסים כחלק מהתהליך המשיחי של השיבה לארץ ישראל.

אותו "זיהרא עילאה", שאותו יזהה מאוחר יותר הרב קוק עם תהליכי שיבת ציון, אמור לפתח שפה הוליסטית ואורגנית חדשה: האדם ימשיך לחפש את מקומו הפרטי ואת השליחות הספציפית שלו, אולם יעשה זאת מתוך מודעות רחבה לאורגן הגדול שבתוכו הוא פועל: המשפחה, הקהילה והאומה.

האר"י לא כתב לא תיאולוגיה, לא תיאוסופיה, לא פילוסופיה ולא פסיכולוגיה. הוא כתב את הקוד הפנימי של ההוויה כפי שקלט אותו בנשמתו הענקית ובחסד הא־ל הפלאי שאליו זכה. אולם הקוד הזה התגלה במהלך השנים כבסיס להרבה מאוד שפות: תיאולוגיה, תיאוסופיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. לא לחינם רוב התנועות הגדולות של העם היהודי ב־450 השנים האחרונות הושפעו ממנו עמוקות, במישרין ובעקיפין.

הקושי בהתמודדות עם השפה והטרמינולוגיה גרם לרוב ככל חוקרי הקבלה שלא להיכנס אל הקרביים של תורת האר"י ולהסתפק בתיאורים כוללניים וחיצוניים שלה. התוצאה היא שההיכרות עם תורת האר"י היא לרוב עקיפה מאוד, באמצעות הוגים שתרגמו אותה לשפתם (כמו הרמח"ל, הגר"א, מורי החסידות והרב קוק). יש בכך החמצה. "רזים צריכים להיות מוסברים ומובנים על ידי רזים דווקא", כתב הרב קוק. הוא הבין שבשפת הקוד האינסופית הזו טמון פוטנציאל לניסוחים דתיים מתחדשים שמתמודדים עם האתגרים החברתיים הגדולים שמתגלגלים לפתחנו".