"כשהגעתי לעזה, המון גדול מחא לי כפיים": החטופה בת ה-84 משחזרת

שלחו שמות בחינם לברכת הכנים בכותל בחול המועד סוכות ותזכו ששמכם יוזכר ע''י רבני מוקד תהילים ארצי במעמד העצום!לחצו כאן >>>

"אני מרגישה טוב, לאט לאט. זה מרגיש מוזר קצת. רק אתמול חזרתי, עוד לא התרגלתי למקום הזה, לצאת פתאום אל האור".

את המשפט המרגש הזה אומרת עלמה אברהם שהיתה חטופה בשבי חמאס ושוחררה בראיון לחדשות 12.

אברהם היא בת 84 ורק בשבוע שעבר שוחררה לבית מבית החולים סורוקה.

"בבית החולים היה מאוד נחמד כי עטפו אותי שם מאוד, המשפחות ואנשי הצוות", היא אומרת, "זה מאוד מוזר וקשה לצאת פתאום לצד השני". 

על רגע החטיפה היא מספרת:

"לחצתי בכל כוחי על דלת הממ"ד, כי היא לא נסגרה. בסוף הם הדפו אותי לאחור, נכנסו ולקחו אותי בכוח... יצאנו החוצה, נכנסנו לאוטו ומשם הגענו לשער הקדמי. יצאנו החוצה והם העלו אותי על אופנוע. באופנוע נסענו לכיוון עזה, דרך השדות. האופנוע קפץ מאוד, זה היה מאוד לא נעים.

"כשהגעתי לעזה, המון גדול מחא לי כפיים. ניסו להשחית את היד השנייה שלי, שהייתה מכוסה בפצעים, עד שהגענו למקום מוגן והזיזו משם את הפושעים האלה שרצו לפגוע בי. אחר כך העבירו אותי מבית לבית. הייתי בארבעה בתים שונים. 

"הבית הראשון היה נחמד, היה שם תינוק שכל הזמן עקב אחריי. הייתי שם רק יום אחד ואז הלבישו עליי חיג'אב ולקחו אותי למקום אחר. ככה עברתי ארבעה בתים, עד שהורידו אותי במדרגות, למטה".

היא מוסיפה כי "אכלתי כל יום שישה תמרים, וזה הכל".

"ישנתי בתוך חדר מרובע שהיה בו חלון קטן", היא מתארת יום אחד בשבי. "עשיתי את עצמי ישנה, שלא ירגישו שאני ערה, והצצתי בחלון. היה שם ארון ומאחורי הארון רובים. כשהצצתי, ראיתי שבשלב מסוים הם לוקחים את הרובים ועולים לגג. הם ירו משם על כל מי שהתקרב".