סיפור מטורף: "הפציעה בעזה הייתה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לצפות לו"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

סיפור מרגש ביותר התפרסם ב"שיחת השבוע", סיפור המתקשר קשר ישיר למלחמת "חרבות ברזל" ומראה עד כמה שה' דואג לכל ברואיו בניסי ניסים.

זהו הסיפור:

"הפציעה בעזה הייתה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לצפות לו..." – מוזר קצת לשמוע משפט כזה מחייל מילואים שנפגע מרסיסים בראשו והשוהה במחלקת שיקום.

מספר הרב מנחם קוטנר, מנהל מטה צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור:

"בעת האחרונה נפתחה מחלקת שיקום במרכז הרפואי הדסה הר הצופים. עד כה הפצועים הזקוקים לשיקום הופנו למרכז הרפואי שיבא בתל השומר. אך לצערנו יש פצועים רבים מהמלחמה, למעלה מיכולת הקיבול של המחלקה בשיבא, ונוצר הצורך לפתוח עוד מחלקת שיקום, וזו נפתחה בהדסה.

"כששמעתי על פתיחת המחלקה, יצאתי לבקר את החיילים השוהים בה. אני עובר מחדר לחדר, ובאחד החדרים פוגש את עוז יעקב, ולצידו הוריו, צוריאל ורנית. מתחילים לדבר. עוז, תושב ירושלים, נשוי ואב לילדים, נפצע בעזה מרסיסים שחדרו לראשו.

"להפתעתי אומר לי עוז שהוא מלא תודה לקב"ה על הפציעה. כן, תודה על הפציעה! מה מתברר? בעקבות הפציעה נעשו לו צילומי ראש, ופתאום נתגלה שמתפתח אצלו גידול מסוכן. הוא הוכנס מייד לחדר הניתוחים, הגידול סולק, ועכשיו הוא בהליך שיקום.

"הרופאים אמרו לעוז שבזכות הגילוי המוקדם של הגידול ניצלו חייו. אילולא הפציעה בעזה, אומר לי עוז, ייתכן שהיה מגלה את הגידול מאוחר מדיי.

"אנחנו ממשיכים לדבר, והוריו אומרים לי שעוז נולד בזכות ברכתו של הרבי מליובאוויטש!... מובן שאני מבקש לשמוע את הסיפור".

רשות הדיבור לצוריאל ורנית יעקב, תושבי קריית ארבע:

"שבע שנים אחרי נישואינו לא זכינו להתברך בילדים", מספר צוריאל. "טיפל בנו המומחה הטוב ביותר במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ללא הצלחה. החלטתי לבקש ברכה מהרבי מליובאוויטש.

"השגתי את מספר הטלפון של מזכירות הרבי, אך הטלפון היה תפוס כל הזמן. לילה שלם ניסיתי שוב ושוב ליצור קשר, ורק לאחר שעות רבות הצלחתי לתפוס את המזכיר. סיפרתי לו על הטיפולים שאנחנו עוברים וביקשתי את ברכת הרבי להצלחת ההליך.

"המזכיר ביקש את השמות שלנו ושמות האימהות ואמר שימסור זאת לרבי.

"המשכנו בטיפולים. בשלב מסוים הרופא הציע לנו לפנות לרופא אחר, במרכז הרפואי ביקור חולים, שיש לו טיפול חדשני שאולי יוכל להועיל לנו.

"כאן התעוררה בעיה. הטיפול החדשני לא היה כלול בסל הבריאות, ועלותו הייתה גבוהה מאוד. לא הייתה לנו היכולת הכלכלית לממן אותו".

"סיפרתי על כך להוריי", ממשיכה רנית. "אבי זצ"ל, הרב אשר ליטוב (שרעבי), רב היישוב אבן-שמואל, אמר שיסכים לממן את הטיפול בתנאי שהרבי מליובאוויטש ייתן את ברכתו. האמת, הופתענו שאבי התנה זאת בברכה מהרבי דווקא, אבל זה היה רצונו".

צוריאל: "פניתי לידיד חסיד חב"ד וביקשתי את עזרתו ליצור קשר עם הרבי. הוא לקח ממני את כל הפרטים, העלה אותם על הכתב ושלח פקס למזכירות הרבי. כעבור חצי שעה התקשר אליי בהתרגשות ואמר שהוא מופתע מהמהירות שבה נתקבלה התשובה.

"הרבי השיב תשובה בת שלושה סעיפים. בסעיף הראשון תמך בביצוע הטיפול החדשני. בסעיף השני כתב שיזכיר אותנו על ציון חותנו (הרבי הריי"צ, רבי יוסף-יצחק שניאורסון). ובסעיף השלישי בירך אותנו.

"עשינו את הטיפול והוא נחל הצלחה. בשנת תש"נ נולדה לנו בתנו הבכורה. קראנו לה נסיה. שמחתנו הייתה אדירה, ושלחנו מכתב לרבי, לבשר על לידת הבת".

רנית: "אמרו לנו שהרבי נוהג לשגר מכתב ברכה להולדת ילד. ציפינו למכתב תשובה, אבל השבועות והחודשים חלפו ולא קיבלנו מכתב מהרבי".

צוריאל: "כשהילדה גדלה, התברר שיש לה בעיה מסוימת ברגל. ניסינו לטפל בבעיה בכמה דרכים, ובסוף הרופאים אמרו שאין מנוס מניתוח. ביום הניתוח, כשאנחנו מלאי מתח ודאגה, אני מוצא פתאום בתיבת המכתבים שלנו מכתב מארה"ב.

"זה היה מכתב מהרבי. אני פותח את המעטפה ורואה שזה מכתב ברכה להולדת הבת. המכתב 'התעכב' תשעה חודשים והגיע בדיוק ביום הניתוח. ברכת הרבי הרגיעה אותנו מאוד באותו יום, וברוך השם הכול עבר בשלום, הילדה גדלה בריאה ושלמה, וכיום היא כבר אם לחמישה ילדים.

רנית: "כשנתיים אחרי הבת הבכורה, בשנת תשנ"ב, נולדו לנו תאומים, בן ובת. לבן קראנו עוז ולבת הדר – עוז והדר. זה עוז שלנו, שנלחם בגבורה בעזה, ובזכות פציעתו נתגלה וסולק הגידול שסיכן את חייו.

"אחריהם זכינו לעוד שישה ילדים, ואנחנו מתפללים שכולם יהיו בריאים ושלמים ושהקב"ה יזכה אותנו לרוות נחת מכולם".