דילמה כפולה: מה עשו אנשי התקשורת הדתיים בטבח בשמחת תורה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

השבת של השבעה באוקטובר היא לא עוד אירוע מטלטל שיחלוף, אלא אבן דרך עצומה בחייו של הציבור הישראלי. גם אחרי כמעט שלושה חודשים קשה לעכל את מימדי האסון - את כמות הנרצחים והחטופים, את סדר הגודל של המלחמה, את המחדל שטרם התבהר. העובדה שהאירועים האלו התרחשו כולם בחג גרמה לציבור הדתי לחוות את השבעה באוקטובר בצורה אחרת מכולם: אלו שחיללו שבת בפעם הראשונה בחייהם ואחרים שידעו מה קורה רק במוצאי השבת. ובין כל אלו, העיתונאים הדתיים שרגילים למצוא עצמם במרכז האירוע, מצאו עצמם הפעם מחוץ לעניינים. שוחחנו עם חמישה עיתונאים דתיים, כולם חיים ונושמים חדשות, ושמענו מהם על השבת שאחריה כלום לא חזר להיות אותו הדבר.

התקשורת כולה רעשה וגעשה ביום בו החל הטבח הנורא בשמחת תורה. האם יצא לנו לשאול את עצמנו מה עבר באותו הרגע על העיתונאים ואנשי התקשורת הדתיים?

באתר כיפה, שוחחו עם חמישה אנשי תקשורת דתיים, ושמעו מהם על אותה שבת קשה מזוית עיניהם.

"אני רוצה להאמין שהשבת זורמת בדמי יותר מהתקשורת", אומר קלמן ליבסקינד. 

ליבסקינד הוא איש תקשורת כבר כשלושים שנה, והוא מגיש בערוץ כאן 11 ובכאן רשת ב' תוכניות אקטואליה.

"קמנו בשש וחצי מאזעקות של יישובים סמוכים", הוא משחזר את תחילתה של אותה שבת, "אחר כך כבר לא חזרנו למיטות. כשהגעתי לבית הכנסת עמדו בחוץ כמה חבר'ה וסיפרו מה קורה. אחד מהם כבר ראה את הסרטון של הטנדר בשדרות".

פאנליסט בערוץ 14 והכתב המדיני של "ישראל היום", אראיל כהנא, היה באותו בוקר חזן בבית הכנסת. אחד מהאנשים במקום עדכן כי קורה אירוע גדול בדרום וכי ישנם כבר עשרות הרוגים.

"היו אזעקות ובומים, אז התחלנו להאיץ את התפילה", הוא מספר.

"כשאחיין שלי נכנס עם תיאורים על אלפי טילים, מאות מחבלים שחדרו לישראל ועשרות שנחטפו, עוד חשבנו שמישהו הפיץ שמועה ממש פרועה, אבל מהר מאוד הבנו מאנשי ביטחון ביישוב שהשמועות כנראה נכונות. בדיעבד, אפילו השמועות שנראו מוגזמות התגלו כקטנות לעומת מימדי הזוועה שהתגלתה", כך מספר איש התקשורת המוכר עופר חדד על אותו היום.

את נורית יוחנן תפסה אזעקה כשהיתה בדרך לבית כנסת עם בנותיה הקטנות. בתוך המקלט אליו נכנסו שמעו דיווחים על חדירת מחבלים בדרום.

יוחנן היא כתבת לענייני פלסטינים בתאגיד השידור כאן. כך היא מספרת:

"אמרתי לעצמי שבטח אנשים לא התעמקו וזה שמועות שמסתובבות. אמרו 40 הרוגים, אמרתי - מה? זה לא הגיוני".

האם הם חיללו שבת על מנת להבין מה קורה ולעזור בשטח?

"הבנתי פחות או יותר את התמונה, וידעתי שאם תהיה התרחשות שנוגעת ליישוב יש סביבי מספיק אנשים שמחוברים לכל מוקד אפשרי, כך שלא היה לי ממש נימוק אמיתי לפיקוח נפש", אמר חדד שלא פתח את הנייד שלו. "זה לא אומר שלא הייתי בטירוף עד צאת שבת, אבל מהרגע שהחלטתי - נגמר. עבור אדם שמרכז חייו הוא לדעת וליידע, זו הייתה תחושה של חוסר אונים, אבל מעבר לכך התפוצצתי מדאגה".

ליבסקינד משתף:

"אנשים בבית כנסת ניגשו אליי ושאלו מה אני יודע. אמרתי להם שאני אולי עיתונאי, אבל שומר שבת כמוהם".

הכתב לענייני משפט בכאן חדשות, אבישי גרינצייג, גר כעשרה קילומטרים מהגדר במושב "שבי דרום" והוא הבין מיד כי מדובר בפיקוח נפש.

"לא הייתה התלבטות, היה ברור שזה פיקוח נפש", הוא אומר ומשחזר כי סגר את התריסים ונעל את הבית.

כהנא הבין גם הוא שמדובר במצב חירום וכתב במהלך אותה השבת:

"פיקוח נפש דוחה שבת. גביית המחיר הכבד נעשתה פעמים רבות והביאה אותנו עד הלום. לכן, מה שנדרש הוא להוריד את האויב על הברכיים עד שיתחנן להפסקת אש. ככה מנצחים מלחמה וככה, פעם אחת ולתמיד מכריעים את חמאס". 

על ההחלטה לחלל שבת עבור פיקוח נפש הוא אומר:

"החלטתי שאני כותב את דעתי לצורך פיקוח נפש של עם ישראל. אם זה היה מוצדק או לא - כשאני אעמוד בבית דין של מעלה יגידו לי. אבל אני שלם עם ההחלטה שעשיתי".