הסגולה של היום: יום הילולת רבי אלעזר בן רבי שמעון

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כ"ה באלול הוא יום הפטירה של רבי אלעזר בן רבי שמעון.

אמר ר' שמעון בר יוחאי על עצמו: 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין, מיום שנבראתי עד היום. ואם אני מצרף את אלעזר בני - מיום שנברא העולם ועד עכשיו'.

כבר בצעירותו, כשלמד עם ר' יהודה הנשיא - התגלה ר' אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, כענק בתורה. כל כך נשגבה חכמתו, עד כדי כך שרבן שמעון בן גמליאל נהג לכנותו 'ארי בן ארי', ולימים הפך ליד ימינו של אביו – התנא האלוקי ר' שמעון שהיה מלומד בניסים, תלמידו של ר' עקיבא, ומחבר ספר הזוהר (הספר המרכזי של תורת הקבלה), כמו גם כתבים נשגבים אחרים.

בשל גזירות שמד וגזר דין מוות שהוצא כנגדם על ידי הרומאים, נאלצו ר' שמעון ובנו אלעזר להסתתר כשלוש עשרה שנה במערה (יש אומרים בפקיעין, ואחרים גורסים כי בלוד). בכל אותם השנים למדו תורה, ונתעלו בה עד אשר הפכה תורתם לאומנותם.

כשגזר הדין התבטל, והשניים יצאו מהמערה – הם התקשו להבין איך יהודים עוזבים את חיי הנצח – לימוד התורה, ועוסקים בחיי שעה – עבודות חומריות כמו עיבוד השדה. קדושתם איימה לשרוף את הסביבה, והם חזרו למערה לשנה נוספת.

מסופר על ר' אלעזר כי היה חשוב מאוד בעיני אביו, והוא מנה אותו בין בני עלייה מועטים בדור, שאפילו אם יש רק שניים מהם – בנו נמצא ביניהם. אגדות רבות מספרות על חייו של ר' אלעזר, ועל פעלו עם אביו עד לפטירתו.

על אף צדקותו וגדולתו בתורה - בחייו סבל ר' אלעזר עד מאוד, ייסורים קשים מנשוא שאין הדעת יכולה להכילם, אך בעבור ר' אלעזר היו אלו ייסורים מבחירה.

מסופר כי פעם באה קבוצה עם חמורים לקנות תבואה, וכשראו האנשים את ר' אלעזר יושב לפני התנור, ואוכל את כל כיכרות הלחם שאפתה אמו, אמרו: 'נחש רע שורה במעיו של זה'. כשרבי אלעזר שמע זאת, הוא לקח את חמוריהם והעלה אותם לראש אחד הגגות. הלכו הללו וסיפרו לאביו, ר' שמעון, ששאלם: 'אולי אמרתם לו איזה דבר פוגע?', וסיפרו לו את אשר קרה.
 
אמר להם ר' שמעון: 'האם משלכם אכל? האם לא מי שברא אותו, ברא מזונותיו עמו? אף על פי כן, אמרו לו משמי, ויוריד לכם חמוריכם...'.
 
בשלב מאוחר יותר בחייו מחוץ למערה, הפך ר' אלעזר לכעין מפקד משטרה מקומי, בשירותם של הרומאים. תפקידו היה ללכוד גנבים, ולהביאם לדין – שהיה לרוב עונש מוות. עובדה זו הצליחה להרגיז את ר' יהושע בן קרחה, שלא קיבל בעין יפה את ה'תפקיד' החדש של ר' אלעזר ובאחת ההזדמנויות, הטיח בו את כעסו, ותוך כדי שהוא מכנה אותו 'חומץ בן יין', שאל: "עד מתי אתה מוסר עמו של אלוקינו, להריגה?".

בתגובה, השיב לו ר' אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם". כוונתו הייתה שתפקידו לבער ולכלות את כל הגורמים השליליים והמזיקים מתוך העם, אך ר' יהושע בן קרחה לא הסכים עמו, וטען כי ביעור ה'קוצים' הללו, מוטל על הקב"ה ולא על בני אדם.
 
בשל סיבה זו, זמן קצר לפני מותו אמר ר' אלעזר לאשתו: "חושש אני שהחכמים כועסים עליי, ולא יטפלו בקבורתי כהוגן. על כן, השכיביני בעלייתי, ואל תפחדי מפניי". וכך היה.
 
אשתו של ר' אלעזר עשתה כאשר ציווה אותה בעלה, וגופתו של בעלה הושארה בעליית הגג למשך 22 שנה עד אשר הגיע רשב"י בחלומם של החכמים, והזהירם לטפל בקבורתו כיאות.

סגולה גדולה ביום זה:

1. להדליק נר לטובת נשמת הצדיק ולומר: הריני מדליק/ה נר לזכות נשמת רבי אלעזר בן רבי שמעון, זכותו תגן עלינו.

2. לתת פרוטה לצדקה (אפשרי בקופת צדקה בבית ובכל מקום) ולומר: הריני נותנ/ת צדקה לזכות נשמת רבי אלעזר בן רבי שמעון, זכותו תגן עלינו.

3. לומר פסוקי תהילים, מזמור קי"ט לפי האותיות רבי אלעזר נשמה ולפתוח אותם במילים:

הריני אומרת פסוקי תהילים לזכות נשמת רבי אלעזר בן רבי שמעון, זכותו תגן עלינו.


להלן הפסוקים:

"אלעזר"

האות א'

{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:
{ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:
{ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:
{ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:
{ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:
{ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:
{ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:
{ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:

האות ל'

{פט} לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם:
{צ} לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד:
{צא} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ:
{צב} לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי:
{צג} לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי:
{צד} לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי:
{צה} לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן:
{צו} לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:

האות ע'

{קכא} עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:
{קכב} עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:
{קכג} עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:
{קכד} עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:
{קכה} עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:
{קכו} עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:
{קכז} עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:
{קכח} עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:

האות ז'

 {מט} זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי:
{נ} זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי:
{נא} זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי:
{נב} זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְהוָה וָאֶתְנֶחָם:
{נג} זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ:
{נד} זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי:
{נה} זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ:
{נו} זֹאת הָיְתָה לִּי כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי:

האות ר'

 רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
{קנד} רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי:
{קנה} רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ:
{קנו} רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי:
{קנז} רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי:
{קנח} רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ:
{קנט} רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:
{קס} רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:

"נשמה"

האות נ'

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי
נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהֹוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי
נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי
נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי
נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה
נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב

האות ש'

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב
שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וָאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי
שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי
שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹד
שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ

האות מ'

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי
מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי
מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ
מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי
מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי
מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר

האות ה'

הוֹרֵנִי יְהֹוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב
הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב
הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּ י בוֹ חָפָצְתִּי
הַט-לִבִּי אֶל-עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל-בָּצַע
הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי
הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ
הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים
הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי

4. לאחר אמירת הפסוקים יש לקרוא תפילה זו ולבקש את הישועות:

אקרא לאלוקים עליון לקל גומר עלי. חנני השם כי אליך אקרא כל היום. עזרנו אלוקי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

ויהי רצון מלפניך השם  אלוקינו ואלוקי אבותינו, כשם ששמעת את תפלות הצדיקים, ועשית עמהם נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, וכשם ששמעת את תפילת עבדך רבי אלעזר בן רבי שמעון, זכרו לברכה, ועשית עמו נסים ונפלאות, כן תרחם עלינו בעניינו, ותהא נא שעה זו שעת רחמים ועת רצון מלפניך לעשות עמדי (פלוני/ת בן/בת פלונית) נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, ותשמע תפילת עבדך ביום הזה (…כאן יפרט בקשתו המיוחדת במילים כל אחד במילים שלה/ו)

ותתן אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל בכל מקום שהם לטובה ולברכה לישועה ולנחמה, לחן ולחסד ולרחמים, ותשלח רפואה שלימה לחולי עמך (ובפרט לחולה פלוני/ת בן/ת פלונית) ותזמין לנו פרנסתינו מידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ותצילנו מכל צרה וצוקה, ותוציאנו מאפילה לאורה, וימלאו כל משאלות לבנו לטובה, מעתה ועד עולם אמן סלה.