"אנחנו לא מבינים את זה. מה שהשם נותן, אנחנו מודים": ההספדים המצמררים על הלל ויגל הי"ד

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

"אין מילים כדי לתאר אסון כזה. מה אפשר להגיד? במקום להוביל ילדים לחופה, אנחנו צריכים לקבור אותם".

אלו מילותיה הקשות והמצמררות של אסתי יניב, אימם של הלל ויגל הי"ד. כזכור, הלל ויגל נרצחו בחווארה כאשר התרחש שם אירוע ירי.

עוד אמרה:

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אובדן כזה. אנשים אחים אנחנו, ואנחנו רוצים גם באמת להוכיח שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".

רחל, אחותים של האחים הי"ד אמרה:

"אנחנו משתדלים לקבל באהבה את הבשורה הקשה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. זה קשה וזה כואב, אבל אנחנו חזקים, ועם ישראל עבר כל כך הרבה דברים אחרים. אני בטוחה שנעמוד בזה".

"אני אמשיך לגור כאן, וליישב את ארץ ישראל. הלל ויגל היו רוצים שנתאבל, אבל נמשיך וגם נשמח ונחגוג. לא חשבתי שאגיע לסיטואציה כזו, בטח שלא בגיל הזה. אבל מה שהשם נותן, אנחנו מודים. אנחנו לא מבינים את זה, אבל כנראה שזה מה שהמשפחה הזאת צריכה. אנחנו לא מבינים וגם לא נבין את זה, אבל זה מה שיש".

בראיון לניב רסקין בתוכניתו אמרו סבו וסבתו של הנרצחים, הרב שמואל יניב ויונה:

"אלה שני ילדים מתוקים, אהובים, מלאי חמלה, אור וחוכמה", אמר הרב שמואל יניב, "אלה רגעי רגעי קודש בחיי, קודש קודשים. מה עובר על אדם ברגעי קודש? מחשבות גבוהות מאוד".

הסבתא יונה:

"עכשיו אני נאלצת להגיד לו ללכת. אני לא יכולה אחרי שאני קוברת שני ילדים כאלה שהיו מסורים לי ותמיד באו לעזרתי בקניות. כואב לי מאוד. אלה ילדים שהם אצילי נפש, מגורשי גוש קטיף שגרים בהר ברכה ורצו קצת שלווה. זה נורא. אלה אנשים אידיאליסטים מאוד. הם לקחו חלקים מהגוף של הנכדים שנהרגו והשתילו אותם לאחרים בבילינסון. המצב קשה מאוד. אנחנו אנשים בני 80 וצריכים לקבור נכדים בני 20".

הסב הוסיף:

"עמי היקר והאהוב - אנא, אנשים טובים אתם, חומלים ואוהבים כאברהם אבינו: באנו לעולם רק לתקן ולעשות, זה התנ"ך שלנו. אנא, תעשו שלום בינינו, אל תדקרו אחד את השני. אין לכם מצפון? הלב שלי רותח באמת, זאת שעת קודש קודש בחיי".

השחקן חגי לובר הוא דודם של הרצחים הי"ד. הוא כתב עליהם כך ברשת החברתית:

"את אחי אנוכי מבקש... נסעו מזה. שני אחיינים מתוקים שלי נרצחו היום. הלל ויגל. נאהבים ונעימים. הצער בלתי נתפס, בלתי ניתן לעיכול. הלוואי ונזכור שאחים אנחנו לא רק במותנו. לא מלחמת אחים כי אם אהבת אחים. לנצח".

יהודה גזבר, בן דודם, פרסם :

"אוי אלוקים, גיוועלד. שני בני דודי האהובים, יגל והלל, נרצחו היום בפיגוע. ומחה ה' דמעה מעל כל פנים".