הגשם יורד: מה היהדות אומרת על זמן זה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

 "גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, כיום שנבראו שמים וארץ, גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה, אין גשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל, גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו, גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות, גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו".

כך נאמר במסכת תענית על יום בו יורדים גשמים.

וזאת למה? היות והגשם, יחד עם כניסה להריון ותחית המתים, הם דברים הנתונים בידיו של הקב"ה בלבד, שלא נץן לאף שליח לעשות במקומו, ורק הוא ברצונו קובע מי הם יקרו ועל ידיו בלבד:

"אמר רבי יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחית המתים".

על הקושי שבירידת הגשמים נאמר: "אמר ר' הושעיה: קשה היא גבורת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית".

 "על הגשמים אומר ברוך הטוב והמטיב..." - כך נאמר לנו במסכת ברכות.

רבי יהודה היה אומר תפילה זו כשהגשם היה יורד: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו".

ורבי יוחנן היה מתפלל כך: "אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלוקינו... ברוך אתה ה' רוב ההודאות".

הגשמים נחשבים כאוצר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, לתת מטר ארצך בעתו" (תענית ב').

ביהדות ירידת הגשמים מסמלת זמן שבו יורד לעולם שפע.

לכן, זהו זמן מסוגל לבקש בקשות ורצונות.

הגשם מזכיר לנו כי הדברים והעולם נתנוים בשליטתו המוחלטת של בורא העולם, וכי בכך שאנו מתפללים אליו, ובכך מתחברים לקב"ה, אנו זוכים להיענות לבקשותנו.

הגשם מביא את האדם להבין כי הכל הוא מאת ה' וממנו.