סופדים לרב חיים דרוקמן: הרב דוד לאו, הרב יצחק יוסף, יצחק הרצוג ובנימין נתניהו

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בהלוויתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל שהסתלק אתמול (ראשון) לבית עולמו ספדו רבים על לכתו של הצדיק.

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו אמר:

"יחד עם כל בית ישראל אני כואב את פטירתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל, האדם הגדול, אשר במשך תשעים שנות חיים, לימד, חינך וקירב יהודים לאמונה בבורא. מתוך אהבת התורה הגדולה אהב את כל אדם מישראל, כל רגב מאדמת ישראל, וכל אות בתורת ישראל, ובשלוש השלמויות הללו חינך והעמיד דורות אשר ימשיכו ללמוד, וימשיכו לראות את האור הגדול, מאיר לנגד עיניהם. חבל על דאבדין ולאו משתכחין".

הרב הראשי הרב יצחק יוסף ספד לו:

"קבלתי בצער עמוק את הידיעה על הסתלקותו לגנזי מרומים של ידידנו, מזקני הרבנים הרב חיים דרוקמן זצ"ל. עם ישראל איבד אישיות דגולה ורבת מעש שגידל דורות לתורה, תוצאות פעילותו ניכרו היטב והטביע את חותמו בכל תחום מתחומי החיים היהודיים".

"עמד עשרות בשנים לימין הרבנות הראשית עוד מתקופת כהונת מרן אאמו"ר זצ"ל שהיה עמו בידידות עמוקה, נלחם יחד עמנו שכם אל שכם למען שמירת מעמדה של הרבנות הראשית בתחומי הכשרות, הנישואין, הגיור ועוד".

"הנהיג את קהל עדתו ברמה ובמתינות בנועם הליכות ובסבר פנים. תנחומינו לרבבות תלמידיו ולמשפחתו הרוממה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן".

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו אמר כך:

"מאור גדול של אהבת ישראל כבה היום. לעת פרידה זו מן הרב חיים דרוקמן, ליבי דואב עמוקות עם משפחתו היקרה ועם רבים-רבים בעם. מדינת ישראל איבדה מנהיג רוחני גדול, ואני איבדתי ידיד אישי שהוקרתי מאוד".

"כמי שחווה על בשרו בילדותו את אימי השואה, הרב דרוקמן התמסר עם עלייתו ארצה לבניין האומה. מצפן דרכו היה השליחות לטובת כלל ישראל. חינוך הנוער, הדאגה להתיישבות, ההתגייסות למשימות חברתיות, הצמחת עולם התורה הציוני-דתי והכוונת צעירים לשירות משמעותי בצה"ל עמדו בראש מעייניו. פעילותו הענפה כחבר-כנסת שיקפה את היותו לא רק נציג של המגזר אותו ייצג, אלא שליח נאמן של הציבור הרחב בחברה הישראלית".

"ממשק מרכזי בין הרב לביני היה בתחום הגיור. כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, הוא נקט כדרכו בקודש גישה מקרבת לבבות שסייעה להצטרפותם של רבבות עולים חדשים לשורות עמנו", ציין נתניהו. "אש השליחות שבערה ברב דרוקמן לא כבתה והניצוצות שלה טמונים עמוק בליבם של אלפי תלמידיו. דרכו תימשך לדורות - ברוח דבריו של מורו ורבו, הרב קוק זצ"ל: 'הבו אור, הבו קודש, הבו יושר, הבו צדק, הבו חיים שהם ראויים לשמם, לישראל'. יהי זכרו ברוך".

עוד הוסיף נתניהו:

"הרב חיים דרוקמן היה אוהב תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. הוא היה ידיד אישי אהוב, שהיה קרוב מאוד לליבי.

בן 12 היה הרב דרוקמן כשכף רגלו דרכה לראשונה על אדמת הארץ ובן 90 נטמן הרב באדמת המולדת. בין לבין נרקמה מסכת חיים עשירה של הגשמה חלוצית, שליחות למען הכלל, והליכה כעמוד אש בראש המחנה הציוני-דתי.

הרב דרוקמן השקיע את נשמתו בכל תלמיד, בכל חניך, בישיבה, בתנועת בני עקיבא, בפנימייה הצבאית, בהתיישבות. הרב דרוקמן לא נרתע ממאבקים על נושאים שהם בנפש האומה - שלמות הארץ, ערכים לאומיים, חינוך לזהות יהודית, מיגור הטרור והבטחת עוצמתו של צה"ל.

הרב תמיד חזר, והיו לי הרבה שיחות איתו על כך, אל נקודת הראשית של הריבונות המדינית: ה׳ באייר תש"ח. הוא ראה בהכרזת העצמאות אירוע כביר, מכונן, שהביא לשינוי כיוון ההיסטוריה: ממשלה משלנו, דגל משלנו, צבא משלנו, כלכלה משלנו, קיבוץ גלויות משלנו. ליבו של הרב דרוקמן התרחב למראה כל אלה ולכן גם דרש משומעי לקחו: אל תסתכלו על השלילה. התבוננו תמיד בחיובי, כי ברוך השם אנחנו מתקדמים התקדמות עצומה משנה לשנה.

הרב דרוקמן היה איש של אחדות. כשהשמיע את נאום הבכורה שלו בכנסת לפני 38 שנים, הוא אמר: "הָאַחְדוּת הִיא הַנֶשֶׁק הַסוֹדִי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בַּמַצָבִים הַקָשִׁים בְּיוֹתֵר. לֵךְ כְּנוֹס אֶת כֹּל הַיְהוּדִים". ברור שאי אפשר להסכים על הכל בישראל, אבל כמוהו אני מחזיק בדעה שאפשר ושצריך לגבש הסכמות רחבות סביב נושאים עקרוניים רבים שנמצאים בליבת קיומנו הלאומי.

הרב דרוקמן חי חיי נצח, חיים שמכוונים להבטחת עתיד ישראל - ובנצח ישראל ננוחם. יהי זכרו ברוך ופועלו צרור בצרור החיים".

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לרב:

"אני מבכה את פטירתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל. הרב דרוקמן היה שליח ציבור ומנהיג רוחני שהוביל בחזון ובמעשה כמה ממפעלי התורה, הציונות והתחייה החשובים ביותר של דורנו. תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל עמדו לנגד עיניו יום-יום שעה-שעה, והוא הקדיש את חייו במסירות נפש למען מדינת ישראל והעם היהודי. עמדתי עמו בקשר חם וקרוב לאורך השנים ותמיד שאבתי ממנו תובנות חשובות ומשכילות וזאת אמרתי לו, למשפחתו ולמוקיריו לא פעם. תנחומי למשפחתו, אוהביו ותלמידיו. חבל על דאבדין ולא משתכחין".

"היום איבדנו את אחד מגדולי תלמידי רבי עקיבא וגדולי תלמידי החכמים בדורנו. מי שניצל בנס מהתופת הנאצית, למד כתלמיד בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, התגייס לצבא ההגנה לישראל כחבר בגרעין בני עקיבא, הוביל כמדריך מהפיכה רוחנית בתנועת בני עקיבא, וכיהן בעשורים האחרונים כראש ישיבות ואולפנות בני עקיבא: הרב חיים דרוקמן, זכר צדיק לברכה.

''כנשיא מדינת ישראל, ובשם העם בישראל, אני עומד כאן היום, לפני מיטתך, הרב דרוקמן, לפני מיטתו של מי שכל כולו, אהבה ואמונה. אהבת עם ישראל, אהבת ארץ ישראל, אהבת תורת ישראל, יקדו בליבך. ולצידם האמונה העמוקה בגאולת ישראל, בתחיית עם ישראל בארצו, ובחובה שלנו, של כולנו, להיות שותפים לתהליך הקוממיות של עם ישראל – להיות שותפים בבניינה של מדינת ישראל. חייך מלאי העשייה, היו טעונים בתודעת שליחות, במודעות נדירה לכובד האחריות לגודל המשימה והשעה, ובנכונות לומר, כדברי ישעיהו הנביא: 'הִנְנִי שְׁלָחֵנִי'". 

''בכל רגע ורגע בחייך, נשאת על כתפיך השחות את עול הנהגת הציבור, ומסרת את נפשך וכוחותיך למען כלל ישראל. תמיד קשוב, תמיד פנוי, תמיד מטה אוזן. כולם היו בניך. כולם היו תלמידיך. את כולם קיבלת, במלוא תשומת הלב, בסבר פנים יפות, בעיניים מאירות. נפגשנו בפעם האחרונה – כמה סמלי – במעמד "הַקְהֵל" בכותל המערבי. ראיתיך הולך בכבדות ובנחישות, ונזכרתי בעשרות רבות של פגישות בין משפחותינו ובינינו אנו; בשיחות עמוקות וממלאות בהשראה, בחדרך, מוקפים בספרי הקודש, ומדברים על עם ישראל, על מדינת ישראל, על האתגרים, ולא פחות מכך – על ההזדמנויות.

''למדתי ממך לא מעט, מתפיסותיך המורכבות, הפתוחות – יותר מן הנתפס – המכילות, המבינות, הרגישות, שלעתים צר לי שלא כל הציבור הכירן לעומק. למדתי מהאופן בו אהבת כל יהודי באשר הוא – מגדולי ישראל ומנהיגים דגולים, ועד גרי צדק שביקשו להסתופף בצל השכינה ושפעלת בכל כוחך שקבלתם לעמנו תעשה באהבה וברגישות; מהעם היושב בציון ועד אחרון יהודי התפוצות, ולא משנה מאיזו קבוצה הוא בעם ישראל. פגשת את כולם. אהבת את כולם".