רבה הראשי של איראן בראיון נדיר: "היהודים באיראן לא נמצאים בקשר עם יהדות העולם"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הרב יהודה גראמי הוא רבה של איראן. כן, אותה איראן שכרגע מתרחשת בה מהפיכה. החיים שם לא פשוטים ומסוכנים.

בראיון נדיר לשניאור ובר, עורך עיתון 'מרכז העניינים', הוא מספר על היהודים באיראן, שכיום מונים בקהילה כ-8000 יהודים.

"היה לי קל יותר להיות באמריקה, ללמוד בכולל או להיות רב בית כנסת באיסט סייד במנהטן. יש לי אזרחות אמריקאית ויכולתי לקבל משכורת מכובדת, בלי שום כאב ראש. אבל ההשגחה הביאה אותי לכהן כרבם של יהודי איראן. חז"ל אמרו לנו: 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש'. אז אני משתדל לעשות מה שצריך", הוא פותח את דבריו.

"יש לי קהילה ברחבי המדינה, שזקוקה לרב שידאג לכל הדברים היהודיים. להשגיח על הכשרות, לפקח על המקוואות – יש לנו כאן מקוואות מהודרות – זה התפקיד שלי וזה תפקיד שמשפיע על דורות. כמו קברניט שלא יכול לעזוב את הספינה. אם כבר קיבלתי את האחריות הזאת – אני חייב לעמוד בה. אז נכון, היה הרבה יותר קל לגור בעיר כמו לוס אנג'לס ובולטימור ולהיות שם רב בית כנסת של יוצאי איראן או משהו כזה. הבנים שלך הולכים לישיבות, לומדים בבתי ספר יהודים, הכשרות היא מן המוכן ובמגוון גדול והכל מוכן ומזומן. אבל יש לי תפקיד. אי אפשר לנטוש את המערכה".

הבאנו בפניכם את חלקם של השאלות שנשאל הרב בראיון המיוחד ואת תשובותיו:

מה המצב כעת בקהילה היהודית באיראן?

"ברוך השם. שום דבר לא השתנה. ממשיכים לפתח את המוסדות, יש לנו עכשיו ישיבה, יש לנו כולל אברכים, לפני כמה חודשים פתחנו כולל אברכים באספאן, זו עיר שעד עתה לא היה קיים בה כולל, וגם שם פתחנו. היה לנו כולל בטהרן ובשיראז, אבל באספאן לא היה לנו, בד בבד, אנחנו ממשיכים לפקח על מפעל ההשגחה במסעדות, יש לנו תלמודי תורה. הוספנו שיעורי תורה לקשישים, לנוער ולילדים. ואנחנו מקיימים שיעורי הלכה, גמרא משניות וכדו'".

איך הקשר שלכם עם השלטונות במדינה?

"ברוך השם מעולה. השלטונות מכבדים את הדת היהודית. אין שום הגבלה".

וכיצד מתייחסים אליכם התושבים לאור המצב המתוח מאוד באיראן?

"מכבדים אותנו מאוד. המצב לא מפריע לנו, אנחנו אף פעם לא נכנסנו לפוליטיקה. הקהילה היהודית מתרחקת מעניינים שלא קשורים אליה".

הקהילה היהודית בפריחה או בדעיכה?

"ברוך השם קצב הגידול שלנו רק עולה. כמעט בכל שבוע יש לנו חופות, בריתות וכדו'. רוב היהודים באיראן הם דווקא צעירים".

איך אתה מסביר את זה?

"משום שהיהודים יכולים לשמור באיראן על יהדות ולהקפיד על המסורת".

היהודים באיראן מחפשים קשר ליהדות?

"רוב היהודים באיראן הינם שומרי מסורת. יש להם יראת שמיים גדולה. להרבה מהם לא היו כל כך ידיעות בנושאי יהדות, כיוון שלא היו לנו את מוסדות הלימוד שישנם היום, אבל הם מאמינים בתורה ובמסורת היהודית".

מהם האתגרים שלכם בקהילה. עם מה אתם נאלצים להתמודד?

"כמו בשאר המקומות, האתגר הגדול הוא הדור הצעיר, בגלל שהכל פתוח והם נחשפים לתכנים בעייתיים דרך רשת האינטרנט ואמצעי תקשורת שונים. אנחנו צריכים לשמור על הדור הצעיר מכל מיני השקפות שלא עולות בקנה אחד עם היהדות, ולהתמודד עם כל הניסיונות של צניעות, רשתות חברתיות וכדומה".

איך אתה רואה את העתיד של יהדות איראן. נשקפת לה סכנה חלילה?

"אין סכנה ליהדות איראן. היהודים מתגוררים וחיים שם כבר 2,700 שנה מזמן גלות אשור. כתוב בספר מלכים: "ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן ערי מדי". אלה ערי מדי ופרס, מערב איראן. מזמן גלות אשור של עשרת השבטים היהודים מתגוררים באירן. היו עליות וירידות, אבל תמיד היו יהודים".

מהן התכניות המרכזיות שלך לשנים הקרובות?

"אני מתמקד בעיקר בחינוך, זהו היעד העיקרי מבחינתי. כפי שאמרתי קודם, יש לנו גם מסעדות כשרות בכל עיר, יש מקוואות, אבל העניין העיקרי שמעסיק אותי, מעבר לשמירה על המוסדות הקיימים, הוא לפתח את עניין החינוך במדינה. המטרה שלי היא להגביר את הפעילות אצל הצעירים, וגם לדאוג למבוגרים שיהיו להם ידיעות בענייני יהדות. בעיני לא מספיק שיהיה לב טוב ויראת שמים, צריך שיהיו יותר יודעי תורה בקהילה שלנו. בזמני שהייתי קטן, כמעט שלא היה שיעור בגמרא. אני הייתי משתמש במילון עברי-ארמי ועברי-פרסית והייתי לומד לבד, בגיל 11-12".

"ב"ה, כיום ילדים אצלנו בגיל 7-8 כבר מתחילים ללמוד משניות ויש הרבה ילדים שלומדים גמרא. זה דבר שלא היה, היהודים באיראן מרגישים קשר עם יהדות העולם, היהודים אצלנו הם חלק מהיהדות בכל העולם. עם זאת, הם לא אוהבים פוליטיקה, ומתרחקים ממנה. אבל וודאי שכל יהודי בכל מקום שבו הוא נמצא הוא יהודי, לא משנה איפה הוא נמצא. באמריקה; באירופה ובאיראן, הוא יהודי. הוא מאמין באותם העקרונות".

עוד אומר הרב באופן מרגש: "אנו חיים בדור שבו רואים את חבלי הלידה של אורו של משיח, ושומעים את פעמי המשיח. כולנו צריכים לחזור בתשובה, להתקרב יותר לקב"ה. וכן לקרב את האנשים שהם רחוקים כרגע".

אתה סבור שבאיראן קשה יותר לחיות כיהודי?

"בכל מקום יש ניסיונות, יש מקומות שהניסיונות שם הם עושר ויש מקום שזה עוני. כפי שמתאר הנביא. "והנידחים בארץ מצרים". ארץ מצרים מדובר על אנשים שנמצאים בצרה; במיצר, וארץ אשור זהו מקום של עושר. ובכן, לא משנה אם יהודי נמצא במצרים או באשור, בכל מקום יש את הניסיון שלו. אצלנו הניסיונות הם שונים כמובן. יש את הניסיונות שדיברתי עליהם קודם, צניעות, אמצעי תקשורת שונים. וכן ענייני כפירה שמתפשטים לצערי לאחרונה, יש עוד ניסיונות בהקשרים אחרים. היהודים באיראן הם כמו בקופסה סגורה. הם לא נמצאים בקשר עם יהדות העולם. זה קצת מקשה על עניינים שקשורים עם יהדות. אבל ברוך השם ובחסדיו הגדולים, אין תלונות".

איך החיים שם באופן כללי?

"באופן כללי בסדר גמור. יחד עם זאת, המצב הכלכלי מעט ירוד, בעקבות הסנקציות שהוטלו על המדינה בשנים האחרונות. לצערי נהיה קשה יותר להסתדר מבחינה כלכלית".