הסגולה הנדירה ליום כ''ג בחשוון - יום פטירת ר' משה מינדר זצ''ל

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

רבי משה מידנר היה נכד ונין לבעל  'יסוד העבודה'

חי בעיר ברנוביץ, שם ניהל את  ישיבת 'תורת חסד' של חסידי סלונים.

הוא היה גאון גדול, וידיעותיו היו בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר,
מספרים כי החביא בחדרו ארגז ובתוכו י"ד כרכים עבי כרס עם חידושיו הרבים אולם אסר על איש להיכנס לחדר.

לגודל הצער אבדו כל כתביו בשואה הנוראה ביניהם ספר אשר הוכן כבר לדפוס.

רבי משה היה לומד בחברותא עם רבי אלחנן וסרמן. ובתקופה בה התגורר בבריסק היה מבקר בקביעות אצל רבי חיים מבריסק אשר החשיב את דעתו והיה מתפלפל עמו לאמיתה של תורה.

רבי משה התבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ג לחודש מרחשוון שנת תר"צ. בהלווייתו עמד האדמו"ר מסלונים - רבי אברהם וינברג זצ"ל בהיכל ישיבת 'תורת חסד' בברנוביץ, והצליח להוציא מפיו רק שתי מילים 'יידן וויינט' (יהודים תבכו), אלפי המלווים געו בבכי לקול בכייתו של רבי אברהם.

****

מעשה ברב משה מידנר זצ"ל, שבעה שבועות לפני הסתלקותו, קרא אליו את איש בריתו החסיד רבי העשיל מקרינקי הי"ד ואמר אליו: 

שמעני, אחא רחימא, מצינו במדרש (אסת"ר, בפסוק פתשגן הכתב) מעשה בגוי וישראל שהלכו בדרך, וכאבו קרסוליו של ישראל מטורח והתפלל "הלוואי שיזדמן לי חמור", באותה שעה המליטה חמורתו של הגוי עייר אחד והלך ואנס את היהודי להרכיבו על כתפו. מיד אמר: "אכן נשמעה תפילתי, אך לא התפללתי כהוגן"

לכאורה, שאל ר' משה, יש להתפלא: מדוע נענש ענישה כזאת? מה היה בתפילתו שלא כהוגן? 

אלא, חזר ויישב, כשיהודי מתפלל אל ה' צריך להתפלל כבן המבקש מאביו, בלא בושה. כשהינך מבקש דבר מה מאביך דבר אליו גלויות "עייף אנוכי, אבא, הב לי חמור שארכב עליו" ולא ברמזים.

ובכן, הפטיר לאיש שיחו, אם יארע לך משהו מעיק על הלב, אם יש לך בקשה כלשהי, אמר תאמר ב' מזמורי תהילים ולאחר מכן תפרט לפניו ית"ש משאלות ליבך בפה מלא, ללא גימגומים... ותזכיר גם את שמי "משה בן רחל" ויהיה לטובה בעדך, וגם בעדי...

מתורותיו:

הצילני נא מיד אחי מיד עשיו (בראשית לב, יב). 

מקשים מדוע צריך לחזור יעקב אבינו ולומר אחי ועשיו, 

הלא רק אח אחד היה לו? 

ובזוהר הקדוש מפרש שהאדם צריך להתפלל לפני הקב"ה תפילה מפורטת כמה שיותר. 

וכבר הקשה הגה"ק ר' משה מידנר זצ"ל מדוע צריך להתפלל תפילה מפורטת? וכי הקב"ה לא יודע מה אני צריך? 

אלא, הסביר ר' משה, כאשר ילד גנב את האפיקומן ואביו הבטיח לו מכונית. הולכים לקנות את הצעצוע והנה הילד מקפץ וקורא, 

את זה אני רוצה וגם את זה ובעצם לא, דווקא את זה. מפני שאביו כל כך קרוב אליו מרשה לעצמו הילד להתנהג בצורה זו. 

לעומת זאת, אם קבל הילד "מאה" במבחן והמלמד אומר לו, אחה"צ תבוא איתי ונקנה לך מכונית. מגיעים לחנות והילד עומד בביישנות גדולה. ומדוע? והלא זו אותה חנות, אותה מכונית ואותו הילד. 

ההבדל נעוץ במרחק שילד מרגיש מהמורה מול הקרבה שהוא מרגיש כלפי האבא. 

אומר ר' משה מידנר, שהקב"ה מבקש מיהודי דבר אתי פתוח, דבר אתי כמו בן, ואני אענה לך כמו אבא. 

אבל אם אתה מדבר איתי כמו תלמיד אני אענה לך כמו מורה. 

וא"כ, אומר הזוהר הקדוש, יעקב אבינו רצה להתפלל כמה שיותר ברור ומפורט

כדי שהתפילה תתקבל. לכן הדגיש מיד אחי מיד עשיו.

****

וכה אמר הגה"ח רבי משה מידנר זצ"ל (תורת אבות, לקוטי אמרים כתבי הר"מ מידנר אות מד) 

ש'אהבת עולם' מעכבת את ה'אהבה רבה' (והם שתי נוסחאות בברכה השניה של ברכות קריאת שמע בשחרית), 

פירוש שאי אפשר להתקרב אל הקב"ה כל עוד הוא שקוע ב'אהבת עולם' כלומר, בתאוות גשמיות של העוה"ז, לפיכך צרי תחילה להתנתק מן הגשמיות ולהתעלות בשיעור טפח מעל גבי הקרקע, ואז יוכל לזכות ל'אהבה רבה' להיות דבוק ומקושר אל הקב"ה, 

וכיוצא בדבר הביאו התוס' (כתובות קד. ד"ה לא) בשם המדרש 'עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו, יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו'.

****

הגה"צ רבי משה מידנר זי "ע (תורת אבות ד"ה זה) ביאר את לשון הפסוק

(טו ב) 'זה א-לי ואנוהו אלוקי אבי וארוממנהו', 

שאם יהודי אומר 'זה א -לי ', ר"ל 'ער איז מיין גאט ב "ה' שמקבל על עצמו אלוקותו ית' לפי ערכו, 

אזי הקב"ה אומר כנגדו 'ואנוהו' לשון נוה ודירה, שרוצה להיות ולדור עימו במחיצתו. 

א"כ אם אומר - 'אלוקי אבי', שאינו ממליך את הקב"ה ומשעבדו על עצמו, וסומך רק על 'יחוסו'

הרם והנישא, אזי 'וארוממנהו' שהקב"ה מתרומם ממנו.