רגע אחרי ט"ו באב: איזו נשמה אתם?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות וחונות [מחוללות] בכרמים. וכך הן אומרות: שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך!

וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה—בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו": "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש".

אימרה ידוע הומוכרת זו נאמרה במסכת תענית. אך לא רבים יודעים כי ישנו המשך לאימרה זו בתלמוד: 

"יפיפיות שבהן מה היו אומרות? תנו עיניכם ליופי, שאין אישה אלא ליופי.

מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים;

מכוערות שבהן מה היו אומרות? קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים".

ניתן להסתכל על הדברים בצורה שיטחית, אך ניתן גם להסביר את הדברים לעומק.

בעם ישראל קיימות שלוש סוגי נשמות: "יפהפיות", "מיוחסות" ו"מכוערות", וכל אחת בדרכה שלה "מתקשרת" עם החתן - הלוא הוא בורא העולמים.

הנשמות היפהפיות אוהבות את ה' יתברך בכל ליבן. הן מסמלות את גודל הפוטנציאל אליו ניתן להגיע באהבת לה'. אצלן האהבה לה' מכונה "יופי" , ועל כן כל דיבורן לחתן סובב סביב היופי.

הנשמות המיוחסות אינן נמצאות בדרגה זו, ואצלן האהבה היא ירושה מהאבות והאימהות. על כן הן מזכירות: "אין אישה אלא לבנים". בנים הם התוצאה של האהבה, והן מקבילים חמצוות ולמעשים ה טובים שנשמות אלו מקיימות. 

הנשמות המכוערות קוראות: "קחו מקחכם לשם שמים!", כלומר, להן אין אהבה מושלמת וגם לא אהבה כירושה, אך הן מבקשות מה' שיביט בהן פנימה וידע כי הכיעור שלהן נובע מהגלות בו הן שרויות.

עוד הן מבקשות: "עטר אותנו בזהובים", כלומר - תרעיף עלינו גילויים רוחניים ותעורר אותנו כדי שנבין שאנו קשורות אליך בקשר נצחי ובל יינתק.