עד כמה אנו צריכים לצפות למשיח?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הציפייה לישועה היא המצוה הראשונה בתרי"ג מצוות על פי ספר מצוות קטן:

"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם, וכן יושיענו ברחמיו שנית", כך נאמר בספר מצוות קטן. לפי דעה זו המצווה הראשונה בתרי"ג מצוות הינה הציפייה לישועה.  

העיקר השניים עשר מתוך שלושה עשר העיקרים שכתב הרמב"ם הוא: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח. ואף על פי שיתמהמה אם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

החפץ חיים כתב: "עיקר כל העיקרים היא – האמונה בביאת המשיח שאז יהיה ה' למלך על כל הארץ, והכל יכירו מלכותו, ואף על פי שהתמהמה, אנו מחויבים לחכות ולצפות ולבקש "מתי תמלוך בציון"".

ישנו מאמר חז"ל מפורסם שבו מבהירים עד כמה חשובה הציפייה לגאולה במהלך חיי כל אדם: "במה ששואלין לאדם ביום דינו: ציפית לישועה?"

וכך כותב הרמב"ם בבירור: "וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו".

הציפייה צריכה להיעשות במחשבה, בדיבור ובמעשה.

בימי דוד המלך, נפלו אנשים ומתו כי לא תבעו את בניין בית המקדש, טכבר נאמר שבכל דור שבימיו לא נבנה המקדש, כאילו בימיו חרב המקדש.

הרמב"ם סובר כי עצם החיוב לגאולה נובע מן התורה לפי הפסוק: "ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". 

נבואות התורה ברורים אפוא ביחס לגאולה העתידה, וכל מי שאינו מאמין בגאולה, הרי הוא כאילו אינו מאמין בתורה עצמה. אך מניין החיוב לצפות ולייחל לגאולה?

רבי יצחק מקורביל, הסמ"ק, כותב כך: "אכן הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם כולו ברוח פיו. והוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו כל הנפלאות […] ובזה תלוי מה שאמרו חכמים ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו? אלא שמא מינה בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים […] הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם".

הרב יצחק זאב סאלאווייצ'יק זצ"ל, הרב מבריסק, סובר שיש לצפות למשיח בכל יום ויום, כפשוטו. 

ואמנם בגמרא נאמר שישנם ימים שבהם ניתן להניח שהמשיח לא יגיע, כמו בשבתות ובחגים, ולכן אין חובה לצפות לביאת המשיח באותם ימים מסויימים.

החפץ חיים סובר שיש לצפות למשיח באופן כללי. הוא מפרש את עניין "בכל יום שיבוא" - כיום הראוי ביותר שיבוא..

כך כתב הרב יהודה שפירא: "הציפיה אינה קשורה בזמן, ולעולם האמא מצפה מתי ישוב בנה, אפילו אם יודעת שהיום לא ישוב, וכן כיוצ"ב לכל דבר שאדם מצפה לו".