ההלכות הכי חשובות בספירת העומר

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

המצווה היא לספור מליל קציר העומר ארבעים ותשעה יום שהם שבעה שבועות. מקור המצווה הוא מן התורה, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות שתמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום".

 טעם המצווה: בעל ספר החינוך מסביר כי מטרת הספירה היא חיזוק הציפיה לחג השבועות, יום קבלת התורה. כה דבריו: "על צד הפשט, לפי שכל עקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ, וכמו שכתוב (ירמיהו לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה וגו', והיא העקר והסבה שנגאלו ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו התורה בסיני ויקימוה, וכמו שאמר השם למשה (שמות ג יב) 'וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה'. ופרוש הפסוק: הוציאך אותם ממצרים, יהיה לך אות שתעבדון את האלהים על ההר הזה, כלומר, שתקבלו התורה שהיא העקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם, וענין גדול הוא להם יותר מן החרות מעבדות, ולכן יעשה השם למשה אות בצאתם מעבדות לקבלת התורה, כי הטפל עושין אותו אות לעולם אל העקר".

לפני הספירה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ספירת העומר". הברכה והספירה נאמרים לכתחילה בעמידה, ואם ישב יצא (שו"ע תפט, א).

ישנן כמה נוסחאות בספירת העומר: יש אומרים 'לעומר' ויש אומרים 'בעומר'. יש נוהגים להוסיף אמירת "לשם יחוד" לפני הספירה, ותפילות שונות אחריה, אך אין בזה חובה, והעיקר הוא הספירה עצמה והברכה שלפניה.

המצווה היא לספור תכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ולכן יברך אדם מיד כשיזכור ולא ידחה את הספירה. ובדיעבד יכול לספור עם ברכה כל הלילה עד עלות השחר. לכתחילה קודם שיברך, צריך שידע על מה הוא מברך, דהיינו, שידע כמה ימים הוא בספירה. ובדיעבד אם לא ידע ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחברו - יצא.

זמן הברכה: צאת הכוכבים הוא שלוש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה. אך ראוי להחמיר ולספור בצאת הכוכבים ממש שהוא ודאי לילה, וזה כעשרים וחמש דקות אחר השקיעה.

דינו של מי ששכח לספור: מי ששכח כל הלילה ולא ספר, יספור במשך היום לפני השקיעה בלי ברכה, (אפילו אם התפלל כבר ערבית) ובלילות שאחר כך יספור בברכה. ואם שכח גם כל היום, יספור אחר כך בכל הלילות בלא ברכה.

מי ששכח לספור בלילה יכול לספור בלי ברכה כל היום עד השקיעה, ויש אומרים עד אחרי בין השמשות. ולמחרת יכול הוא לספור בברכה.

על פי הכלל המפורסם, שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, שהרי מצווה זו תלויה בזמן.

אבל אשה הרוצה, יכולה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמה, ויש לה בזה מצווה. וכן מצינו שנשים נוהגות לשמוע קול שופר בראש השנה, ונוטלות לולב ויושבות בסוכה. אלא שנחלקו הפוסקים לגבי הברכה, לדעת בעל השולחן ערוך (או"ח תקפט, ו), אינן מברכות, וכן המנהג הרווח אצל רוב יוצאות ספרד.

מצווה לחנך את הילדים הקטנים לספור ספירת העומר. ויספרו בברכה. ואם שכחו מלספור יום אחד ימשיכו לספור בלי ברכה כמו גדולים.

הרב דוד יוסף - הלכות ספירת העומר: