הרב נרדם בשמירה, וכדור נפלט מקנה הרובה... מצמרר

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס מרן הסטייפלר לצבא הרוסי בעל כרחו. תפקידו היה: שמירה על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה.

היו אלו ימי חג הסוכות, הסטייפלר, שלא ויתר על שינה ואכילה בתוך הסוכה, נאלץ לשמור במהלך הלילה על מתקן צבאי חשוב. מרן הסטייפלר החזיק בשמורות עיניונ לבל יעצמו חלילה מחוץ לסוכה. הקור היה עז, והגיע עד ל30 מעלות מתחת לאפס!! מרן הסטייפלר אחז ברובה ונלחם עם העייפות הכבדה שאיימה להרכיע אותו. בשלב מסויים הקור העצום והעייפות גברו עליו והוא נמנם לשנייה, ובאותו רגע נפלט כדור אחד מרובהו.

את מה שקרה ברדגעים הבאים הוא לא יכול היה לתאר לעצמו: בבת אחת התעורר המחנה כולו לחיים, חיילים רבים פרצו פנימה והחלו לתחקר את מרן הסטייפלר היכן זיהה תנועה חשודה, ומה הייתה הסיבה שעשה שימוש בנשקו... כאשר הצליח מרן להרגיע את הרוחות ולהבהיר כי לא הייתה שום תנועה חשודה בגינה ירה, ניגש אליו המפקד ותבע ממנו להבין מדוע ירה.

לשבריר שניה תהה הסטייפלר בינו ובין עצמו מה יאמר? הרי הוא יכול לומר שחשב שראה משהו חשוד ולכן ירה באוויר, אולם מייד אחזה אותו חלחלה: לשקר??? חס ושלום! הרי התורה מצווה אותנו מפורשות: "מדבר שקר תרחק"!!

ובלי היסוס ענה הסטייפלר למפקדו: "נרדמתי לרגע, ואז נפלט כדור אחד מהרובה..."

הצבא הרוסי היה קשוח מאוד, וחטא כזה של הירדמות תוך כדי שמירה- עונשו היה חד משמעי- עונש מוות.

לא חלפו מספר רגעים ומרן הסטייפלר מצא את עצמו אזוק בידיו וברגליו ומובל אל הכלא הרוסי. עימו בתא שהו אסירים נוספים אשר עונשם היה ידוע מראש- מוות בתלייה. מרן הסטייפלר לא התחרט על מעשהו. בשופ אופן הוא לא הסכים להוציא מפיו דבר שקר! הוא לא חשש כלל, אלא שם את מבטחו בקדוש ברוך הוא שישמור אותו.

חלפו שלושה ימים, והגיע יום הולדתו של קיסר רוסיה. לכבוד החגיגה החליט הקיסר להעניק חנינה מלאה למספר רב של אסירים בטחוניים, והנה גם מרן הסטייפלר נכלל ברשימה... עוד באותו יום הוא יצא לחופשי, כשהוא מודה לקב"ה על הנס שנעשה עימו. 

מתי מותר לשקר? הרב יגאל כהן שליט"א מסביר: