"איבדתי את הבלמים!! אני עומד להתרסק!!"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

 הסיפור המצמרר שלפניכם הובא בגיליון "ממקדשי תיראו": 

היה זה בחופשת בין הזמנים, תקופה בה בחורי הישיבות יוצאים מהיכלי הישיבות כדי לצבור כוחות מחודשים, לטייל בארץ ישראל ולצבור כוחות לקראת זמן חדש מלא וגדוש בלימוד תורה פורה. אחד מן הבחורים יצא עם חבריו לטיול אופניים מאתגר. בתחילה הכל התנהל כשורה, מזג האוויר היה מושלם לטיול, האווירה הייתה טובה מאוד וכולם היו מרוצים. "לפתע חשתי שאיני מצליח לבלום", מספר אותו בחור ישיבה. "היינו בירידה, צעקתי מרחוק לחבריי שאני חושש שהתקלקלו לי הבלמים. האופניים הלכו וצברו תאוצה מרגע לרגע, 'טסתי' למטה במהירות עצומה.

"באותן שניות הבנתי מה עלול לקרות לי אם לא אצליח לבלום בזמן. נתקפתי אימה, התחלתי לצרוח בקולי קולות 'הצילו! הצילו!. הבנתי שבשניות הבאות אני עומד להתרסק אל התהום... החלתי לומר וידוי, הבנתי שאלו רגעיי האחרונים עלי אדמות...

"פתאום משום מקום, באותן שברירי שניות קריטיות נזכרתי לפתע בגבאי של בית הכנסת שלנו. הוא אדם ירא שמיים, ובכל תפילה הוא עושה הכל כדי שאנשים לא ידברו בשעת התפילה.  פעם אחר פעם הוא ניגש אליי וממש מפציר בי:'נו, מספיק לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, אתה מבזה את הקדוש ברוך הוא!!' תמיד חיכיתי שהוא יעזוב אותי לנפשי ויפסיק להציק לי...

זו הייתה המחשבה שעמדה מול עיניי באותן שניות בהן אני נמצא בין חיים למוות. הבנתי מייד מה הקדוש ברוך הוא קרוצה ממני ברגעים אלו. הרמתי את העיניים למעלה וצעקתי בקולי קולות: 'ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי שמעתה ועד סוף ימיי לא אדבר בשעת התפילה וקריאת התורה בשום אופן! אנא ריבונו של עולם, הצילני שלא אפגע ואגיע לשלום לביתי!!!'

"והנה, ישועת ה' כהרף עין", מספר אותו בחור, "רק סיימתי את תחינתי ומרחקו אני מבחין בגבעה גדולה של חול בנייה המעורב עם אבני חצץ, חברה לסלילת כבישים שסללה את הכניסה לירושלים והכביש החדש הניחה שם להמשך סלילת הכביש. הזזתי את כידון האופניים לכיוון, האופניים החלו לעלות על הגבעה, המהירות נבלמה מייד עד שהאופניים נעצרו. ירדתי מאופניי ללא שריטה".

 בספר המוסר "קב הישר" (פרק נ)  נאמר כי "כותלי בית הכנסת הם קדושים מאוד, ואור השכינה חופפת עליהם תמיד, ולכן מנהג לנשק הכותלים של בית הכנסת מחמת הקדושה". וכן ב"ספר החסידים" (סימן ר"ט) מובא בעניין הכבוד בו צריך לנהוג בבית הכנסת כך "אם תראה בית של צדיק או בית הכנסת חרב, או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון .וכן בית המדרש שנוהגים בו קלות ראש, סופו נופל בידי ערלים... גם סיפרו לנו אבותינו וראינו בעינינו, כי כמה בתי כנסיות אשר נהפכו להיות בתי עובדי אלילים, על שהיו נוהגים בהם קלות ראש".

צפו בדברי חיזוק מאת הרב אהרון לוי בעניין חומרת איסור דיבור בשעת התפילה: