חשוב: לקראת ראש השנה לאילנות, ממנהגי ט"ו בשבט

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעוד מספר ימים חל ראש השנה לאילנות- ט"ו בשבט. רבים נוטים לחשוב כי ט"ו בשבט הוא בעצם יום סימלי בלבד ללא משמעות ניוחדת, אבל האמת היא, שמכל דבר ביהדות יכול האדם לקחת מוסר ולקחים. קצת ממנהגי וממהות היום.

יום ט"ו בשבט מופיע במשנה בכפיפה אחת יחד עם עוד שלושה ראשי שנה נוספים: א' בניסן, א' באלול וא' בתשרי.המשמעות לדבר היא, שכשם שלכל אחד מהתאריכים הללו יש משמעות לחיי היהודי, כך גם לט"ו בשבט.

כולנו מכירים את הקבלת חז"ל את האדם לאילן על פי הפסוק המפורסם: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', יט), אם כך, ביום ראש השנה לאילן ודאי שיש משמעות מיוחדת גם לבני האדם.

ממנהגי ט"ו בשבט
בט"ו בשבט ישנו מנהג להרבות באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, יש הנוהגים לאכול גם חרובים, בגלל הקשר של פרי זה לניסים, הגמרא מספרת על כך שרבי חנינא בן דוסא היה מסתפק ב"קב חרובים מערב שבת לערב שבת".

בט"ו בשבט ישנו מנהג יפה נוסף- לקנות פרי חדש, אשר לא אכלו ממנו עדיין השנה, בכדי לברך עליו ברכת "שהחיינו".

ישנו סדר מיוחד לט"ו בשבט אשר נכתב בספר "חמדת הימים", על פיו אוכלים ביום זה  מינים של פירות, בשילוב אמרית פסוקים וקטעי תפילה.

סדר ט"ו בשבט

נוֹהֲגִים לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּפֵרוֹת אִילָן. אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ עוֹרֵךְ הַסֵּדֶר פּוֹתֵחַ בִּמְקוֹרוֹ שֶׁל ט"ו בִּשְׁבָט:

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם בְּאֶחָד בְּנִיסָן - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלִרְגָלִים בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וּלְשְׁמִיטִין וּלְיוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת בְּאֶחָד בִּשְׁבָט - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ!

יִקְחוּ מַאֲכָל הֶעָשׂוּי מִן הַחִטָּה אוֹ שְׂעוֹרָה - כְּגוֹן עוּגוֹת וִיבָרְכוּ עָלָיו:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת:

אַחַר שֶׁיֹּאכְלוּ מְעַט יֹאמְרוּ פְסוּקִים בְּעִנְיַן חִטָּה וְלֶחֶם:

וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ: הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ: וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: וְזָכַרְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה:

יָשַׁב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַצְמִיחַ כִּכְּרוֹת שֶׁל לֶחֶם עַל הָעֵצִים (שַׁבָּת ל')

רַעֲיוֹנוֹת

מֵהַחִטָּה עוֹשִׂים אֶת הַלֶּחֶם שְׁהוּא עִקַר הַמָּזוֹן שֶׁל גּוּף הָאָדָם. חִטָּה - בְגִימַטְרִיָּה 22, כְּנֶגֶד 22 אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַר הַמָּזוֹן שֶׁל נִשְׁמַת הָאָדָם.

יִקְחוּ כוֹס יַיִן אוֹ מִיץ עֲנָבִים וִיבָרְכוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

יֹאמְרוּ פְּסוּקִים וּמִדְרָשִׁים:

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:

לָמָה הַיַּיִן נִקְרָא גַם יַיִן וְגַם תִּירוֹשׁ? יַיִן - עַל שֵׁם שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לָעוֹלָם, תִּירוֹשׁ - שֶׁכָּל הַמִּתְגָּרֶה בוֹ נַעֲשָׂה רָשׁ. רַב כַּהֲנָא רָמֵי: כְּתִיב תִירָשׁ וְקָרֵינַן תִּירוֹשׁ, זָכָה - נַעֲשָׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה - נַעֲשָׂה רָשׁ. (יוֹמָא עו').

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ - אֱלֹהִים בְּמָה מְשַׂמֵּחַ? מִכָּאן, שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן! (בְּרָכוֹת לה').

ר' יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָה אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְבָשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" עַכְשָׁיו אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְיַיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ:

יִקַּח זַיִת, וְאִם אֵין לוֹ זַיִת יִקַּח תָּמָר אוֹ תְאֵנָה אוֹ רִמּוֹן וִיבָרֵךְ בְּקוֹל רָם, וִיכַוֵּן שֶׁבְּבִרְכַּת הָעֵץ הַזּוֹ הוּא פוֹטֵר אֶת כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן שֶׁיֵּשׁ עַל הַשֻּׁלְחָן.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ

"אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" - אֶרֶץ שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבַשׁ!

פַּעַם אַחַת נִכְנַס רַבִּי לִבְנֵי בְרַק וּמָצָא שָׁם אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים מֻנָּח וְהָיָה נִרְאָה כְעֵגֶל בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים:

פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְסַכְנִין וּמָצָא עֵז רְבוּצָה תַחַת עֵץ הַתְּאֵנָה וְחָלָב שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה וּדְבָשׁ יוֹצֵא מִן הַתְּאֵנָה וּמִתְעַרְבְּבִים זֶה בָזֶה

לְאַחַר אֲכִילַת זָיִת יֹאמַר:

"זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְּרִי תֹּאַר קָרָא ה' שְׁמֶךְ" כְּשֵׁם שֶׁהַשֶּׁמֶן מֵאִיר - כָּךְ ביהמ"ק מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ", לָכֵן נִקְרָאוּ אֲבוֹתֵינוּ זַיִת רַעֲנָן שֶׁהֵם מְאִירִים לַכֹּל בֶּאֱמוּנָתָם"

לְאַחַר אֲכִילַת תָּמָר יֹאמַר:

דָּרַשׁ רַבִּי חִיָּיא בַּר לוּלְיָנִי: כָּתוּב: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה, אִם נֶאֱמַר תָּמָר לָמָה נֶאֱמַר אֶרֶז, וְאִם נֶאֱמַר אֶרֶז לָמָה נֶאֱמַר תָּמָר?

אִלּוּ נֶאֱמַר תָּמָר וְלֹא נֶאֱמַר אֶרֶז הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה תָמָר אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף - אַף צַדִּיק חַס וְחָלִילָה אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף - לְכָךְ נֶאֱמַר אֶרֶז,

אִלּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵרוֹת - אַף צַדִּיק חַס וְחָלִילָה אֵין עוֹשֶׂה פֵרוֹת - לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְנֶאֱמַר אֶרֶז (תַּעֲנִית כה')

לְאַחַר אֲכִילַת תְּאֵנָה יֹאמַר:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּתוּב: "נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ"?

לָמָה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לִתְאֵנָה? מָה עֵץ תְּאֵנָה זֶה כָל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ מוֹצֵא בוֹ תְאֵנִים. אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵן כָּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָהֶם מוֹצֵא בָהֶם טָעַם טוֹב.

לְאַחַר אֲכִילַת רִמּוֹן יֹאמַר:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוֹר גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן קַל וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, מָה מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כְעֹבִי דִינָר זָהָב עָמַד כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא שָׁלְטָה בוֹ הָאוֹר,

פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵיאִין מִצְווֹת כָּרִמּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי רַקָּתֵךְ אֶלָּא רֵיקָתֵיךְ, שֶׁאֲפִילוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵיאִין מִצְווֹת כָּרִמּוֹן - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה" (עֵרוּבִין דַּף יט ע"א).

לְאַחַר אֲכִילַת אֱגוֹז יֹאמַר:

אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.

לָמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז מָה אֱגוֹז זֶה אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ כֻלּוֹ עֵץ וְאֵין תּוֹכוֹ נִכָּר, אַךְ כְּשֶׁאַתָּה פוֹצְעוֹ אַתָּה מוֹצְאוֹ מָלֵא מְגוּרוֹת מְגוּרוֹת שֶׁל אוֹכְלִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל - צְנוּעִים וְעַנְוְותָנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְאֵין תַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶן נִכָּרִים וְאֵין מִתְפָּאֲרִים לְהַכְרִיז עַל שִׁבְחָן, אַךְ אִם אַתָּה בוֹדְקָם אַתָּה מוֹצֵא אוֹתָם מְלֵאִים חָכְמָה. וְכֵן, מָה אֱגוֹז זֶה נוֹפֵל בְּטִיט וְאֵין מָה שֶׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס - אַף יִשְׂרָאֵל גּוֹלִים לְבֵין הָאֻמּוֹת וְלוֹקִים מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה וּבְכָל זֹאת - אֵין מַעֲשֵׂיהֶם נִמְאָסִים:

לְאַחַר אֲכִילַת אֶתְרוֹג יֹאמַר:

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר - זֶה הָאֶתְרוֹג. וְהוּא מְרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה, וְעַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְעַל הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי. וְלָכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל פְּגָם וְכֶתֶם, כִּי הַנְּשָׁמָה טְהוֹרָה הִיא וּצְרִיכָה לְהִשָּׁאֵר נְקִיָּה מֵחֶטְאֵי הָעוֹלָם.

לְאַחַר אֲכִילַת תַּפּוּחַ יֹאמַר:

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי:

לָמָה נִמְשַׁל הַקַּבָּ"ה לְתַפּוּחַ? לוֹמַר לְךָ מָה תַפּוּחַ זֶה נִרְאָה לָעַיִן בְּלֹא כְלוּם אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ טָעַם וְרֵיחַ, כָּךְ הַקַּבָּ"ה חִכּוֹ מַמְתַּקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים וְנִרְאָה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְהָיְתָה הַתּוֹרָה בְעֵינֵיהֶם כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ טָעַם וְרֵיחַ, טָעַם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לד) טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה', וְיֵשׁ בּוֹ מַאֲכָל דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ח) טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפַּז, וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ד) וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אָנוּ יוֹדְעִין כֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְפִיכָךְ אֵין אָנוּ זָזִים מִן הַקַּבָּ"ה וְתוֹרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.

יִקְחוּ פְרִי מִפֵּרוֹת הָאֲדָמָה וִיבָרְכוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה

יִקְחוּ מַשְׁקֶה כָלְשֶׁהוּ וִיבָרְכוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ

שירִים הַקְּשׁוּרִים לְטוּ בִּשְׁבָט:

צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, עֵץ חַיִּים הִיא, וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל, בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, אֶרֶץ אֲשֶׁר תָּמִיד.

ברכה אחרונה לאחר שתיית רביעית משקה או אחר פירות שאינם משבעת המינים

בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, וְִחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים.

בט"ו בשבט יש עניין מיוחד להתפלל שימצא בערב חג הסוכות אתרוג מהודר, משום שבתקופה זו מתחילה עונת הנטיעה של האתרוג.