למה ביקשה הזקנה עם המחלה הסופנית אריכות ימים?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אשה קשת יום וחולה במחלת ניוון שרירים היתה בירושלים. במשך שנים שכבה במיטתה בודדה ועלובה מבלי יכולת להזיז אף אבר, רק שפתיה נעות וכוח הדיבור נשאר לה כפי שהיה. מלבד זאת כל שריריה משותקים היו, ולא נענו להוראות המוח.

נוהג היה המהרי"ל דיסקין זצ"ל לבקרה מעת לעת, קשה היה לראות אותה במצבה הרע, ביתה היה מוזנח וריח רע היה נודף מכל עבר. באחד מביקוריו שאל אותה רבי יהושע ליב, מה אברכך? 'שאזכה לאריכות ימים' ענתה לו האשה. 'אריכות ימים?!' התפלא הרב, 'כאלו חיים את רוצה להאריך?! הלא את סובלת בכל רגע בחייך, מה לך עם רצון להאריך חיים שכאלה?!'

לשמע תשובתה נדהם הרב עד מאוד, וכה היא אמרה: 'פעמיים בשבוע באה לכאן אשה כדי לרחוץ אותי, להחליף את בגדיי, לאוורר ולנקות את חדרי, אין לרב מושג כמה הרגשתי נעימה באותן דקות, ואז כאשר אני נקייה, אני נוטלת כוס מים ומברכת 'שהכל נהיה בדברו', לפעמים אני אף מספיקה לברך 'בורא פרי העץ' ולאכול תפוח. זהו. לאחר מכן איני יכולה יותר לברך עד לפעם הבאה, אבל פעמיים בשבוע אני זוכה לברך 'שהכל נהיה בדברו', על חיים כאלו אינני מוכנה לוותר'.

המהרי"ל דיסקין לא יכול היה להסתיר את התרגשותו מהדרגות הגבוהות אותן השיגה אשה צדיקה זו.

כל מה שחשוב לדעת על ברכות: