הרב שלום ארוש: ''זה הבסיס לאמונה, לשמחה ולהצלחה אמיתי בחיים!''

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

לצביקה היו שני בנים הוא השקיע בהם הרבה מאוד ונתן להם הכל. יום אחד הוא החליט לתת להם סכום כסף גדול. הוא מתקשר לכל אחד מהם ואומר לו: "בוא אלי, אני רוצה לתת לך מתנה מיוחדת".

הבן הגדול והחכם נוסע לאבא. והדרך ארוכה, אבל זה לא מעניין אותו. כל פסיעה מקרבת אותו אל האבא. כל פסיעה מקרבת אותו אל המתנה, ויותר ממה שהוא רוצה את המתנה, הוא פשוט רוצה לשמח את האבא. לכן כל רגע בדרך הארוכה רק מגדיל לו את הגעגועים וההתרגשות.

אבל הבן השני והטיפש נוסע ואומר לעצמו "אני כבר נוסע עשר דקות ועוד לא קיבלתי את המתנה, אולי אחזור הביתה… אולי אבא בכלל לא רוצה לתת לי… אם הוא רוצה לתת לי אז למה הוא לא מביא את המתנה עד אלי… כנראה הוא בכלל לא אוהב אותי ולא רוצה לתת לי…"

כל רגע בדרך מורט לו את העצבים ומתסכל אותו, והוא לבסוף הוא מתייאש וחוזר לביתו בלי המתנה ועוד כועס על האבא שלדעתו החליט להתעלל בו בחינם.

ויותר ממה שהוא מפסיד בעצמו הוא מצער את האבא צער משולש. דבר ראשון הוא מצטער מכך שהוא לא יכול להיטיב לבנו, כי זה כל רצונו. דבר שני הוא מצטער מכך שהבן חושב עליו כאלה מחשבות מטופשות ומעליבות על אביו שכל כך אוהב אותו. ודבר שלישי הוא מצטער מכך שגידל ילד כל כך טיפש ואטום.

משל הזוי, נמשל מצוי

אמנם המשל הזה נשמע קצת הזוי, כי איפה אפשר למצוא בן כל כך טיפש. אבל בנמשל הבן הטיפש הוא מראה של הרבה מאוד אנשים. אפשר לומר של רוב האנשים לצערנו.

כל כך מצוי לשמוע אנשים שאומרים שהם כל כך מאוכזבים ומיואשים מזה שהם מתפללים ולא נושעים, הם ממש נשברים מזה וחושבים 'כמה התפללתי, מדוע תפילותי לא נענות… 'ההרגשה הרעה הזו יכולה להתלבש בכל מיני מחשבות: 'אני לא ראוי', 'ה' לא אוהב אותי', 'ה' לא רוצה לתת לי', 'לא מגיע לי', 'אם הוא רוצה לתת לי למה הוא לא נותן לי מיד' ועוד, אבל בפועל הכול נובע מחוסר אמונה.

אבל תשאל, מדוע זה חוסר אמונה? הרי הוא כן מאמין בכוח התפילה והוא כן מאמין שה' יכול לתת לו, והראיה לכך שהוא עמד במשך שעות והתפלל. אז איפה כאן חוסר האמונה?

נקדים על פי דבריו של רבי נחמן שלימד זכות על אלה החולקים עליו ואמר: הם לא חולקים עלי, הם מציירים לעצמם דמות דמיונית מלאה רוע ועליה הם חולקים. גם אני מסכים שעל דמות רעה כזאת צריכים לחלוק, אבל זה לא אני. אם היו יודעים מי אני באמת לא היו חולקים עלי.

כך הוא בעניין האמונה. להאמין בה' זה אומר להאמין במידות של ה'.

אין הכוונה לצייר לעצמך דמות דמיונית שיש לה מידות של כעס ואכזריות ובה להאמין. זו לא אמונה בה', זו אמונה רעה וכוזבת באל אחר.

זה ממש כמו הבן שהתחיל לחשוב מחשבות שקריות על אבא שלו והמחשבות השקריות האלה הובילו אותו לכעס על האבא ולתסכול מהדרך ולבסוף התייאש לגמרי חזר לביתו, ציער את אביו והפסיד הכל.

לכן זה חשוב מאוד לדעת שלהאמין בה' זה אומר להאמין שה' אוהב אותך ורוצה לתת לך ולהאמין שצר לו כשהוא עוד לא נתן לך. אם אתה מאמין בזה, אתה מבין שהתפילות שלך הן ממש רצון ה'. כי כל רצונו הוא לתת לך, והתפילות שלך הן הדרך שלך להגיע אליו ולעזור לבורא כביכול להוציא את רצונו מהכוח אל הפועל. אתה מאמין שמה שהכי ישמח את הבורא זה לתת. אתה מתפלל כדי למנוע צער מהבורא. זו ממש תפילה על ה' ולא על עצמך.

ואם אתה חזק באמונה הזאת לא ייכנס לך שום פקפוק בדרך, שום מחשבה שלא רוצים לתת לך. ולכן בוודאי לא שייך שתתייאש או שתישבר כי אתה מרגיש שאתה מתקדם בכל תפילה ותפילה אל היעד. אתה מתקדם ובונה עוד ועוד כלים בכל בקשה שלך. כשברור לך שאבא רוצה לתת לך מתנה, אתה תוכל לנסוע שעות וגם ימים ושנים ולא תפסיק לעולם.

אבל אם אתה לא חזק באמונה שה' אוהב אותך,  ואתה למעשה חושד בה' שהוא שונא אותך או שסתם מתעלל בך ומונע ממך דברים כי הוא לא באמת רוצה לתת לך.

אז חוץ מזה שזו לא אמונה בה', אלא אמונה באל דמיוני שאתה יצרת בדמיונך, וחוץ מזה שאתה לא מתפלל לה' אלא לאותו אל מומצא – חוץ מכל זה יש כאן עוד שתי בעיות יסודיות:

בעיה ראשונה, התפילות שלך הן לא תפילות אלא טרוניות וטענות על ה' למה הוא לא רוצה לתת לך את מה שאתה רוצה.

אתה במלחמה ובוויכוח עם ה' זה רק מפריד ומנתן אותך מה'.

אבל תפילה אמיתית היא חיבור עם ה', הרצון שלך ושל ה' הוא אחד, הוא רוצה לתת לך ורוצה שתתפלל ממש מתאווה לתפילותיך, ואתה רוצה לעשות לו נחת ולהרבות בתפילה כדי להתחבר אליו וכדי לעשות לו תענוג בזה שהוא יוכל לתת לך כמו שהוא רוצה. זה משהו אחר לגמרי.

בעיה שניה כל תפילה ותפילה שלך רק מייאשת אותך ורק מחזקת לך את ה"הבנה" שלך שה' בעצם שונא אותך. כי הנה התפללת תפילה נוספת ועדיין לא נושעת. כל תפילה רק מתסכלת אותך יותר.

וזה ברור שבמוקדם או במאוחר תעזוב את כל דרך התפילה, תתייאש, ומי יודע לאיזה מסקנות מעוותות ודרכים רעות אתה מסוגל להגיע.

"תודה" משקרת

ואותו דבר בעניין התודה. למדנו שעל ידי התודה נושעים. למה? כי התודה היא אמונה מוחלטת שבורא עולם אוהב אותך ואם עד היום הוא לא נותן לך משהו זה ברור לך ואתה מאמין באמונה שלימה שזה מתוך הכוונה העמוקה ביותר לטובתך.

אבל אם אדם אומר תודה בשביל להיוושע רק בגלל שהוא שמע שתודה היא סגולה – התודה שלו כולה שקר, כי הוא לא מתכוון לאף מילה. אז איך התודה תושיע אותו?

יוצא שבלי אמונה שלימה שה' אוהב אותך ורוצה לתת לך, האמונה היא לא אמונה, וגם התפילה והתודה אין להם שום כוח כפי שכבר למדנו בעבר של הכוח של התפילה והתודה הוא האמונה שבתפילה והאמונה שבתודה.

לכן בני ישראל היקרים, הגיע הזמן להפנים שהאמונה העמוקה והמוחלטת בכך שה' אוהב כל אחד ואחת מכם אהבת עולם בכל רגע ובכל מה שקורה אתכם בחיים – היא הבסיס והיסוד לאמונה לתפילה לשמחת חיים ולהצלחה אמיתית בחיים!

(מתוך העלון 'חוט של חסד' שמות תשפא)