למה יש ארבעה צומות סביב חורבן בית המקדש?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מדברי הרב בסרטון:

ארבעה צומות סביב החורבן

אם הייתי 'מפיק חגים', הייתי עושה את זה אחרת. יש לנו ארבעה צומות סביב חורבן בית המקדש. הכל מתחיל מי' בטבת - זה היה תחילת המצור על ירושלים. לאחר מכן י"ז בתמוז - הובקעה העיר, האויבים נכנסים לתוך ירושלים. ואז גולת הכותרת - תשעה באב - חורבן הבית עצמו. ובסופו של דבר ג' בתשרי, כשרצחו את גדליה בן אחיקם, זה שארית הפליטה בארץ ישראל ויוצאים לגלות.

מישהו יכול להסביר לי בשביל מה צריך ארבעה צומות? אני הייתי מסתפק באחד רציני ודי. אלא שיש פה שיעור מאוד חשוב עבורינו, כל דבר בחיים - זה תהליך. הצלחה זה תהליך, וגם כישלון זה תהליך.

מי' בטבת ועד ג' בתשרי

בהתחלה הקיפו את העיר, י' בטבת. אם עם ישראל היה משנה את המעשים שלו, אם הוא לא היה ממשיך בדרך הרעה. זה היה פוסק פה. לא צריך להרים ידים, "הנה כבר הובקעה העיר, תקשיב הרב, הלך הכל".
י"ז בתמוז, זהו, הלך עלינו, הרומאים בפנים. אם היו משנים את המעשים, זה היה נעצר פה.
חורבן הבית, "זהו הרב, נחרב בית המקדש, אבוד", לא אבוד. היו משנים את המעשים, זה לא היה מתדרדר עד לגלות הסופית.

החיים זה תהליך וניתן לשנות בכל שלב

יקיריי, קחו את זה לחיים שלכם, כל דבר זה תהליך. גירושין זה תהליך וכל רגע אפשר לעצור אות. גם אם זה נראה לך "זהו, הרב זה אבוד, תקשיב, כבר הובקעה העיר". לא, תשנו את המעשים, תשנו את ההתנהגות, התוצאה תהיה שונה. "זהו, נחרב הבית הרב, נחרב הבית", לא לומר נואש, אפשר עוד לשנות. תשנו את המעשים - תשנו את התוצאות. אפשר עוד לשנות, אבל הכלל הוא: אם שום דבר לא השתנה שום דבר לא ישתנה. אם לא תשנו את המעשים, אז שום דבר לא ישתנה. אבל אם תשנו, השמים הם הגבול.