40,000 דולר בזכות העיכוב הלא צפוי בניתוח

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הרב שמעון שפיצר בסיפור נפלא שהתפרסם בגיליון 'הביננו': יהודי תושב קנדה שוהה בתקופה האחרונה, יחד עם משפחתו, בארצות הברית. אחד מילדיו נזקק לביטוח דחוף, אך כיוון שהמשפחה אינה נמנית על אזרחי המדינה, ואין להם ביטוח בריאות, עלות הניתוח עמדה על מחירו המלא: 40,000 דולר.

הניתוח היה דחוף, ולא ניתן היה לדחותו, כיוון שהילד התפתל בייסורים. הניתוח נקבע לשעה 10:00, אך תוך כדי ההכנות לניתוח, הובהל אל בית החולים חולה שמצבו היה חמור מאוד. הצורך לנתחו גבר על דחיפות הניתוח של הילד, ועל כן שעת הניתוח נדחתה ל-18:00 בערב.

איך אנחנו היינו מגיבים? בכעס, בתסכול, בחוסר אונים? מעטים האנשים שמקבלים דחיות ועיכובים בשלווה, ולא מתרעמים ואומרים: "הנה, נגזר עלי לשלם 40,000 דולר מיותרים, וכעת אני 'תקוע' 8 שעות בבית חולים עם ילד מיוסר"…

שעות ההמתנה לניתוח. 12:00 בבוקר. הטלפון של האב צלצל, והוא נשאל מעבר לקו: "האם הגעתם אל ארצות הברית ברכב או במטוס?", "במטוס", השיב האב המופתע, ומעבר לקו אמר לו הדובר: "אם כך, יתכן שהסוכן שהזמין בשבילך את כרטיס הטיסה, עשה בשבילך ביטוח בריאות עבור שהותך בארה"ב, למרות שלא דיבר על כך מאומה".

טלפון לסוכן, שהשיב שאכן, הוא רכש עבור האב ביטוח בריאות. "אבל", הוסיף הסוכן, "כדי לקבל את הוצאות הניתוח מחברת הביטוח, מוכרחים להודיע לה מראש על דבר הניתוח – ולא לאחריו". "אכן עדיין לא עשינו את הניתוח", השיב האב ההמום מההשגחה הפרטית המדוייקת עבורו. הוא פנה לחברת הניתוח, לאחר זמן קצר נכנס הילד לחדר הניתוח, ויצא בריא ושלם.

הכלל הזה תקף גם כשאנו לא רואים באופן מוחשי את השתלשלות העניינים: לכל דבר יש זמן, וכשיש עיכוב, כלשהו הוא רק לטובה. וכל כמה שמוסיפים לחיות עם אמונה ובטחון ומתאזרים בסבלנות להמתין לבוא הזמן, אז יתגלה יותר מדוע נעשה העיכוב, ויתברר למפרע שהכל הוא חסדי ה'.

(מתוך גיליון ''הבינינו'')