מצמרר ומלא אמונה, אביגדור חיות ספד לבנו: "זה לא הוגן, אב לא צריך להיות בהלוויה של הבן שלו"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

במוצאי שבת קודש הובא למנוחות ידידיה חיות בן  ה-13. בלוויה קורעת לב כאשר האב השכול, שנפצע אף הוא באסון הנורא, שוחרר מבית החולים כדי להשתתף ולהספיד את בנו: "זה לא הוגן, אב לא צריך להיות בהלוויה של הבן שלו", אמר האב אביגדור חיות.

"רצו שההלוויה שלך תהיה ביום שישי, אבל לא הסכמת. דאגת שיישלחו מישהו אחר במקום. התעקשת שאני אהיה. היית קדוש, לא הערכתי מספיק את מה שהיה לי בידיים".

האב הוסיף בקריאה לציבור כולו להתאחד ולהפסיק עם המחלוקות בעם ישראל: "זה הזמן שלנו עכשיו להתאחד. רבותיי, תתאחדו, אנחנו יהודים. מספיק עם הפילוגים".

אביגדור חיות התראיין  מבית החולים זיו בצפת מחדר האשפוז וסיפר על רגעי האימה. "היינו בהדלקת המדורה של חסידות תולדות אהרון, וברגע שראיתי שמתחיל להיות דחוס, פשוט התחלנו להתפנות מהאזור. הגענו לרמפה שמיועדת להליכה, ברגע שהגענו לקראת סוף הרמפה פשוט הגיע נהר שוטף של אנשים".

"נפלנו ופשוט אני והבן שלי בן ה-10, ומרגע לרגע התווספו עוד אנשים, ואתה קולט שאין סיכוי לזוז", מספר הרב חיות. "הבן שלי צורח לי וצועק שמע ישראל. אני מנסה לעודד אותו כשגם אני לא מרגיש דבר מהחזה ומטה. הגיע שוטר וצורח עליי תן לי את הידיים, התחננתי שיוציא את הילד. השוטר התחיל לבכות ולהקיא. הבנתי מה הוא רואה. כשאני הייתי על הרצפה – 20 שניות הפרידו בין זה שאהיה איתו ביחד כבר הייתי במצב של חוסר תחושה בכל הגוף. ידעתי שהסוף שלי קרוב. אני הייתי על הרצפה כשכל המסה שכל האנשים שנפלו נמצאת עליי ועל הבן שלי. ברגע האחרון הצליחו להוציא אותי".

אחיו של ידידיה ז"ל, שמואל חיות, סיפר: "נפלתי וידעתי שיכול להיות שאני לא אהיה כאן. צעקתי 'שמע ישראל' מהלב. אחרי זה הבנתי שהשם מציל אותי, ישר הזעקתי את כוחות ההצלה שהצילו את אבא, ולאחר מכן אמרתי למשטרה שיחפשו את אח שלי".

האח הוסיף: "הרגשתי ביטחון ואמונה. הרגשתי שרק השם יכול להציל אותי. אין במי להאמין אלא בקדוש ברוך הוא. חשבתי שאלו הרגעים האחרונים, ובסוף הבנתי שהקדוש ברוך הוא מציל אותי".