כל מה שחשוב לדעת: הלכות ליל הסדר שחל במוצאי שבת

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הגאון הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים, מגיש מקבץ מיוחד של כל מה שצריך לדעת אודות ערב פסח שחל בשבת, וליל הסדר שחל במוצאי שבת.

מה עושים כשחל ליל הסדר במוצאי שבת? מתי שורפים את החמץ, והרי אסור לשרוף בשבת? ומתי בודקים את החמץ? וכיצד אוכלים 3 סעודות על פת בשבת, כאשר הבית נקי לפסח? עד מתי מותר לאכול חמץ ביום השבת? ומה עושים עם מה שנשאר?

השנה, תשפ"א 2021, מתחיל חג הפסח במוצאי שבת, וערב פסח עצמו חל בשבת. מדובר במקרה נדיר, כאשר הפעם הבאה שהוא יתרחש – בעוד 4 שנים, והפעם הבאה היא 20 שנה לאחר מכן, בשנת 2045.

כיצד מתכוננים לליל הסדר שחל במוצאי שבת? מה מותר ומה אסור? מה עושים מה? הרב יעקב לוסטיגמן מאתר 'דרשו' ניגש לגאון רבי אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים, וביקש הדרכה מעשית, איך מתכוננים ואיך חוגגים את ליל הסדר שחל במוצאי שבת קודש.

לפניכם הלכות ערב פסח שחל בשבת וליל הסדר שחל במוצאי שבת:

בישולים בחג

בעוד בשבת - אסור לבשל בשום פנים ואופן, בחג - אם הוא חל ביום חול, מותר לבשל מאכלים, אבל אסור להדליק אש לשם כך, וההלכות קצת מורכבות. הפעם לא נעסוק בהלכות בישול בחג, ורק נציין שמי שלא הספיק לצלות את הזרוע בערב החג או לא יכול היה לבשל את כל מאכלי החג מלפני השבת, יכול לבשל גם בחג, אבל צריך להתייעץ לפני כן בפרטות עם רב מורה הלכה וללמוד היטב את הדינים התלויים בזה, כדי שלא להיכשל באיסורים חמורים.

מי שלא למד את ההלכות הללו כראוי, מוטב שלא יתקרב לכיריים בחג, ויתייחס לחג כאילו היה שבת, וכך יינצל מאיסורים חמורים.

זו היתה הקדמה נצרכת וחשובה, וכעת נעסוק בכל העניינים של ההכנה לחג הפסח ועריכת ליל הסדר במוצאי השבת.

שבת הגדול

"שבת הגדול" זה כינוי לשבת שלפני חג הפסח. בשבת זו נהוג שרבנים בכל תפוצות ישראל דורשים בבתי הכנסת את "דרשת שבת הגדול", ובה הם מציינים את ההלכות העיקריות הנהוגות בחג הפסח.

השנה, כיוון ששבת הגדול היא השבת הצמודה לפסח, את דרשות שבת הגדול מקדימים לשבת הקודמת – שבת פרשת ויקרא שחלה בח' בניסן.

מנהג נוסף בשבת הגדול הוא קריאת החלק המרכזי מתוך ההגדה של פסח. את המנהג הזה מקיימים השנה בשבת הצמודה לפסח, בי"ד בניסן.

תענית בכורות

על פי ההלכה, ביום י"ד בניסן על כל בכור לצום, זכר לנס שעשה הקב"ה עם בכורות ישראל בעת מכת בכורות. השנה, יום זה חל כאמור בשבת, ועל כן תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי י"ב ניסן 25 במרץ.

חשוב לציין כי בגלל שהצום קשה מאוד לאנשים בזמן הזה, הקלו גדולי הפוסקים בכך כי ההלכה הזאת מקורה במנהג שהשתרש בעם ישראל ואינה חובה מעיקר הדין.

המנהג בפועל הוא שהבכורים אינם צמים בפועל כל היום, אלא קמים בבוקר, לא אוכלים ולא שותים, הולכים לבית הכנסת לתפילת שחרית, ולאחר התפילה מסיימים מסכת או שומעים סיום מסכת מפי אדם אחר שסיים מסכת, ואז הם טועמים מהכיבוד שהוא מביא לכבוד הסיום, כי זאת 'סעודת מצוה', ולאחר שכבר שברו את הצום אינם צריכים לצום ויכולים להמשיך ולאכול כל היום.

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ נערכת בכל שנה באור לי"ד בניסן. כמובן אין לבדוק את החמץ בשבת, ועל כן בדיקת חמץ מוקדמת ללילה קודם – יום חמישי בלילה, החל מצאת הכוכבים, שזה כ-20 דקות אחרי שהחמה שקעה.

לפני הבדיקה יש לברך, ולאחריה יש לומר את הנוסח "כל חמירא וחמיעא", שמבטל את החמץ שלא נמצא בבית. את פתיתי החמץ שנמצאו במהלך הבדיקה צריך לקשור בתוך שקית ולהניח במקום שבו הם לא יתפזרו ולא יהיו בהישג ידם של ילדים וכדו'.

מי ששכח או לא הספיק לבדוק את החמץ ביום חמישי בלילה, יבדוק ביום שישי לאור היום.

מי ששכח לבדוק גם ביום שישי - יבדוק במוצאי השבת לאור הנר לפני שהוא מתחיל לערוך את סדר הפסח בליל הסדר. כמובן שאסור להדליק נר עם גפרור או מצית וכדו', אלא צריך להעביר לו אש שכבר דולקת בנר אחר או בכיריים, עוד מלפני השבת. גם לאחר שבדק ייזהר מאוד לא לכבות את הנר, ועל כן יניח אותו בצד שייכבה מעצמו, כי אסור לכבות אותו בחג.

שריפת חמץ

בכל שנה שורפים את החמץ ביום י"ד בניסן, ערב חג הפסח, השנה שורפים את החמץ יום קודם, ביום שישי י"ג בניסן, כי בשבת אסור לשרוף חמץ כמובן. זמן השריפה הוא מהבוקר ועד השעה 11:28, לפי שעון הקיץ שיונהג בישראל לילה קודם לכן.

השנה יש להשאיר חמץ שלא שורפים בכמות שתספיק לסעודות השבת, הן לסעודת ליל השבת, בשישי בערב, והן לשתי סעודות שצריך לאכול בשבת בבוקר, כפי שנפרט בהמשך.

כמובן שאת החמץ שמשאירים צריך לשמור במקום סגור, שלא יתפזר בבית ולא יגע חלילה בכלי הפסח.

אחרי שריפת חמץ

מותר לאכול חמץ ביום שישי ובליל שבת וכן בשבת בבוקר עד השעה 10:11. אבל כדאי מאוד להצטייד במוצרי מזון שאינם מתפוררים, פיתות עדיפות, ואם אין פיתות, אפשר גם לחמניות. בכל מקרה חלות מפוררות מאוד בדרך כלל, ולכן עדיף להימנע משימוש בחלה ולמצוא תחליפים שפחות מתפוררים.

הכנת צורכי הסדר ביום שישי

כבר הקדמנו והזכרנו את האיסור 'להכין משבת לחול', ועכשיו נרחיב קצת כדי שהנושא יובהר כראוי.

אסור להכין דברים, כל דבר, משבת ליום חול ואפילו משבת לחג. כמו כן אסור להכין דברים מחג ליום חול, ומותר להכין רק מחג לשבת בתנאי שעשה קודם 'עירוב תבשילין', אבל זה כבר נושא נפרד ולא נעסוק בו כרגע.

כשחל חג במוצאי שבת, במיוחד ליל הסדר שמצריך הרבה הכנה מראש, צריך לקחת את זה בחשבון ולהתכונן כראוי, וחשוב להכין את הכל עוד מלפני השבת, כי בשבת עצמה אסור להכין למוצאי השבת כאמור.

לכן, מה שאפשר להכין מערב שבת מכינים, ומה שאי אפשר, מכינים רק אחרי צאת השבת כשכבר הגיע ליל החג.

במסגרת זו לא נפרט את כל ענייני ההכנות, כי הם כבר מפורטים בהרחבה בפרסומים אחרים שפרסמנו בנפרד ושמתאימים לכל חג פסח בכל שנה ושנה. אנחנו רק נפרט בקצרה מה צריך לעשות לפני שבת ומה אחרי צאת השבת.

ביום שישי צריך לזכור:

* לפתוח את חבילות המצות. אם צריך להפריש מהן חלה יש לעשות זאת ביום שישי.

* להכין 'מי מלח' לליל הסדר'.

* להכין חרוסת לליל הסדר.

* לצלות 'זרוע' על האש.

* לשטוף חסה אבל לוודא שהעלים יישארו בלי מים במהלך השבת כדי שלא יהיו בגדר 'כבוש' וייפסלו לשימוש למרור. מותר לשמור אותם במקרר אבל לא במקפיא, מאותה הסיבה כי זה יהפוך אותם ל'כבושים'.

* מי שנוהג לאכול תמכא ('חריין') מגורד למרור, צריך לרסק אותו לפני שבת, ולשמור בקופסה אטומה וסגורה היטב שלא תתפוגג החריפות עד צאת השבת.

* חשוב מאוד לזכור להדליק נר שדולק 26 שעות או יותר, לפני כניסת השבת, כדי שנוכל להשתמש ממנו להדלקת נרות בליל החג, לאחר צאת השבת.

* כמו כן מדליקים נרות שבת כרגיל כמו בכל ערב שבת, ומי שרוצה לטלטל את המגש של הנרות מהשולחן של החמץ לשולחן של ליל הסדר וכדו', צריך להניח מערב שבת גם חפץ נוסף שאינו 'מוקצה' בשבת, על המגש יחד עם הפמוטים, כמו מחזור של פסח, הגדה, חומש, או אפילו תפוח או תפוז או בננה וכדו'.

סעודות שבת

בשבת אנחנו צריכים לאכול 3 סעודות, אבל יש לנו בעיה, כי בערב פסח אסור לאכול מצות, ורק בליל הסדר אנחנו יכולים להתחיל לאכול מצות. לכן אנחנו חייבים לאכול לחם, פיתות, לחמניות וכדו' בכל סעודות השבת.

בליל שבת זו לא בעיה, כמו שאמרנו מומלץ לאכול חמץ שאינו מתפורר כל כך, אבל בשבת בבוקר יש בעיה גדולה כי אנחנו צריכים להספיק לאכול 2 סעודות שבת, לפני 'סוף זמן אכילת חמץ', ואחרי השעה 10:11 בבוקר, אסור בכלל לאכול חמץ וגם לא מצה.

לכן צריכים לקום בשבת בשעה מוקדמת יותר, וברוב בתי הכנסת גם מקדימים בהתאם את זמן התפילה. כששבים מהתפילה עושים קידוש, נוטלים ידיים ואוכלים סעודה אחת, פת לחם עם דג או מאכלי שבת אחרים. לאחר מכן מברכים ברכת המזון, קמים מהשולחן ויוצאים החוצה לטיול קצר של עשר דקות או רבע שעה, כדי להסיח דעת מהסעודה הקודמת, שההמשך יהיה סעודה נפרדת ולא יצטרף אליה, ולאחר שהסחנו דעת חוזרים הביתה, נוטלים שוב ידיים ואוכלים שוב פיתה או לחמניה וכדו' עם בשר או חמין, כל משפחה כמנהגה וכהרגליה.

את שתי הסעודות הללו צריכים לסיים לפני השעה 10:11!

מי שלא הספיק לאכול שתי סעודות בבוקר, או שאינו מסוגל לאכול שתי ארוחות בזו אחר זו, מכל סיבה שהיא, יכול במקום זאת לקיים את מצוות סעודה שלישית, באכילת בשר, דגים או פירות וירקות. אבל לכתחילה עדיף לאכול שתי סעודות עם פת.

חשוב לזכור! לא נוכל לשטוף את הכלים אחרי הסעודות, וכמובן כמובן שלא נוכל להשתמש בהם בפסח. לכן כדאי לאכול בכלים חד פעמיים. משפחות רבות מבשלות את מאכלי השבת בכלים של פסח, ומעבירות לכלים חד פעמיים, אבל צריך זהירות רבה שהכלים של פסח לא יגעו בחמץ או במשהו שנגע בחמץ ולא עבר שטיפה יסודית.

במיוחד צריך להיזהר בבישול החמין, שיש בו גריסים בדרך כלל והוא חמץ גמור, וצריך להיזהר שלא לבשל בכלי פסח חס וחלילה, ואפילו בכלי חמץ ראוי שלא לבשל כזה חמין לשבת זו, כי דרכו של תבשיל החמין שהוא נדבק לתחתית הסיר ונשאר בו מאכל שעשוי מחמץ, ואי אפשר לשטוף אותו בשבת כראוי, כי זה נכנס לאיסור של 'מכין משבת לחול', ולכן נחזור ונדגיש שמוטב להכין אוכל של פסח בכלים של פסח, ולהגיש לשולחן בכלים חד פעמיים, כך נחסוך את כל הבעיות שעלולות להיווצר כתוצאה מכך.

כמו כן, צריך לאכול בפינה צדדית, עדיף במרפסת או בחצר, ועל גבי שולחן מתקפל שנוכל אחר כך לקפל ולהניח בצד, או לפחות לכסות את השולחן במפת ניילון עבה שנוכל לוודא במאת האחוזים שלא עוברים פירורים.

יש משפחות שכדי להוריד מעט מהלחץ נוטלות ידיים אוכלות רק כזית פת ולאחר מכן מקפלות את המפה שמושלכת מיד לפח. לאחר מכן שוטפים את הידיים והפה, פורסים מפת ניילון חדשה ואוכלים את המשך הסעודה עם מאכלים של פסח, בנחת וברוגע בלי חשש של חמץ שמתפזר בכל האזור.

החמץ שנותר אחרי סעודת השבת

אחרי שמגיעה השעה 10:11 דקות, כבר אסור לאכול חמץ, בשום אופן. אבל מה עושים עם החמץ שנשאר? להשאיר אותו בבית אי אפשר כי בערב כבר יהיה חג הפסח, וגם לשרוף אותו אסור, כי בשבת אסור כמובן להדליק אש או להכניס משהו לאש דולקת.

לכן צריך לבער את החמץ, אבל לא על ידי שריפה. יש שנוהגים לפורר אותו לתוך האסלה ולהוריד את המים, יש שמעדיפים לא להכניס אוכל לשירותים, אפילו לא כדי לבער אותו, כי יש בזה ביזוי לאוכל. עדיף להכין עוד מלפני שבת, פח או דלי עם אקונומיקה או נפט ולהכניס את שאריות הלחם פנימה, כדי לפסול אותם מאכילה. אם אין אפשרות כזאת, אפשר לקחת את הלחם למקום הפקר ולזרוק אותו שם, אבל לא במקום ששייך לאדם כלשהו ואפילו לא במקום ששייך לכמה אנשים ביחד.

חשוב לזכור לנקות את האזור שבו אכלו את הסעודות, אבל עדיף שלא לעשות זאת עם מטאטא כי הפירורים נדבקים בו וקשה להיפטר מהם לאחר מכן. מומלץ לעשות זאת עם מגב ולאחר מכן לשטוף אותו באמבטיה, כדי שהפירורים שנדבקו בו ירדו לביוב.

אחרי שמבערים את החמץ, חוזרים ומבטלים בלב את כל החמץ שנשאר, שייחשב כאילו הוא עפר ואין לו שום חשיבות, ואומרים שוב את הנוסח שכתוב בהגדות לומר אחרי שריפת חמץ "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי", או בלשון הקודש כפי שמופיע בהגדות.

להיזהר מלחץ

אפשר לאכול בבית, למצוא פינה ריקה לאכול שם ואחר כך לטאטא היטב ואת הפירורים להשליך לשירותים, אם יישארו קצת פירורים על הרצפה אין בכך כלום, כך כותב המשנה ברורה (סימן תמד ס"ק טו),: "ואותן פירורין דקים וקינוח הקערות אין צריך להוציאן מרשותו דנדרסין ברגלים ומתבערים מאליהן ומכל מקום, טוב שיכבד הבית אחר כך".

שבת אחר הצהרים

כמו שכבר הזכרנו, אסור להכין שום דבר משבת לחג שאחרי השבת, ומדובר לא רק על מלאכות שאסור לעשות בשבת, אלא אפילו דברים המותרים לעשות בשבת, אין לעשותם לצורך החג שאחריה.

למשל, אסור לסדר את הכיסאות סביב השולחן לצורך ליל הסדר. אם הכיסאות מפוזרים בבית ומפריעים, מותר לסדר אותם כי זה לצורך השבת, כדי שהבית יהיה מסודר בשבת. אבל אסור לסדר אותם לצורך החג. כמו כן אסור לפרוס מפה מיוחדת לליל הסדר, לפני שיוצאת השבת, ובוודאי שאסור לשטוף חסה בשבת לצורך ליל הסדר וכדו'.

מותר לשכב לנוח בשבת אחר הצהרים, גם אם בדרך כלל לא עושה זאת והפעם הולך לנוח כדי שיהיה לו כח בליל הסדר להישאר ער עד שעה מאוחרת, אבל לא ראוי לומר בצורה מפורשת: "אני הולך לישון כדי שיהיה לי כח בליל הסדר", אלא "אני הולך לנוח לכבוד שבת".

צאת השבת: נרות והבדלה

בשנים רגילות, אנחנו מקבלים את חג הפסח לפני שקיעת החמה, 20 דקות לפני השקיעה או 40 דקות לפני השקיעה, כל מקום כפי מנהגו.

אבל כשהחג מגיע במוצאי השבת, אנחנו צריכים להיזהר מאוד שלא להוציא שבת לפני שהיא באמת יוצאת. אדם שדליק נרות של חג הפסח לפני שיצאה שבת, לא רק שלא קיים מצוה אלא גם עבר על חטא חמור מאוד של חילול שבת רחמנא ליצלן.

לכן חשוב לדעת: שבת יוצאת רק בשעה 19:32. לא קודם לכן! רק אחרי השעה הזאת אפשר להתחיל להתכונן לליל הסדר, אבל צריך קודם לומר 'המבדיל בין קודש לקודש', כי זה מעין הבדלה וכך בעצם אנחנו מוציאים את השבת והחג נכנס ממילא.

אחרי שיצאה השבת ואחרי שאמרנו 'המבדיל בין קודש לקודש', אפשר וגם צריך להתחיל להתכונן לחג. נשים תדלקנה נרות חג, אבל הפעם לא מדליקים חס וחלילה בגפרור מהקופסה וגם לא מצית. אלא רק מעבירים אש, מנר שכבר דולק מערב שבת! אם כבה הנר, יש לקחת מהשכנים ואם אין ממי לקחת אש, עדיף שלא להדליק נרות בכלל, וכמובן אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, חס וחלילה. אנחנו הרי רוצים לכבד את החג, והדלקת אש בחג לא רק שלא מכבדת אותו אלא מבזה אותו ויש בה חטא חמור מאוד.

בתפילת ערבית בבית הכנסת, מוסיפים בתפילת העמידה של החג עוד קטע אחד: 'ותודיענו', זה מופיע בכל המחזורים והסידורים, ואומרים את הקטע הזה במקום 'אתה חוננתנו' שאומרים בכל מוצאי שבת.

נשים שנוהגות לומר 'שהחיינו' בהדלקת הנרות בכל החגים, תאמרנה גם הפעם, אבל צריכות לזכור שלא לומר שוב כשמקדשים על היין בתחילת ליל הסדר, ואפילו אין לענות אמן על ברכה זו שנאמרה מפי הבעל, אם הוא מוציא את האשה ידי חובתה בקידוש, או שהיא אומרת את הקידוש יחד אתו. אבל מי שלא בירכה שהחיינו בהדלקת נרות, תאמר בקידוש, או תשמע מפי בעלה ותענה אחריו 'אמן'.

נשים שרוצות לבשל מאכלים לליל הסדר בחג עצמו, יעשו זאת רק לאחר צאת השבת ורק לאחר שאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', ורק על ידי אש שדלקה מערב שבת או הועברה מאש שדלקה מערב שבת, ולא על ידי הדלקת אש בחג עצמו חלילה וחס.

בקידוש של מוצאי שבת שחל בחג, יש סדר מיוחד לאמירת הברכות והוא מכונה על ידי חכמי התלמוד 'יקנה"ז'. כלומר יין (ברכת 'בורא פרי הגפן'), קידוש (ברכת 'אשר בחר בנו מכל עם… מקדש ישראל והזמנים), נר (ברכת 'מאורי האש', על נר שדולק מערב שבת או שהועברה לו אש מנר הדולק מערב שבת), הבדלה ('ברכת המבדיל בין קודש לקודש') זמן (ברכת 'שהחיינו… לזמן הזה).

בהבדלה המיוחדת של ליל חג הפסח, לא מברכים על בשמים כמו בהבדלה רגילה של כל מוצאי שבת.

עיקר העיקרים: סיפור יציאת מצרים        

אחרי שפרטנו את כל ההלכות המיוחדות לליל הסדר שחל במוצאי שבת, נאמר ונזכיר שהמצוה החשובה ביותר בלילה זה היא לספר לילדים וגם למבוגרים ואפילו כל אחד לעצמו את סיפור יציאת מצרים. לכן חשוב מאוד מאוד לשמור על סבלנות, להתנהג עם הילדים באהבה רבה בלילה הזה, כדי שהסיפור הזה של יציאת מצרים ייכנס בעצמותיהם והם יזכרו אותו כל ימי חייהם, מאחר ובסיפור הזה טמון סוד הקיום של העם היהודי, והוא הבסיס לכל היהדות בכללותה.