באמצע החתונה: הכלה ביקשה לבטל את הכל. מה הדבר שהניא אותה מההחלטה הנמהרת?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

סיפור מופלא המובא בספר ''הגדה של פסח - חשוקי חמד'' מאת הרב יצחק זילברשטיין, שאותו שמע מפי שר התורה מרן הרב חיים קנייבסקי שליט''א:

"האירוע התרחש בעיצומה של חתונה, ועורר מהומה גדולה: כאשר החתן והכלה היו בחדר הייחוד עבר ביניהם... עכבר, ולא סתם עכבר, אלא עכבר גדול, ולא סתם גדול, אלא גם שחור...

"הכלה איבדה את עשתונותיה לחלוטין, עד שראתה בכך סימן לא טוב, שמסמן שזה אינו הזיווג המתאים לה. היא נלחצה עד כדי כך שסירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות משפחתה וחברותיה.

"השמועה הגיעה להיכל השמחה. רבים ניגשו וניסו לשכנעה שאין בכך מאומה, אך היא סירבה להאזין לדבריהם", ממשיך הרב זילברשטיין לתאר את הדרמה.

"למקום הגיע פסיכולוג, שניסה להסביר לה שהיא טועה לחלוטין. אך הדבר לא הועיל כלל: הכלה טענה בתוקף שזהו סימן שמיימי, שהעכבר אינו מבשר טובות, ו'התחפרה' בעמדתה יותר ויותר.

"כשסיפרו את הדבר לסטייפלר, הוא ביקש להביא את הכלה אליו. כידוע, הסטייפלר לא קיבל נשים, אבל המקרה הזה היה אירוע חירום.

"הכלה הגיעה אל גדול הדור, שאמר לה את הדברים הבאים: 'דעתי האישית היא שאת צודקת בדברייך, ובוודאי שאפשר לראות בעכבר שחור שנכנס לתוך חדר הייחוד כדבר נורא. אני סבור שהפסיכולוגים שאומרים לך שאת טועה – טועים בעצמם'. וכך חזר הסטייפלר שוב על דבריו, כשהוא מצדיק את טענות הכלה, וגורם לה להרפות מעמדתה העיקשת ולהאזין לדברי הרב הגדול.

"אבל", הוסיף רבן של ישראל ופנה לכלה הקשובה, "תשמעי גם מה שאומר לך עכשיו: את בוודאי מכירה את דברי חז"ל שאמרו שאין כתובה שאין בה מריבה, ואם חז"ל אמרו כך, הדברים צריכים להתקיים. והנה כפי שסיפרו לי, ההורים שלך והוריו של בעלך הם אנשים הגונים וישרים, עדיני לב ואצילי נפש, שאינם מסוגלים לריב, ולכן עד לרגע זה לא התעוררה שום מריבה בכתובתכם.

"אבל חז"ל הרי אמרו מה שאמרו, והדבר חייב להתקיים", המשיך גדול הדור ברכות, "בא הקב"ה והטיל את העכבר לתוך חדר הייחוד, כדי שבכך תתקיים ה'תגרא' שעליה דברו חז"ל. אבל מעכשיו ואילך הכל יהיה בסדר בעזרת ה', ותזכו להעביר את חייכם בנחת ובשמחה ומתוך מזל טוב".

"הדברים השפיעו באופן מיידי על הכלה, שנרגעה כליל, ואף החיוך שב לשפתיה", ממשיך הרב זילברשטיין לתאר את שאירע.

"מי אנחנו שנצטרך לאשר את חכמתו של גאון הגאונים, אבל ברור שהייתה בכך חכמה רבה", מסכם הרב זילברשטיין את דבריו, "הסטייפלר הבין כי כל מי שניסה לשכנע את הכלה שאין בכך דבר, לא הצליח כיוון שהיה נגד דעתה, ועל כן היא התחפרה בדעתה יותר ויותר. רק כשהסכים מרן זצ"ל לדבריה, ואמר לה שהיא צודקת בחששותיה, הצליח להחזירה לשיקול הדעת, ואז הזכיר לה את עניין התגרא", מסכם הרב זילברשטיין את דבריו.