ואתה, התחסנת?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בימים האחרונים, כמו בתקופת הקורונה כולה, אנו מביאים לכם מידע שכותב ד"ר רועי צזנה במענה לשאלות רבות שהופנו אליו אודות המגיפה והחיסון לה. אחת השאלות שהופנו אליו הייתה האם הוא, כמי שלומד את הנושא, יתחסן בעצמו כנגד הנגיף. את דבריו המלאים אנו מביאים לכם באישורו בכתבה זו:

הוזמנתי לקבל את החיסון לקורונה, באדיבות קופת החולים שלי. אני יודע, הייתי צריך לרמות את המערכת וללכת לעמוד בתורים בלילה כבר מזמן, אבל אני נחנח. וגם לא רוצה לגזול בטעות חיסונים מאנשים שבאמת צריכים אותם.

אבל האם בכלל ארצה להתחסן?

כדי לענות על השאלה באופן שלא ישאיר שום ספק, החלטתי שהגיע הזמן לעבור על תופעות הלוואי של החיסון, באיזו תכיפות הן מופיעות ומה הסיכוי – חלילה – למות מהחיסון. כתבתי כבר על הדברים הללו בעבר, אבל בכל פעם הם הוזכרו כבדרך אגב ובלי סקירה מעמיקה. וכמובן, הידע שלנו אודות החיסון מתקדם מדי שבוע. כך שזה הזמן לערוך אותה, ספציפית על החיסון של פייזר שהוא היחיד הזמין בישראל כיום.

מה הסיכוי שאפתח תופעות לוואי?

את התשובה אפשר למצוא בתיאור המחקר שהתפרסם ב- New England Journal of Medicine. לפי הכתוב, כ- 21 אחוזים ממקבלי החיסון סבלו מתופעת לוואי הקשורה לחיסון. כלומר, בערך אחד מכל חמישה אנשים שמקבלים את החיסון יפתח תופעות לוואי. אם אגש לקבל את החיסון, הרי שבעצם אגלגל קוביה עם חמש פאות (כן, יש כאלה) בתקווה שהיא לא תיפול על הצד הלא-נכון. מפחיד, לא? אבל בואו נבדוק לרגע מהן תופעות הלוואי.

לאיזה תופעות לוואי אני יכול לצפות?

מסתבר ש- 84.1 אחוזים מהסובלים מתופעות הלוואי התלוננו על כאב באזור ההזרקה. זה... לא מאד מפתיע. נעצו להם שם מחט. בערך שני-שליש התלוננו על עייפות, 55 אחוזים התלוננו על כאבי ראש, 38 אחוזים חוו כאבים בשרירים, 32 אחוזים סבלו מצמרמורות, 23 אחוזים מכאבים במפרקים, 14 אחוזים מחום גבוה. עוד כמה סבלו מנפיחות ואדמומיות באזור ההזרקה. אחוז אחד בלבד מהמתלוננים סבלו מבחילה, חצי-אחוז סבלו מ- malaise – הרגשה רעה כללית. ואחרון חביב – 0.3 אחוזים סבלו מנפיחות בבלוטות הלימפה.

כך מתאר אחד המחוסנים את מה שהרגיש לאחר הזריקה: "הכאב בזרוע "מתחיל כמה שעות אחרי החיסון ומתגבר ומתפשט (אצלי ואצל אשתי בזרוע) ונשאר למשך כ 72 שעות. הבנתי מאחרים שחוו את אותו דבר. לא קריטי ולא סיבה שלא להתחסן."

כל אלו צפויים לגמרי. אם אחווה את תופעות הלוואי האלו, אדע שמערכת החיסון שלי פועלת כשורה ושמתעוררת אצלי בגוף תגובה חיסונית כנגד החיסון. אם לא היינו רואים את תופעות הלוואי האלו אצל אף אחד, זה היה אמור להטריד את החוקרים. ולמרות שתופעות הלוואי האלו אינן נעימות במיוחד, הן גם חולפות תוך יום-יומיים לכל היותר. לפי ה- FDA, תופעות הלוואי יכולות להופיע עד שבוע לאחר החיסון, למרות שממקורות נוספים (CDC, NEJM) אני למד שהם בד"כ מופיעים יום-יומיים לאחר החיסון.

אבל היו בניסוי הקליני גם כמה תופעות לוואי חמורות יותר. כדי להבהיר: תופעות לוואי נחשבות לחמורות (severe adverse events) אם הן מובילות למוות, לאשפוז בבית-החולים, או לפגיעה ביכולתו של המטפל להתנהל ביום-יום. ארבעה מתחסנים פיתחו את תופעות הלוואי החמורות, מתוך 20,000 מתחסנים בערך בניסוי הקליני. שתיים מאותן תופעות לוואי חמורות היו דומות לתופעות הלוואי שתיארתי קודם: פגיעה בכתף בעקבות החיסון, ובלוטת לימפה מוגדלת. אחת מהן הייתה נמלול – שנשמע כמו תופעת לוואי מצחיקה למדי, אבל עשוי להעיד על פגיעה בעצבים או על דלקת שמגרה את תאי העצב. הרביעית הייתה אריתמיה – אי-סדירות בפעולת הלב, שאינה מצריכה התערבות רפואית מיידית. בסך הכל, נראה שהסיכוי לפתח תופעת לוואי חמורה הוא בערך אחד ל- 5000, או 0.02 אחוזים.

בשביל לשים דברים בקונטקסט: בארצות הברית אושפזו עד כה 380 בני-אדם כתוצאה מהידבקות בנגיף על כל 100,000 איש באוכלוסייה (לא מתוך החולים), ועוד היד נטויה. כלומר, הסיכוי כרגע בארצות הברית להידבק בנגיף ולהגיע לאשפוז בבית החולים גדול פי עשרים מהסיכוי לפתח תופעת לוואי חמורה בעקבות החיסון. ואם כבר אדבק בנגיף? אזי הסיכוי הממוצע שלי להגיע לבית החולים (לפי נתונים ממדינת קונטיקט, שם האוכלוסייה מבוגרת בעשר שנים בערך מבישראל) עומד על 6.8 אחוזים[. בערך פי שלוש-מאות מהסיכוי שלי ללקות בתופעת לוואי חמורה כתוצאה מהחיסון.

מה הסיכוי שהחיסון יהרוג אותי?

במהלך המחקר הקליני נפטרו שני מטופלים שקיבלו את החיסון. אחד נפטר מטרשת עורקים, והשני מדום לב. החוקרים שבדקו את מקרי המוות קבעו שאף אחד מהם אינו תוצאה של החיסון. ואם זה לא מספיק, הרי שמתוך קבוצת הביקורת (שלא קיבלה חיסון כלל), ארבעה אנשים מתו. שניים מסיבות לא-ברורות, אחד משבץ ואחד מהתקף לב. כך שלא נראה שיש סיכון שהחיסון יהרוג אותי... אלא אם אני עלול לפתח כנגדו תגובה אלרגית קשה.

החיסון והאלרגיה

הניסוי המקורי עם החיסון של פייזר נערך על ארבעים-אלף משתתפים בערך, שרק מחציתם קיבלו את החיסון הממשי. לא מפתיע לגלות שקיים שיעור נמוך מאד של מתחסנים בו מתגלות תופעות לוואי שלא נחשפו במהלך הניסוי.

בבריטניה התגלו שני מקרים בהם סבלו המחוסנים מהלם חיסוני. כתוצאה, הורתה הממשלה שלא לחסן אנשים עם היסטוריה רפואית של תגובות אלרגיות "רציניות" (בלי הסבר מה פירוש המילה. אבל על שני אנשים קשה לבסס סטטיסטיקה, ולכן נעבור למחקר שנערך בארצות הברית וסקר שני מיליון אנשים שקיבלו את החיסון של פייזר. שיעור תופעות הלוואי בקרב המתחסנים היה 0.2 אחוזים – ספציפית, 4,393 מתחסנים שסבלו מתופעות לוואי.

מתוך אותה אוכלוסייה של 4,393 שסבלו מתופעות לוואי, כ- 175 מהם סבלו מתגובה אלרגית חמורה לחיסון. מתוך אלו, 21 מחוסנים נכנסו להלם חיסוני, מהסוג שיכול לאיים על חיי הלוקה בו. בסך הכל, הסיכוי ללקות בהלם חיסוני עומד כרגע על 11.1 לכל מיליון מחוסנים. במילים אחרות, בערך אחד מכל תשעים אלף מתחסנים ילקה בהלם חיסוני. הסיכון הממשי קטן יותר, מכיוון שכמעט כל מי שסבל מהלם חיסוני בעקבות החיסון, היה עם היסטוריה מתועדת של תגובות אלרגיות, ושבעה מתוכם גם סבלו מהלם חיסוני בעבר. כלומר, אם אינכם סובלים מאלרגיות באופן כללי, נראה שהסיכון שלכם מהחיסון קרוב להיות אפסי – הרבה פחות מאחד לתשעים-אלף.

אחרון חביב, רוב החולים (71%) פיתחו את התגובה האלרגית תוך 15 דקות. זו הסיבה שההנחיות כיום הן שהמחוסנים אמורים להישאר באזור המרפאה 15 דקות לאחר מתן החיסון, כדי להבין האם הם מפתחים תגובות אלרגיות כלשהן. 

אם יש לכם רקע של תגובה אלרגית קשה לתרופות בהזרקה, משרד הבריאות ממליץ לדחות את קבלת החיסון. אם יש לכם רק אלרגיה למזון, לחרקים, ללטקס וכדומה – אתם צריכים להישאר עוד שלושים דקות באזור המרפאה, ואז גם אתם יכולים ללכת לדרככם.

מה גורם לאותן תגובות אלרגיות? אף אחד עוד לא בטוח. החשד המרכזי נופל כיום על חומר הנמצא בחיסון של פייזר ושל מודרנה, ושמו פוליאתילן גליקול או PEG. זהו חומר שקיים גם בתרופות רבות, אך קשה מאד למצוא אנשים שאלרגיים אליו.

קיימים דיווחים אודות שיתוק בפנים בעקבות החיסון. עד כמה שידוע, כולם מקרים זמניים שחולפים לאחר מספר ימים. בנוסף, ה- FDA הודיע ששכיחות המקרים אינה עולה על שכיחותם הרגילה באוכלוסיה, כך שלא ברור אם אלו תופעות לוואי ממשיות של החיסון.

בואו נעשה את החישוב שוב.

אם אתחסן, הסיכוי שלי ללקות בשוק חיסוני נמוך יותר מאחד ל- 90,000, או 0.001 אחוזים.

אם אדבק בנגיף הקורונה, הסיכוי שלי להתאשפז יהיה בערך אחד ל- 15, או 6.8 אחוזים.

כשמציגים את הדברים ככה, די ברור מה אני צריך לעשות אם אני רוצה להגן על עצמי, שלא לדבר על הסובבים אותי.

מה עם הנורבגים?

כבר כמעט השתכנעתי שהגיע הזמן לקחת את החיסון, אבל אז הגיעו החדשות מנורבגיה, והן מאד מפחידות. שלושים ושלושה אנשים בנורבגיה מתו ימים ספורים לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון. מה קורה כאן?

אז דפדפתי עוד קצת, וגיליתי שהתשובה, כמו תמיד, נמצאת בפרטים הקטנים. מסתבר שאותם אנשים שקיבלו את החיסון היו כולם בני יותר מ- 75 ועם מחלות רקע לא-פשוטות. בנורבגיה מתים מדי יום 45 קשישים, ומכיוון שהממשלה מנסה לחסן קודם את הזקנים – אין פלא שחלקם מתים לאחר קבלת החיסון. גם ארגון הבריאות הגיע לאותה מסקנה, וכפי שנכתב בדו"ח על הנושא של סוכנות הרפואה הנורבגית – "כשמחסנים בקבוצה כזו, המיתות יגיעו באופן בלתי-נמנע זמן קצר לאחר מתן החיסון. הרוב המכריע של אלו שחוסנו לא סבלו מתגובות שליליות לחיסון. המאפיין של המיתות הוא שהן התרחשו בקרב דיירים בבתי אבות שחלשים וסובלים ממחלות רקע רציניות."

אז הכל בסדר? אפשר להתחסן? לא כל כך מהר. אלו החדשות מנורבגיה, אבל מה קורה עם המדינות האחרות?

האם החיסון גורם למוות במדינות אחרות?

נכון להיום, מיליוני אנשים חוסנו כבר בארצות הברית, בבריטניה ובמדינות אחרות מבלי שהחיסון יגרום למוות. בגרמניה, כמו בנורבגיה, נפטרו שבעה אנשים זמן קצר לאחר החיסון (מתוך 800,000 מחוסנים), אבל גם שם, בדו"ח שסקר את הנושא הובהר שהם כנראה מתו כתוצאה ממחלות רקע שכללו סרטן, כשל בפעולת הכליות ומחלת אלצהיימר.

וכמובן, לא נשכח את ישראל. כמעט ארבעה מליון מתחסנים – ועדיין לא נתקלנו אפילו במוות אחד כתוצאה מהחיסון. באופן לא מפתיע, כשמחסנים מספר רב של קשישים, כמה מהם נפטרים ממחלות רקע בימים שאחרי החיסון. עם זאת, באף אחד מהמקרים שדווחו (אני מצאתי שניים), לא נפל החשד על החיסון, אלא על מחלות לבביות מהן סבל המחוסן.

אם אין אנו לנו, מי לנו?

עכשיו שהבנתי את הסיכונים – שכמעט ואינם קיימים – ברור שכדאי לי לקחת את החיסון עבור עצמי. אבל מעבר לכך, כדאי לי לקחת את החיסון עבור כולנו.

הסיבה הראשונה שהסכמה להתחסן היא מסוג המתנות שאנחנו מעניקים לחברה, היא שאנחנו מספקים בדרך זו הגנה לפגיעים ולחשופים מביננו: לסבים ולסבתות, להורים, לאנשים ללא מערכת חיסון מתפקדת היטב, לסוכרתיים, ללוקים במחלות הלב וכן הלאה.

הסיבה השנייה היא שהחיסון עשוי להגן עלינו גם מפני זנים חדשים של הנגיף, שעשויים להיות מזיקים יותר מהזן הנוכחי שתוקף את ישראל. קיימות ראיות ראשוניות שהזן הבריטי קטלני ב- 30 אחוזים יותר מהזן המקורי שהיה נפוץ בעולם עד כה, למשל. אם זה נכון, הרי שברור שמוטציות עתידיות עשויות להגדיל את הקטלניות של הווירוס עוד יותר – אבל לחיסון יש סיכוי לעצור אותן. לא בהכרח, מכיוון שהן עלולות לשנות את מבנה הנגיף מספיק כדי להתחמק גם מהחיסון, אבל החיסון בהחלט נותן לי את הסיכוי לעצור חלק מהן, אם יצוצו.

ואחרון חביב, הזנים החדשים האלו לא הגיעו משום-מקום. הם תוצאה של העובדה שמיליונים רבים נדבקו בנגיף, ובכל אחד מהם הייתה לנגיף עוד הזדמנות לעבור מוטציה. ככל שקיימים יותר אנשים שעלולים להידבק בנגיף, כך יש סיכוי גדול יותר שהוא ימשיך ויפתח זנים נוספים שעלולים להיות מדבקים יותר, קטלניים יותר וכן – אפילו עמידים יותר לחיסון. מבחינה זו, התחסנות היא לא רק שירות לקהילה, אלא גם שירות לעולם כולו.

סיכום

מה החלטתי? להתחסן.אם אתם קוראים אותי בחודשים האחרונים, אני מניח שהתשובה כבר הייתה ברורה לכם מראש. ובכל זאת, אני מקווה שנהניתם לקרוא את הסקירה בנוגע לתופעות הלוואי של החיסון, המשמעויות שלהן – ומדוע כדאי לנו לקחת אותו. כל זה, כמובן, לפי הנחיות משרד הבריאות.
 

הרב שלום כהן - הקב"ה רוצה שנתחסן, בחיסון אנחנו עובדים אותו!!

הרב דוד יוסף - קורונה: להתחסן או לא??

סגולה אדירה לרפואה שלמה.
מחר נפיץ את שם החולה היקר/ה ללבכם לאלפי אומרי תהילים, ובע"ה נתפלל לישועות ביחד אתכם! 
לפרטים לחצו כאן