לא מפסידים מלעזור לאחר

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

"התבקשתי על ידי אחד ממקורביי, מנהל מוסדות תורה חשובים, לפנות לנגיד ידוע בעל שם מחו"ל ולבקשו להרים תרומה נכבדה למוסדות שלו שנקלעו למצב קשה. אישית, נרתעתי מהרעיון, מכיוון שבדיוק תכננתי לפנות לאותו נגיד בבקשת תרומה עבור ספר שמוכן על מכבש הדפוס ומחכה למימון כדי להדפיסו, ואין זה יאה לבקש עבור המוסדות של מקורבי וגם לבקש עבור הספרים.

"התלבטתי מאוד, ולבסוף החלטתי לוותר על רצוני האישי כדי להציל את המוסדות שנקלעו למצב חריג, ואכן הפניתי את העסקנים לבקש בשמי עבור המוסד.

"והנה, עכשיו ברגע זה אני נמצא באתרא קדישא מירון אצל רבי שמעון, אחרי זמן רב שלא זכיתי לבקר כאן. לקחתי עמי מפתח של אחד החדרים שמעל לציון, שם ישבתי מבודד עם עצמי, כשלפתע התקשר אלי עוזרי יד ימיני ולחץ שאפעל להשגת תרומה עבור הספר המבוקש הנמצא על מכבש הדפוס וממתין למימון. אך אני בתוך תוכי ידעתי כי ויתרתי על זכות הבקשה לטובת אותו מוסד, ולא ידעתי למי אוכל לפנות, ובפרט שאין זה מטבעי לפנות לאנשים ולבקשם להרים תרומה… סיימתי את השיחה, ונותרתי מהורהר ומבקש ישועה.

"והנה עודי שקוע במחשבות, ודפיקות על הדלת עוררו אותי מהרהורי. ניגשתי לפתוח את הדלת, ומי ניצב שם, אם לא אחר מאשר אותו נגיד בכבודו ובעצמו…! התברר שהוא שהה גם כן בציון הקדוש, ותר אחר מקום נקי ונוח לצורך דחוף. כמובן, הכנסתי אותו בכבוד. כעבור זמן כאשר ניסה לצאת שמעתי אותו מנסה שוב ושוב לפתוח את הדלת, אך זו ננעלה ומיאנה להפתח. בתגובה זימזמתי תפילה 'פתח לנו שער בעת נעילת שער', והדלת נפתחה… לכשיצא, אמרתי לו: עם מעט סבלנות, אבל בסוף השער נפתח… והוא השיב: 'לא יודע אם הסבלנות הועילה, אך שמעתי שנשאת תפילה והיא זו שפתחה את השער!!!'…

"עתה הבנתי כי ה' הביא אותו מחו"ל ואותנו למירון, וגרם לו להכנס לצורך דחוף בדיוק כאשר אני בחדר הזה! ולא דבר ריק הוא. שיתפתי אותו אפוא במחשבתי, שלמרות שלא נעים לפנות שוב, אבל מדובר בהשגחה מופלאה, שספר העוסק בקבלה, בתורת רבי שמעון, ממתין לצאת לאור, ואולי לשם כך נזדמן הדבר.

"הלה התרגש מאוד והסכים כי מדובר בהשגחה אלוקית, וקיבל על עצמו לנדב סכום נכבד להוצאת הספר לשמחת שני הצדדים… כך ראיתי" – סיים הצדיק את דבריו – "כי מלוותר ומלעזור לשני לעולם לא מפסידים".

בעל המעשה: צ.ה.

(מתוך גיליון 'טיב הקהילה')