5 סיפורי מופת על זקן המקובלים ר’ יצחק כדורי - לרגל יום ההילולא כ’’ט בטבת

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בקיאות בתורה בצורה שאינה נתפסת

רבנו הגה"צ המקובל רבי יצחק כדורי זצ"ל התפרסם בקרב הבריות כזקן המקובלים וכצדיק נפלא הפועל ישועות בקרב הארץ בכוחו הגדול בתורת החן, אך לא רבים ידעו שגדלותו העצומה בתורת הנגלה, הייתה לא פחות מבקיאותו בתורת הנסתר. אולי היה זה מחמת רצונו הטהור שלא ידעו ממנו כלום. באחת הפעמים כשישב רבנו עם אחד מגדולי הפוסקים הנודעים בירושלים, נעצו השניים סיכה בדפי אחת הגמרות [בישיבות נקרא הדבר 'מבחן סיכה'] וניחשו באיזה מקום בגמרא או ברש"י פגעה הסיכה לאורך כל דפי הגמרא. בפעם אחרת כשהתנהל ויכוח הלכתי בין רבנים גדולים שהסבו ליד שולחנו של רבנו, טען רבנו כי יש מקור בגמרא לאחד ממנהגי הקבלה עליו התווכחו הרבנים. הרבנים טענו שהרב טועה וכי הם שבקיאים הם בכל הש"ס לא מצאו לכך שום מקור בנגלה. רבנו חייך ושלף גמרא מהמדף, פתח את הדף והראה להם את המקור הנכון…

כשהיו שואלים את רבנו בענייני הלכה, הוא היה משיב בקצרה: "תעיין בהגהות הגר"א סימן פלוני" וכדומה, כך התגלה גודל בקיאותו בכל חלקי השו"ע עם כל המפרשים. כשאברך אמר פעם לרבנו: "כתוב ב'בית יוסף' כך וכך", השיב לו רבנו בתקיפות ובביטחון מלא: "אין כזה בית יוסף כלל". מכאן אנו למדים שרבנו היה בקי בכל דברי ה"בית יוסף" ישר והפוך… המקובל המפורסם הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל סיפר בהספדו על רבנו: "אני אגיד לכם מי זה היה הרב כדורי! כשלמדנו בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, הייתה תורנות במסירת השיעור בין הלומדים, כשהגיע תורו של הרב כדורי הוא סירב, לאחר הפצרות רבות הוא מסר פלפול עמוק בספרים 'קצות החושן' ו'נתיבות המשפט', עד שהרגשנו כאילו אחד מרבני האשכנזים מדבר, שתדעו לכם שמילה אחת של הרב כדורי הייתה מתרצת אלף קושיות בקבלה"…

סיפור המראה על עומק עיונו בתורה, אירע כשעשיר גדול חמל על רבנו בראותו את עניותו הגדולה, והניח על שולחנו שיק על סך 10,000 דולרים. רבנו שהיה שקוע בלימודו העיוני, לא שת לבו להנחת השיק, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, כשסיים ללמוד, הניח את השיק בתוך הספר כסימניה והכניסו אחר כבוד לארון הספרים. רק כעבור מספר שנים, מצאו בני הבית את השיק מונח בתוך הספר כשהתאריך כבר חלף מזמן…

שמות הקודש

בהיותו בקי גדול בחכמת הקבלה, ביקש רבנו להקל על סבלות עם ישראל בעזרת קמיעות, סגולות ותרופות טבעיות. על שולחנו היו מנוחים תדיר חפצים שונים שזהותם ותכליתם לא נודעה לאיש זולתו. ביניהם היו, עשבים שונים, תמרים ריחניים וגרגירי חיטה ושקדים, שקיבלו כח סגולי אחרי שבירכם בידי קדשו, ופעמים אף חרט על הפירות בנוצתו שמות הקודש או שמות המלאכים. בדרך כלל היה נותן עשבי אזוב למגמגמים וגרגירי חיטה לנשים עקרות. בבית החולים 'הדסה עין כרם' היו הרופאים ממליצים בחום ואומרים: "תפוחיו של הרב כדורי עדיפים על פני כל התרופות"…

את הקמיעות המיוחדים שהיה מעניק לאלפי הפונים אליו להיפקד בדבר ישועה ורחמים, היה כותב בעטים מיוחדים שהיו מונחים על שולחנו. את הקמיעות היה כותב חלקן על קלף וחלקן על גבי נייר חלק. בערוב ימיו, כשתש כוחו היה משתמש בקמיעות מוכנים ורק היה מוסיף בתוכם בכתב ידו את שם הנזקק לישועה. בקרב אלפי האנשים שפקדו את ביתו וקיבלו קמיעות מפי הצדיק, ישנם סיפורי ישועות אשר לא יספרו מרוב, והיה ידוע ומפורסם שכל היוצא מפיו יעשה ומדבריו לא נפל ארצה. מספרים שבאחרית ימיו, שאלו אותו פעם המקורבים באיזו זכות מתקיימות כל ברכותיו ובקשותיו, השיב להם רבנו בבדיחותא: "בגלל שאני כל כך זקן, המלאכים מכבדים אותי ושומעים בקולי"…

כל גדולי ישראל סמכו על קמיעותיו הסגוליים שחילק לישועה ולברכה. מעשה באברך תלמיד חכם שנזקק לישועה וקיבל קמיע מיוחד מרבנו, והיה נושא אותו עליו בכל עת ובכל שעה. בהגיע יום השבת, הסתפק האברך אם מותר לו לצאת אם הקמיע לרשות הרבים, כיון שהחמיר שלא להוציא מרשות לרשות גם בשכונות החרדיות. התייעץ האברך עם אחד מגדולי פוסקי דורנו, שאמר לו: "כיום הזה, רק קמיע של הרב כדורי נחשב לקמיע מומחה שמותר לצאת עמו בשבת"…

רבנו היה נוהג לרשום במחברת מיוחדת גרפים וצורות עם טבלאות מיוחדות משולבות באותיות וצירופים. באחת הפעמים הבודדות שהניח את המחברת פתוחה בכתב ידו על השולחן, ראו המקורבים שורות צפופות של טבלאות מלאות באותיות של שמות הקודש. רבנו היה משתמש גם בעשיית הגורל כשהוא משרטט על נייר קווים שמשמעותם הייתה ידועה רק לו. במקרים מסויימים כשנשאל, היה לוקח דף, משרטט עליו קווים ישרים או אותיות ושמות, והיה עונה לפי מה שהיה ברור רק לעיניו. במקרים קשים ומסובכים, היה משתמש במפתח הגורל, זה היה ספר מיוחד אליו היה קשור מפתח גדול, ולפי תנועת המפתח היה רבנו עונה לשואל על מבוקשו.

הערבי שקרא לבנו 'יצחק'

אחד מהסיפורים המפורסמים שגרמו לקידוש שם שמים גם בקרב גויי הארצות, היה אצל ערבי מירדן שהגיע לפני רבנו ובכה לפניו שהוא נשוי כבר שנים רבות ועדיין לא נפקד בפרי בטן. רבנו נענה ובירכם בכל לב, ולתקופת השנה נולד להם בן זכר. לאחר שנה הגיע הערבי אל רבנו להודות לו, ובאותה הזדמנות הודיע כי הילד נקרא בשם 'יצחק' על שם הרב היהודי מירושלים שבירך אותם… הערבי סיפר שהמקרה התפרסם בכל מדינת ירדן, וכולם באו לחזות בפלא, שנולד להם ילד אחרי זמן כה רב כשכולם כבר התייאשו.

רואה למרחוק

בשלהי חודש אלול תשס"א, נכנס אליו איש עסקים אמריקאי שביקש להתייעץ על עסקה מסויימת שהיה אמור להיות שותף לה. ענה לו רבנו: "אני לא יודע על העסקה כלום, אבל אתה אל תחזור לפני שבת לניו יורק"… האיש שלא הבין מה רוצה הרב מחייו, חזר שוב על השאלה, והתשובה חזרה על עצמה. אמר האיש: יש לי כרטיס להיום בלילה. אמר לו רבנו: "ימחלו לך על זה". כשיצא האיש מהבית,  המליץ לו אחד מאנשי הבית 'למיחש מיבעי', שלא כדאי לו לנסוע. הסיפור היה ביום שלישי. לאחר שבת, כשכבר היה בדרכו לארה"ב, התברר לו ממה ניצל. משרדו היה במרומי מגדלי התאומים והיות שהוא לא היה במשרד, גם לא היה אף אדם אחר מבין עובדיו במשרד באותו היום, כי לא היה להם מה לעשות בלעדיו. בדיוק באותו בוקר התרסקו מגדלי התאומים וכמובן לא נשאר אפילו אבק מהמשרד, אבל נפגעים בנפש לא היו…

''הוא לא יהודי!''

שוב מעשה שהיה בעיתונאי שומר תורה ומצוות, חובש כיפה ועטור זקן, שנכנס יחד עם אחד מאנשי הבית אל רבנו לקבל ברכת קודש. כשנכנס לחש רבנו באזני המקורב: "הוא לא יהודי"! הלה נדהם, הרי מדובר בעיתונאי דתי. אבל רבנו חזר על דבריו שוב. לחש המקורב באזני רבנו: "הוא שומר תורה ומצוות". אחרי חצי שנה העיז המקורב וסיפר לעיתונאי על לחישתו של רבנו בשעת מעשה. האיש לא האמין עד כמה צופיות עיניו של רבנו, ואישר את הדברים באמרו: "אני למעשה גר צדק, באותו הזמן התברר לי שהגיור שעברתי לא היה גיור כהלכה, אך כיום כבר התגיירתי כראוי"…

(פורסם ב'המבשר תורני' וארא תשע"ג)