באמצע הדרך נזכר הנהג לספור את הנוסעים: ’’אני לא ממשיך בנסיעה עד שחלק מכם יורדים’’

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעיתון 'המבשר' התפרסם לאחרונה סיפור מעניין על השגחה פרטית מופלאה. מדובר בבחורי ישיבה שזכו לקדש שם שמים בהתנהגותם המופלאה ובאו על שכרם הטוב במהירות שפתיעה אפילו אותם. וכך מספר בעל המעשה: 

זה היה במוצאי שבת האחרונה. הוא עלה על אוטובוס העושה את הדרך מצפת, עירו של האר"י הקדוש לחיפה, עירו של אליהו הנביא. הנהג עצר גם במירון והעמיס נוסעים. לפני שיצא ממירון לחיפה, הוא נזכר לקום ממקומו ולספור אם אין חלילה נוסע אחד מעבר למה שמותר במגבלות הקורונה. הוא ספר ומצא שיש למעלה ממניין נוסעים שכבר שילמו והתיישבו והתייצבו – אבל חוקית המשך שהותם באוטובוס, אינה מתאפשרת.

הכריז הנהג: "אני צריך שכך וכך חֶבְרֶה ירדו מהאוטובוס וימתינו עד שיגיע אוטובוס נוסף!"

סיטואציה לגמרי בלתי נעימה. מי יסכים לרדת אחרי שכבר התמקם, ולחכות ולקוות שיגיע אוטובוס נוסף? וכאן נכונה הפתעה לנוסעי האוטובוס.

"היתה על האוטובוס קבוצת בחורים מישיבת 'דברי יציב – צאנז' בחיפה. נוסעי האוטובוס התפלאו לראות את הבחורים כולם קמים, בשקט ובמופתיות, לוקחים את פקלאותיהם ויורדים מהאוטובוס.

"היה זה קידוש ה'. יושבי האוטובוס – לאו דווקא יהודים חסידיים שורשיים – לא יכלו שלא להתפעם מהבחורים העדינים וטהורי המבע שהראו – כך דרכו של בן תורה אמיתי!" – מספר המְסַפר.

גם אם הסיפור היה נחתם כאן, כבר ראוי לייחד לו מקום בעיתון. מהם ילמדו וכן יעשו. אבל ההמשך מופלא לא פחות.

הפקח שנכח במקום וראה את הבחורים יורדים מהאוטובוס, התפעל. הוא מיהר לדאוג שיגיע אוטובוס נוסף ויסיע אותם ממירון של רבי שמעון לחיפה של רב אבדימי, ובצעד מיוחד החליט לעשות צעד נדיר ובלתי סביר.

"איפה הישיבה שלכם בחיפה?" שאל הפקח. הבחורים השיבו: "ברחוב תל־אביב, בקרית אליעזר". שמע הפקח והורה לנהג: "קח את הצדיקים האלה עד לרחוב תל־אביב, שלא יצטרכו לנדוד בעוד אוטובוסים פנימיים מהתחנה הרגילה ועד הישיבה המרוחקת. קח אותם עד פתח הישיבה".

היה זה תשלום שכר (בעולם־הזה כמובן, מלבד הקרן קיימת לעולם הבא) על אתר. אילו היו הבחורים נותרים על האוטובוס, היו מגיעים הרבה יותר מאוחר, לאחר נדודים נוספים באוטובוסים פנימיים. ועכשיו – היה להם אוטובוס ספיישל, עד פתח הישיבה.

אשריהם. אשרינו.

(מתוך 'המבשר')