לא וויתר על כבוד השבת ולא תאמינו למה הוא זכה!

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מספר הדרשן הגאון רבי חיים זאיד שליט"א:

לפני שבועות אחדים הוזמנתי לשבת נופש שנערכה על ידי אחד הארגונים במלון לביא שבצפון הארץ. שעות מספר לפני כניסת השבת פוגש בי אדם שניכר עליו שהוא בשלבי התקרבות לאבא שבשמים, וביקש ממני ברכה. הוא החל לספר לי שלאחרונה החליט להתקרב עוד יותר לאבא שבשמים. דא עקא, מצבו הכלכלי אינו מבשר טובות. הוא עבד בתור מחסנאי בחנות נעליים הנמצאת במקום מגוריו, פתח תקווה, וכעת בעקבות משבר הקורונה החליטו לקצץ בעובדים והוא פוטר מעבודתו וכעת נמצא בביתו בלי משכורת ומתגלגל בחובות.

כמובן ברכתי אותו לאלתר. לפני שנפרדנו הוא אף סיפר לי ששמע שיחה שלי על חיזוק בכבוד השבת, ולכן הוא ורעייתו החליטו לשבות בשבת זו מחוץ לבית בלי לטרוח ובלי לבשל, וכמובן לשבת במשך כל השבת ולשמוע שיעורי תורה מחזקים, ואיך לא, על הדרך לקבל גם עונג שבת, שיכבד כיאה וכראוי את שבת קודש.

הוא התקדם ממני, ואחרי כמה רגעים הוא חוזר אליי שוב ומספר לי כי שכח להביא את נעלי השבת ויש לו במלון רק נעלי יום חול שנמצאות במצב מחפיר, "ונעליים אינם כבוד לשבת", הפטיר באוזניי. "תצחצח אותם היטב", הצעתי לו. הוא החמיץ פניו וטען שוב שנעליים אלו אינם לכבודה של השבת.

מכאן לשם הוא תפס את הרגליים, ולא תאמינו, הוא הלך ישר לקיבוץ לביא וחיפש חנות נעליים כשעוד פחות משעה נכנסת שבת, וכל זה רק בשביל נעלי שבת. הוא מסתובב ומתרוצץ ואחרי זמן מה מצא חנות אחת פתוחה שהייתה גם היא רגע לפני סגירה. הוא נכנס פנימה וראה נעליים מהודרות, וכששאל למחיר חפו פניו. כל נעל בחנות נעה בסביבות ה-700 -800 שקל וכמובן, "אגורה לא פחות", אמרו בפניו כמה פעמים עובדי החנות.

הוא יצא מהחנות וניסה לחפש באיזור עוד חנות, ומשלא מצא חזר לחנות ונטל את הנעליים של ה-700 שקל וניגש לקופאי שהיה 'במקרה' בעל החנות, וכאן החל לספר לו שהוא חייב הנחה או הסדר מיוחד בתשלומי האשראי, בגלל שעד עתה הוא היה עובד ובבוקר אחד נפלה עליו צרה בעקבות הקורונה והוא הפסיק לעבוד ולכן אין לו כסף מיותר בכלל.

בעל החנות שמע את דבריו ונצבט ליבו מבפנים. הוא מבקש ממנו לספר לו בדיוק מה קרה איתו, ומיודענו החל לספר לו את תלאותיו, החל מכך שהיה מחסנאי בחנות נעליים בפתח תקווה, עבור דרך הקיצוץ בעובדים שפגע גם בו, וסיים בזה שאין לו כסף בבית כבר זמן רב ובקושי הוא חי.

בעל החנות שמע את הדברים ואמר לו: "קח כרגע את הנעליים ללא תשלום, אבל תיצור עימי קשר במוצאי שבת כי אני רוצה שתתחיל לעבוד אצלי ברשת חנויות הנעליים הפרוסות ברחבי הארץ" – לא לפני שציין בפניו שהסניף הפנוי שיש לו זה ב'אחסימך' הסמוך מאוד ל… פתח תקווה, כי בדיוק כמה ימים קודם לכן המחסנאי שם עזב את עבודתו.

בשבת קודש הוא ניגש אלי, הראה לי את הנעליים וסיפר לי את הנס הנדיר שאירע עימו. במוצאי שבת הוא צלצל לבעל החנות וסגר עימו על העבודה, וביום שני אני מקבל ממנו טלפון המבשר לי על סגירת המעגל – שסכום המשכורת שהוא מקבל שם היא בדיוק פי שניים!! ממקום עבודתו הקודם.

זה כוחה של השבת!!

(מתוך גיליון 'אור השבת')