''נגשתי לגבאי וכמעט שהתחלתי לצעוק בפרהסיה: אדם זה הוא נוכל! הוא גנב את כספי!''

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

סיפר הרב גואל אלקריף שליט״א: שמעתי מראש כולל חשוב סיפור מדהים: יש גביר גדול מאוד, חסיד גור, גר בבלגיה, באנטוורפן, אחד התומכים הגדולים ביותר של מוסדות גור, ועוד הרבה מוסדות צדקה אחרים. ראש הכולל היה נוסע אליו לאסוף כסף. פעם הוא שאל אותו איך זכה לכל העשר הגדול הזה? הלה סיפר כך:

לפני כמה עשרות שנים היו לי מאתים אלף דולר, סכום גדול באותם הימים. חיפשתי היכן להשקיע אותם. פניתי לסוחר גדול בבורסה, גם הוא חסיד גור, והוא הציע לי ארבע מניות, מענפים שונים, שעל פי התחזית צפוי להן עתיד גדול: נפט, גז, נדל"ן ומחשבים. השבתי לו: אני חסיד גור כמוך, כידוע אנחנו איננו עושים שום דבר בלי לשאול את הרבי [האדמו״ר ה'בית ישראל' זצ״ל].

נסעתי מבלגיה לארץ ישראל, שאלתי את האדמו״ר, והוא השיב לי שבשתים מתוך שני המניות לא אגע, ואת האחרות אני יכול לקחת. שבתי לבלגיה והוריתי לסוחר לקנות – בכל הסכום – מניה אחת מתוך השתיים שהרבי אישר לי, זו שהיתה לי תחושת בטן שתניב תשואה גבוהה יותר מתוך השתים.

מה שקרה בפועל היה, שהסוחר רימה אותי וקנה לי את המניה השניה. המניה הראשונה, זו שהוריתי לו לקנות, טיפסה לרקיע, לו הייתי קונה אותה הייתי מרויח מאתיים וחמשים אלף דולר! המניה השניה, זו שקנה, נפלה עמוק וכמעט התרסקה. שוויה הגיע בסוף לששה עשר אלף דולר.

באתי אליו בטענות קשות, אבל למעשה לא היה לי הרבה מה לעשות. מכיון שסמכתי עליו לא כתבתי אתו שום מסמך. לא נותר לי אלא להשאר עם הכעס האצור בלב על אותו נוכל.

פעם אחת, כשהגעתי לארץ והתפללתי בבית המדרש, ראיתי שגם הסוחר הזה נוכח במקום. בקריאת התורה העלו אותו לתורה ועשו לו 'מי שברך' גדול, לבי בער בקרבי, נגשתי לגבאי וכמעט שהתחלתי לצעוק בפרהסיה: אדם זה הוא נוכל! הוא גנב את כספי! איך אתם מעזים לכבד אדם כזה ולהעלותו לתורה.

הגבאי הבחין בסערת רגשותי, והספיק ללחוש לי באזני: ״בבקשה ממך אל תעשה בלאגן. תכנס לרבי ותדבר אתו". וכך עשיתי, אלא שהרבי אמר לי שמאחר והוא אינו מרגיש טוב, הוא אינו יכול לטפל בזה עכשיו, אולם בטיש בליל שבת הוא ידבר אתי מה לעשות.

פרשת השבוע היתה פרשת וישלח. בטיש פתח האדמו״ר עם שתי שאלות. שאלה ראשונה: יעקב אומר לעשו: ״עם לבן גרתי״. מה החידוש? וכי עשו לא ידע שיעקב שהה בביתו של לבן עשרים שנה? שאלה שניה: יעקב מוסיף ומספר לו: ״ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה״. הדבר תמוה, הרי יעקב יודע שעשו כועס עליו על שלקח לו את הברכה של העולם הזה, מדוע הוא שופך שמן למדורה, ומספר לו שיש לו הרבה צאן ועבד ושפחה? שיספר לו שהוא לומד כל היום, יודע רמב״ם ורשב״א – זה לא מענין אותו… אבל למה לגרות אותו ולספר לו על העולם הזה שיש לו?

ביאר ה'בית ישראל': לבן הרי היה ראש הרמאים בעולם. לא היה אחד שיצא ממנו בשלום. אפילו  את החתונות של בנותיו הוא לא עשה על חשבונו אלא על חשבון בני העיר… אומר יעקב לעשו: הנה יצאתי מראש הרמאים עם שור, חמור, עבד ושפחה, ואתה יודע למה? – כי ״ויהי לי״! הכסף שלי הוא שלי! הוא כסף כשר שאין עליו שאלות. כשיש כסף כזה – אף רמאי לא יכול לקחתו ממני.

סיים הרבי ואמר: "ואם אתה רואה שרמאי הצליח להוציא ממישהו את כספו – ככל הנראה היה זה כסף לא מספיק כשר, ככל הנראה היה חסר ב'יהי לי'"…

החסיד שמע את דברי הרבי וקלט היטב את משמעותם: עליו לבדוק את כל חשבונותיו! הוא נסע בחזרה לבלגיה, עיין היטב בחשבונותיו, ולכל מי שיכול היה להיות איזושהי סרך של תביעה עליו – שילם עד הגרוש האחרון.

״בסופו של דבר״ – סיים הגביר את הספור שסיפר לראש הכולל – ״המניה שלי זנקה, ושוויה עמד על שמונה מאות אלף דולר! מהכסף הזה עשיתי ביז'נעס וכך התעשרתי״.

המתכון לעשירות – ״ויהי לי״ – כסף כשר

(מתוך גיליון 'נאה דורש')