חיסון הקורונה - כל השאלות שלכם והתשובות של ד"ר רועי צזנה

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בנעורי נהגו לכנות מידע לא מבוסס שהתפשוט בציבור במהירות, ככזה שהמקור שלו הוא "סרן שמועתי". עם השנים הוא העולה בדרגה לרב סרן ושמעתי שבתקופת הקורונה נשקלת האפשרות להעניק לו דרגת רב אלוף. גם המדען ד"ר רועי צזנה נחשף לשמועות הרבות המסתובבות בארץ ובעולם, ובחר להתמקד כעת באלו הנוגעות לנושא החיסונים. באישורו, אנו מביאים לכם תשובות לשאלות רבות שיש בנושא ופרסם לראשונה בעמוד הפייסבוק שלו, ומקויים שהן יסייעו לכם לעשות בסדר בנושא ויוסיפו לתחושת הביטחון שלכם כשתלכו להתחסן:

נראה כאילו כל כמה חודשים יש מחלוקת חדשה בנוגע לנגיף. בהתחלה טענו שהוא לא חמור יותר משפעת (מסתבר שכן), אחרי זה אמרו שאין תמותה עודפת (יש), ועכשיו כשהחיסון בשער, אפשר לשמוע דאגות שהוא בכלל מסוכן לבריאות. איכשהו, כל האמירות האלו אינן מגיעות מגורמי הרפואה המנוסים והאחראיים, אלא בעיקר משמועות שרצות ברשתות החברתיות השונות.

ברשומה זו תמצאו את רשימת הטענות המרכזיות נגד החיסון – והתשובות לכל אחת מהן. התקווה היא שהרשומה תספק תשובה ברורה לכל טענה, ושתוכלו לשתף אותה עם המתנגדים לחיסון, ולהפנות אליה אנשים עם תהיות ושאלות.

ראשית,  קצת רקע על הביולוגיה שמאחורי החיסון, הסבר שיעזור להבין מדוע חלק מהטענות האלו אינן נכונות.

איך עושים חיסון במהירות?

החיסונים המסורתיים עד היום היו מבוססים על רעיון פשוט: אם מערכת החיסון מכירה את המזיקים התוקפים את הגוף, הרי שהיא יכולה להתמודד עמם במהירות הבזק. מסיבה זו, חוקרים היו מפתחים חיסונים שהכילו חיידקים ונגיפים מוחלשים או מתים, שלא היו יכולים באמת להזיק לגוף – אבל שמערכת החיסון הייתה מתוודעת אליהם ואז מפתחת עמידות כנגדם.

לוקח זמן רב למצוא את הדרכים להחליש חיידקים ונגיפים במידה הנכונה ולא קל גם לגדל אותם מלכתחילה. לכן החיסונים שפיתחו חברות פייזר ומודרנה במהירות הבזק הם חיסונים מסוג חדש ומרגש המכונה "חיסוני mRNA".

מה זה mRNA

כמעט בכל תא בגוף יש דנ"א – אלו הוראות ההפעלה של התא. עכשיו, הניחו לרגע שיש לכם רק עותק אחד של ספר מתכונים של סבתא, ואם הוא הולך לאיבוד אז לא תוכלו לבשל יותר את המנות האהובות עליכם. מה תעשו? האם תשימו את הספר במטבח, שם הוא עלול להתלכלך או לעלות באש על הכיריים? בוודאי שלא. אתם תשימו אותו בחדר בזהירות, ובכל פעם שתרצו להכין מנה חדשה, תלכו לספר ותעתיקו את המתכון המתאים על דף – ואת הדף עצמו תיקחו למטבח.

אותו דבר קורה בתאים. הדנ"א הוא החומר החשוב ביותר בתא, ולכן הוא שמור ומוגן היטב בתוך גרעין התא. כדי שהתא יוכל לקרוא את המתכונים שבדנ"א, יש מנגנון מרתק בו מועתק המתכון הרלוונטי למולקולה שנקראת mRNA. למה m? כי זה קיצור ל- messenger, או "שליח". זה מה שה- mRNA עושה. הוא יוצא מגרעין התא עם עותק של המתכון, ואז יכולות כל המכונות הזעירות שיושבות מחוץ לגרעין לקרוא את אותו המתכון ולייצר חלבונים שהתא צריך. הן אפילו יכולות לפלוט את החלבונים האלו אל מחוץ לתא, אם הן מקבלות את ההוראות הנכונות.

מודרנה ופייזר הבינו שהן לא צריכות לעבוד שנים כדי להפיק חלבונים או חלקי חיידקים ונגיפים שיוזרקו לגוף. במקום זאת, הן יכולות פשוט לייצר mRNA – שעלות הייצור שלו במעבדה שואפת לאפס – ולהזריק אותו לגוף. אותה מולקולת שליח תיכנס לתאים ותיתן להם הוראות לייצר חלקי חלבונים שדומים לאלו שהווירוס נושא על גופו. התאים ייצרו את החלבונים, יפלטו אותם לזרם הדם, מערכת החיסון תלמד להכיר אותם, וברגע שיגיע הנגיף האמיתי לגוף – היא תזהה אותו אחת-ושתיים, ותטהר אותו מהגוף עוד לפני האפצ'י הראשון.

זו כל הביולוגיה מאחורי העניין. ועכשיו – לחששות!

החיסון ישנה לי את הקוד הגנטי!

קיימת שמועה שחיסוני ה- mRNA יכולים לשנות את הקוד הגנטי של בני-האדם. אין רחוק מזה, ועכשיו כשהבנתם את הביולוגיה מאחוריהם, אתם יכולים גם להבין למה. מולקולת השליח אינה נכנסת לגרעין, ואינה יכולה להשפיע בכלל על הקוד הגנטי. היא נשארת שלמה בתאים במשך יום או שניים, ואז מתפרקת מעצמה, כך שהתאים מפסיקים לייצר את החלבון, והמצב חוזר לקדמותו. כך שלא – לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי.

הטכנולוגיה חדשה מדי!

טענה אחרת היא שהטכניקה עצמה של חיסוני ה- mRNA חדשה מדי, וטרם נוסתה בקנה מידה נרחב. אלא שניסויים בחיסוני mRNA נערכו כבר למעלה מעשור. בשנים האחרונות הצליחו חוקרים להתגבר על בעיות רבות הקשורות בחיסונים: הם מצאו דרכים לוודא שמולקולת השליח נכנסת באמת לתאים ושהיא לא נהרסת מעצמה בדם, למשל. הם התאימו אותה כך שתעביר הוראה לתאים להפריש את החלבונים דמויי-הווירוס לדם, במקום שיישארו בתוך התאים. הם הקיפו את המולקולה במעטה דק כדי להגן עליה, ווידאו שהוא אינו מזיק לגוף.

יש לנו ראיות לבטיחותם של החיסונים בבעלי-חיים, ובני-אדם. אם הייתה בעיה מובנית כלשהי עם חיסוני ה- mRNA, כבר היינו רואים אותה עד עכשיו.

אני לא רוצה שיזריקו לי עוברים לגוף!

מדי פעם אפשר למצוא ברשת טענות שהחיסונים החדשים מכילים רקמות שהגיעו מעוברים שהופלו. אבל כל הנקודה בחיסוני ה- mRNA היא שאנחנו לא צריכים בכלל לגדל נגיפים או חיידקים ברקמות משום סוג שהוא. למעשה, הם כנראה החיסונים הסטריליים ביותר אליהם התוודענו אי-פעם. ה- mRNA נוצר באופן סינתטי במעבדה, מועבר לקפסולות שמגנות עליו בזרם הדם, וזהו.

אני לא רוצה שיחסנו ילדים

החיסון לא יינתן לילדים מתחת לגיל 16 (ילדים מעל גיל 16 דווקא יקבלו, אם ירצו). החיסון נבדק רק על מבוגרים ולכן לא אושר עדיין לשימוש בילדים.

אני לא רוצה שיזריקו לי אלומיניום / כספית לגוף!

כמות האלומיניום בחיסונים רגילים אינה גורמת נזק לגוף, והעובדה המשעשעת היא שבחיסוני ה- mRNA אין זכר לאלומיניום או כספית. החיסונים האלו יוצרים מהפכה בתחום החיסונים?

אני לא רוצה שהחיסון יעקר אותי!

אפשר למצוא ברשת טענות שהחיסון גורם לעקרות בנשים. ולא רק זה, אלא ש- "המדען הראשי של צוות הפיתוח של פייזר" אמר ככה. עורבא פרח. אותו "מדען ראשי" עזב את פייזר כבר לפני תשע שנים בערך, ואין לו שום קשר לחיסון הנוכחי. הטענה שהעלה היא שהחיסון גורם לתאים לייצר חלבון שדומה לחלבון אחר שעל השיליה, ולכן הגוף עלול לייצר תגובה חיסונית כנגד השיליה.

אין דמיון אמיתי בין החלבון המעורב בחיסון, לבין החלבון שעל השיליה. כל דמיון ביניהם הוא... ובכן, דמיוני. ואין אפילו בדל ראיה לכך שהחיסון מעקר נשים או גברים.

אגב, אם עקרות מפחידה אתכם, אולי כדאי שתדעו שיש סברות שדווקא הנגיף הוא זה שעלול לגרום לבעיות פוריות מכיוון שהוא מסוגל להיקשר לתאים באשכים. המחקרים בנושא ראשוניים, אבל יש סיבה להאמין שאצל חלק מהנדבקים אנו עשויים לראות פגיעה בפוריות. אז אם זה מה שמטריד אתכם, לכו להתחסן.

ישתמשו בחיסון כדי להשתיל בי צ'יפ! 

אחד הרעיונות המוזרים יותר, לטעמי, הוא שביחד עם החיסון יזריקו לתוכנו מיקרו-צ'יפ באמצעותו יוכלו לעקוב אחרינו בכל מקום. המקור לתיאוריית הקונספירציה הזו מעניין במיוחד, מכיוון שיש לה בסיס מסוים. קיים קושי גדול לעקוב אחר רישום חיסונים בעולם המתפתח. מספיק לזכור כמה קשה לנו – במדינה מודרנית - למצוא את פנקס החיסונים של הילד או הכלב, כדי להבין מה עוברים אנשים בעולם המתפתח. ניירת הולכת לאיבוד, וההורים שוכחים האם הילד החמישי או השישי שלהם חוסנו או לא.

כדי להתמודד עם האתגר הזה, המציאו חוקרים ב- MIT פתרון יוצא דופן: קעקוע בלתי-נראה. הם פיתחו מערכת שמאפשרת להזריק – לצד החיסון – גם כמה טיפות של צבע שהעין הבלתי-מזוינת אינה יכולה להבחין בו. רק באמצעות אפליקציה שמקרינה אור באורכי גל מסוימים על העור, אפשר להבחין בקעקוע הזה, שאמור לשרוד בעור במשך חמש שנים בערך. המערכת לא נבחנה אמנם על ילדים, אבל היא התפרסמה בז'ורנל מדעי מכובד – Science Translational Medicine – וזכתה למימון מצד קרן מלינדה וביל גייטס כדרך להגיע ליעילות מירבית במתן החיסונים.

כשחובבי הקונספירציות שמעו על העניין, הכל התפוצץ. ההתחלה הייתה בסרטון יוטיוב ב- 17 במרץ שבו נטען שגייטס מנסה לפתח חיסון ש- "ישתיל בכולם תעודת זהות גלובלית". משם המשיכה השמועה ל- Reddit, בה כתבו ש– "כדי לקבל בחזרה את יכולת התנועה, נצטרך אישור דיגיטלי על הסמארטפון (ובסופו של דבר על מיקרוצ'יפ מתחת לעור). המיקרוצ'יפ ישמש לרכישה ולמכירה... רשת ה- 5G כאן כדי לעקוב אחריך... בסופו של דבר דרך המיקרוצ'יפ."

חובבת קונספירציות בשם פיית' גולדי המשיכה את השרשרת והפיצה בטלגרם ידיעה לפיה גייטס מתחיל כבר עכשיו לייצר (rolling out) את המיקרוצ'יפים. בלי ביסוס בכלל, כי מי בכלל צריך כזה? וארבעה ימים לאחר מכן, סרטון יוטיוב חדש טען שגייטס רוצה להשתיל מיקרוצ'יפים בכולם.

נשאלת השאלה: למה?

כדי שהממשלה תזהה את כולנו? אבל כבר היום היא יכולה לעקוב אחרי כולם דרך הסמארטפונים שלהם! אם היא באמת מתעניינת בכם, היא יכולה לגלות איפה אתם בכל רגע נתון דרך המידע שהיא מקבלת מהסמארטפונים שלכם, מגוגל, מפייסבוק ומכל יתר האפליקציות שאתם משתמשים בהן. המצב הזה צריך להעלות שאלות רציניות מאד האם אנחנו רוצים לתת לממשלה ולחברות כוח עצום שכזה עלינו. אבל אין שום ראיה שמישהו רוצה להשתיל בנו מיקרוצ'יפים בחשאי, ואנחנו אפילו יכולים לראות איך תיאוריית הקונספירציה הזו נבנתה מגלגול לגלגול ברשת – ובכל פעם בלי ביסוס.

לא רוצים להשתיל בכם צ'יפים. אתם פשוט לא מעניינים מספיק. ואם הממשלה כן מתעניינת בכם, יש לה דרכים הרבה יותר פשוטות לנטר אחריכם. תחליטו אתם אם זה מעודד אתכם או לא.

מנכ"ל פייזר מכר מניות!

אחת מהידיעות שהקפיצו אנשים בנובמבר היא שמנכ"ל פייזר מכר שישים אחוזים בערך ממניותיו בחברה, מיד לאחר ההכרזה על פיתוח החיסון. הסיבה שזה מטריד כל-כך היא שערכן של המניות עולה ככל שהחברה מצליחה יותר. כשבעלי מניות בחברה מוכרים חלק גדול מהן בבת אחת, ההנחה האוטומטית היא שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, וכמו עכברושים שנמלטים מספינה טובעת – הם הראשונים שמצליחים להיחלץ משם עם נזק מינימלי.

אלא מה? מסתבר שמכירת המניות אושרה כבר באוגוסט, עם תקופת ביטחון של מספר חודשים לפני שהמנכ"ל הורשה למכור את מניותיו, וגם אז רק כשערכן הגיע אל מעל לסכום מסוים. ביום ההכרזה על החיסון, ערך המניות של פייזר עלה ב- 15% בערך – קפיצה עצומה במונחים של שוק המניות – ואותו מנכ"ל שאגר את המניות במשך 25 שנים ארוכות, החליט לפדות אותן ברווח של 15 מיליון דולרים בערך. אם המנכ"ל היה באמת מוכר את המניות כשערכן נמוך, כולנו היינו צריכים לדאוג. אבל אם הוא מכר אותן ברווח טוב – ובכן, זה בדיוק מה שהיינו מצפים ממנו לעשות. אין סיבה לדאגה, חברים.

חברות החיסונים לא יהיו אשמות בנזק שנגרם לנפגעי החיסון!

קיימת שמועה שחברות החיסונים לא יואשמו במקרה של נזק שנגרם למחוסנים, ושאפילו מוקם בית-משפט רק עבור נפגעי חיסוני הקורונה. למעשה, בית-משפט שכזה קיים בארצות הברית כבר מאז 1986, מסיבה היסטורית: חברות הפארמה הפיקו חיסונים שניתנו לעשרות מיליוני אנשים בשנה. אם אפילו אדם אחד מתוך מיליון פיתח תופעות לוואי קשות, הרי שהחברות היו נענשות בעשרות תביעות מדי שנה שהיו מוגשות נגדן, ושכל אחת מהן הייתה מחייבת אותן לשכור עורכי-דין ולסבול מיחסי ציבור גרועים. הן היו מפסידות עשרות-מיליוני דולרים בשנה כתוצאה מכך, והבהירו לממשלה שהן לא יכולות לשאת בעול הזה.

מכיוון שהממשלה רצתה שהציבור ימשיך להתחסן ולזכות בהגנה ממחלות מדבקות, היא הסכימה לקחת על עצמה את הסיכון של אחד למיליון, ולפצות אנשים שטוענים שנפגעו מהחיסון. היא אפילו מממנת לאותם אנשים עורך דין מומחה בנושא!

אותו הדבר בדיוק עומד לקרות עם החיסון נגד נגיף הקורונה. כמעט בלתי אפשרי שלא יהיו תופעות לוואי בחלק מזערי מהמקבלים – ולו רק באחד למיליון. מכיוון שכך, הממשלה מסירה את האחריות מחברות החיסונים (ובתנאי שהחיסונים נבדקו היטב מראש), ולוקחת את האחריות על עצמה. לא סתם נקבתי בסטטיסטיקה של אחד למיליון. בין השנים 2006 ל- 2017, ניתנו בערך 3.5 מיליארד מנות חיסון בארצות הברית, ו- 4,153 אנשים קיבלו פיצוי מבית המשפט על תופעות לוואי. כלומר, בית המשפט קבע שרק אחד מכל 831,000 מחוסנים סבלו מתופעות לוואי חמורות.

החיסונים פותחו מהר מדי!

החיסונים בהחלט פותחו במהירות, וה- FDA אכן עיגל פינות כדי לאשר אותם בהקדם... אבל הפינות שעוגלו לא היו בצד המדעי, אלא בנכונות ה- FDA להזניק את החיסונים קדימה מבחינה ביורוקרטית. במקום שתוצאות הניסויים הקליניים יחכו לחוות דעת של מומחים לאורך חודשים ארוכים, ה- FDA פעל במהירות כדי לעבור על תוצאות הניסויים ולקבל את ההחלטה לגבי בטיחות השימוש בהם.

בנקודה זו כדאי לציין שהניסויים הקליניים של מודרנה ופייזר כללו בערך 70,000 נבדקים, שהיו נתונים למעקב רפואי במשך חודשיים לפחות. למה חודשיים? כי רוב תופעות הלוואי של חיסונים מופיעות עד לשבוע השישי מרגע מתן החיסון. במהלך החודשיים הללו לא התגלו שום תופעות לוואי רציניות של החיסון. לכל היותר הופיעה תגובה אלרגית ב- 0.63 אחוזים ממקבלי החיסון... וב- 0.51% ממקבלי הפלצבו (כלומר, זריקה ללא חיסון). כך שאין פלא שרופאים בבריטניה קיבלו הנחיה שלא לספק את החיסון לאנשים הסובלים מאלרגיות קשות.

אבל מה עם ההשלכות לטווח הארוך?

כאן האמת צריכה להיאמר: איננו יודעים בוודאות שלא יהיו לחיסונים השלכות לטווח הארוך. אבל את אותו הדבר אפשר לומר על כל תרופה שאי פעם ניתנה לבני-אדם ועל כל פריט מזון. הסיבה שאנחנו מוכנים עדיין לאכול עגבניות, למשל, היא שלמרות שאיננו יכולים לדעת בוודאות שהן לא ירעילו אותנו, יש לנו ניסיון של שנים איתן שמראה שעד עכשיו הן לא ממש הזיקו לרוב מכריע של סועדים.

באשר לחיסוני ה- mRNA, אפשר למצוא שפע של מחקרים וניסויים קליניים קודמים שמדגימים שהחיסונים אינם מזיקים, כולל ניסויים קליניים שנמשכו ארבע שנים [11-12] . למעשה, אם כבר, חיסוני ה- mRNA שהודגמו עד עתה לא היו יעילים במיוחד, וזו הסיבה המרכזית לכך שהניסויים הקליניים נכשלו עד כה. אלא שבניסויים הקליניים שנערכו עבור שני החיסונים הנוכחיים, הם הצליחו מעל ומעבר לציפיות – ולכן אושרו.

ועכשיו שאמרנו את זה: כן, תמיד יכולות להיות תופעות לוואי לחיסון. לכל חיסון יכולות להיות תופעות לוואי, בשכיחות מזערית אבל קיימת. אלא שלא ראינו תופעות לוואי רציניות ב- 70,000 אנשים לאורך חודשיים, כך שאם הן באמת קיימות – הן פוגעות בחלק קטן מאד מהאוכלוסייה. אולי באדם אחד מכל 100,000. זו הסיבה שכדי להיות בטוחים לגמרי, נותנים כרגע את החיסון לאנשים עם אלרגיות קשות רק תחת פיקוח רפואי.

בהשוואה לסטטיסטיקה הזו, הנגיף צריך להפחיד את כולנו הרבה יותר, מכיוון ששיעור התמותה ממנו עומד על אחוז אחד בערך, ואנחנו מתחילים להבין שההשלכות הבריאותיות שלו יכולות להיות מרחיקות לכת גם בחולים צעירים. ההערכות כרגע הן שעשרה אחוזים מהנדבקים (אובחנו חיוביים לנשיאת הנגיף) [13] ו- 88 אחוזים מהמשוחררים מבתי-החולים [14] ממשיכים לסבול מסימפטומים של המחלה במשך שבועות או חודשים לאחר ההחלמה.

ונבהיר: ולא מדובר בסימפטומים של מה בכך: מחקר בצרפת הראה שאנשים ששוחררו מאשפוז נטו לסבול מאובדן זיכרון (34 אחוזים) ומקשיי ריכוז ושינה (28% ו- 31%) במשך 110 ימים לפחות לאחר השחרור [15]. ואם כל זה לא מספיק, הרי שנראה שהווירוס יכול לפגוע בפעילות הלב גם בחולים ללא סימפטומים [16].

כל הראיות האלו, אגב, מצטרפות לנקודה אחת חשובה: אנחנו לא מכירים עדיין את הווירוס הזה לעומק. אין לנו מושג אם הוא לא ממשיך להתחבא לנו בתאים בגוף ויתפרץ בשלב מאוחר יותר בצורה יותר קשה, כפי שעושים נגיפים מסוימים.

אז מה יש לנו כאן? השוואה בין שתי רעות אפשריות. האחת היא הנגיף, שאנחנו יודעים בוודאות שיש לו השפעות קשות וארוכות-טווח על הבריאות בשכיחות גבוהה. ולעומתו, החיסון – שאנחנו יודעים שאינו גורם לתופעות לוואי חמורות במשך חודשיים מרגע המתן, ושאין שום סיבה שיגרום לתופעות לוואי כאלו בהתבסס על מחקרים מעשר השנים האחרונות.

כשזו הבחירה העומדת בפנינו – נראה לי די ברור שעדיף להתחסן בהקדם