הסבא הופיע בחלום עם נרתיק התפילין שעליו רקומות המילים הבאות...

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כ"ח בתמוז תשס"ו – הפטירה

בעיר רחובות נפטר בשיבה טובה יהודי יקר, תלמיד חכם וירא שמים, רבי יצחק גיטלמן זללה"ה [עפ"י צוואתו לא נכתב עליו התואר 'צדיק']. הרב גיטלמן נודע באישיותו התורנית והמוסרית המופלגת בגדלותה, בהיותו מתלמידי ישיבת מיר בפולניה ובשנחאי, שם שתה בצמא מבאר תורתם של רבותיו הגדולים, וכל ימיו העמיק בדבריו של רבו המשגיח ממיר, רבי ירוחם הלוי זצוק"ל, וניהל את חייו לאורו ולאור שאר רבותיו.

הרב גיטלמן זכה להעמיד דור ישרים מבורך, שהולכים בדרך ד' כפי שראו בהנהגתו ובמעשיו, וכן תלמידים רבים, להם הרביץ תורה ומוסר במשך שנים רבות.

בעשרת ימיו האחרונים, היה הרב גיטלמן מאושפז בבית חולים לאחר שעבר התקף לב .בנותיו וחתניו ושאר בני המשפחה לא משו ממיטתו, וסעדו אותו בכל כוחם. באותה תקופה היתה גם אשתו הרבנית ע"ה מאושפזת בבית חולים. היא נפטרה לאחר חודש וחצי – ביום י"ד באלול, ובני המשפחה היו טרודים מאד בטיפול וסיוע לשני הוריהם יחד .לאחר פטירתם למדו בני המשפחה משניות לעילוי נשמתם, ובהמשך אף זכו לכתוב ספר תורה לע"נ.

ראש השנה תשע"ח – החלום

ביום ראש השנה מקיץ משנתו אחד מנכדיו של הרב גיטלמן, והנה חלום: בחלומו ראה את הסבא שנפטר לפני 11 שנה, כאשר פניו שמחות, ולידו מונח נרתיק הטלית ותפילין שלו, ועליו רקומות המילים הבאות: "בבקשה תלמדו משניות לעילוי נשמתי".

השאלות והתהיות מתרוצצות בראשו של הנכד: מה סבא רוצה? למה הוא מבקש שילמדו משניות לעילוי נשמתו? ומה הקשר לנרתיק הטלית ותפילין שלו? ולמה הוא הגיע דוקא אלי?!

המחשבות והספיקות עולות במוחו: אולי בכלל זהו חלום שווא מהרהורי הלב? אך בתקופה האחרונה לא זכור לו שחשב על הסבא, מה גם שידועים דברי המהרש"א (במסכת ברכות דף יח) שחלומות של ראש השנה הם יותר אמיתיים, מכיון שזהו יום הדין.

מיד לאחר ראש השנה מספר הנכד לשאר בני המשפחה את דבר החלום, ומנסה בעזרתם להבין את פשרו. לאחר בירור הוא מגיע אל הנכד הבכור, שמחזיק ברשותו את התפילין של הסבא, ומנסה להבין אם היתה איזושהי התרחשות עם התפילין בתקופה האחרונה .

הנכד הבכור מספר כי מספר ימים לפני ראש השנה, עלה בדעתו לתת את התפילין האלו לבנו הגדול שאמור להיכנס לעול מצוות בקרוב בס"ד, ואף מסר את הפרשיות לבדיקה, והן נמצאו מהודרות ביותר.

אך עדיין פתרון אַיִן, מדוע סבא מבקש שילמדו משניות, ומה הקשר לתפילין?

הנכד משתדל למלאות את בקשתו של סבו, ובמשך חודש ימים לומד בכל יום פרק משניות לעילוי נשמתו, כאשר פשר החלום נשאר בינתיים בגדר תעלומה.

 שבט תשע"ח – הפתרון

דבר החלום לא נותן מנוחה לנכד הבכור של הסבא ולנכד חולם החלום, והם משוחחים ביניהם שוב ומנסים לברר את הפרטים בקשר לתפילין של הסבא.

הנכד החולם שואל את הנכד הבכור, כיצד בעצם הגיעו התפילין של הסבא לידיו, והוא עונה לו תשובה מדהימה: "שלושה ימים לפני פטירתו של סבא הגעתי לבקרו, ועלה בדעתי להניח לו את התפילין, לאחר מכן הוא סימן לי בידיו שאקח את התפילין אלי מכיון שהוא כבר לא צריך אותן. אמרתי לסבא, הרי היו אנשים שהבריאו אחרי מצב רפואי כזה, ובס"ד תוכל עוד להניחן, אך סבא סימן לי שוב שאקח את התפילין. לקחתי את התפילין והנחתי אותן באיזו פינה בחדרו בבית החולים, מבלי שהוא ישים לב לכך".

וממשיך הנכד הבכור לספר: "לצערי אכן סבא צדק והוא לא היה צריך יותר את התפילין, כי למחרת היה יום שבת קודש, ביום ראשון הוא כבר היה בלי הכרה, וביום שני הוא נפטר, ואת התפילין שלו לקחתי אלי כפי רצונו".

לפתע מבזיקה המחשבה במוחו של הנכד החולם, והוא נזכר מה התרחש עמו כאשר ביקר את סבו בבית החולים ארבעה ימים לפני פטירתו – – – הסבא התעורר לאחר שבוע ימים שהיה מורדם ומונשם, אך עדיין נשאר מחובר למכונת הנשמה ולא יכול היה לדבר. הוא סימן לו עם ידו על ראשו, כאילו רצה לומר: 'תביא לי משהו לראש'. הנכד לא הבין מה רוצה הסבא, וחשב אולי הוא רוצה את כובעו שהיה מונח לידו. הוא הגיש לו את הכובע, אך הסבא סימן בידו בביטול כי לא לזה כוונתו, ושוב סימן על ראשו – – – אמנם משום מה הנכד לא הצליח אז להבין את כוונתו של סבו.

בבת אחת התבהרה התמונה במלואה – הסבא שכל ימיו הקפיד לקיים מצוות תפילין כהלכתה, רצה מאד להניח תפילין גם בימיו האחרונים. הנכד לא הבין את בקשתו של הסבא ולא הניח לו. רק למחרת זכה הנכד הבכור לקיים את בקשתו של הסבא, והניח לו תפילין בפעם האחרונה לפני פטירתו. לפני ראש השנה מתעוררת המחשבה להשתמש בתפילין של הסבא. זכות מצות התפילין פועלת והסבא מתגלה מהשמים בעצם יום הדין אל נכדו השני ומבקש שהחיסרון שלו יתוקן. לימוד משניות לעילוי נשמתו הוא התיקון!!

דבר פתרונו המפעים של החלום מתפרסם בין בני המשפחה, והם מחליטים כי בס"ד ילמדו את כל הששה סדרי משנה לע"נ סבם עד תאריך היא"צ הקרוב, כאשר חלוקת המסכתות ביניהם מתוכננת להתבצע בימי בין הזמנים של חודש ניסן הבעל"ט.

 ניסן תשע"ח – הגילוי

ימי בין הזמנים העמוסים של חודש ניסן מגיעים, ובתוך טרדת ההכנות לחג הפסח, נדחקת ונדחית כוונת בני המשפחה לחלק את לימוד הששה סדרי משנה לע"נ סביהם.

אך אז מגיע איתות נוסף משמים – – – בתו שתחי' של הרב גיטלמן מנקה ומארגנת את ביתה לקראת הפסח, ומאי-שם צצה לה חבילת פתקים ישנים. היא מביטה בהם ורואה פתק שעליו מצוירים ריבועים עם קוים מסולסלים, ופתק נוסף עליו משורבטות כמה אותיות בכתב חלוש ומקוטע. היא נזכרת שאת הפתקים כתב לה אביה ז"ל בהיותו מונשם בבית החולים כאשר לא יכול היה לדבר.

היא נזכרת גם כן, כי בזמנו כשראתה את הפתקים בתוך כל טרדת הטיפול בהוריה, היא לא הצליחה להבין את תוכנם, אבל עתה היא מצליחה לפענח את הנכתב בהם – בפתק אחד כתובה המילה 'התפילין'! ובפתק השני מצוירים בתים של תפילין עם רצועות!

הפתקים המרטיטים היו גנוזים ונעלמים, לא נמצאו בשנים הקודמות במסגרת נקיון הבית לפסח, והתגלו דווקא בשנה זו. בני המשפחה רואים בכך רמז ברור משמים, כי יש לגשת מיד למילוי בקשתו של סבם ללמוד משניות לעילוי נשמתו. אחד הנינים מחלק במהירות את שישים מסכתות הש"ס בין בני המשפחה, על מנת שילמדו אותם עד תאריך היא"צ הקרוב.

 כ"ח בתמוז תשע"ח – התיקון

ביום זה, 12 שנים לאחר הסתלקותו של הרב גיטלמן זללה"ה, זוכים צאצאיו לסיים את לימוד ששה סדרי משנה לעילוי נשמתו, כפי בקשתו ורצונו.

המעשה המדהים הנ"ל הובא בפניו של מרן רבינו שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ע"י נאמן ביתו הג"ר אליהו מן שליט"א, בשליחותם של בני המשפחה שביקשו לשאול האם עליהם לעשות עוד משהו לתיקון הדבר שלא הניחו תפילין לאביהם יום אחד. מרן שליט"א ענה: "שיחזרו על הלכות תפילין עם המשנה ברורה". (מענין לציין שאותה תשובה ממש השיב מרן שליט"א לאדם ששכח ולא הניח תפילין יום אחד, ושאל מה יעשה לכפרתו, ראה ספר 'דעת נוטה' – תפילין, תשובה תשי"ג /(הרב מן הוסיף ושאל את מרן שליט"א: לכאורה מה הרעש הגדול [שהוא היה צריך להתגלות בחלום], הרי הוא היה אנוס, וכידוע אנוס פטור. ומרן שליט"א השיב: "נתנו לו רשות מן השמים לבוא ולהראות את החשיבות של מצוות תפילין "!! והוסיף מרן שליט"א: "כנראה היתה לו זכות [שהתגלה מהשמים], ואולי זו 'זכות אבות'."

בהקשר לכך מספרים בני המשפחה על גדלות נפשם של אבותיהם:

מקורה של משפחת גיטלמן הוא מהעיירה היהודית 'טרוכנברוד' שנמצאת בחבל ארץ נידח ומלא בביצות על יד סיביר. השלטונות שרצו ליישב את המקום, העניקו לכל מי שהסכים לבוא ולהתגורר שם פטור מיוחד מ'גזירת הקנטוניסטים' האיומה ,וכך נוסדה העיירה ע"י יהודים שחפצו לגדל את צאצאיהם כיהודים.

בתקופת השואה נלקחו כל בני העיירה ע"י הנאצים ימ"ש אל היער הסמוך, ובתוכם כ-30 מבני משפחת גיטלמן – אבי המשפחה ר' דב, בניו וכלותיו, בנותיו וחתניו וכל נכדיו. לפני הוצאתם להורג פנה ר' דב אל הסובבים אותו ואמר להם – "אל תפחדו, זה לוקח רק רגע אחד, וכבר נהיה אצל הריבונו של עולם!" – – – השם יקום דמם. אחד הניצולים מגיא ההריגה, סיפר את העדות המרטיטה לבנו של ר' דב, הרב יצחק גיטלמן, שהוא השריד היחיד שנשאר מאותה משפחה מפוארת. עוד מספרים בני המשפחה על טרחתו של סבם הרב גיטלמן למען מצוות התפילין: בבחרותו בעת לימודיו בישיבת מיר, ביקש ממנו רבו המשגיח רבי ירוחם זצ"ל שירכוש בעבורו בעיר וילנא פרשיות תפילין מהודרות. הוא מילא את בקשת רבו, נסע ממיר לוילנא, וקנה אצל סופר מומחה שני זוגות של פרשיות תפילין ,אחד בשביל רבו, ואחד לעצמו. שמא זכות אבותיו שמסרו נפשם עקה"ש באהבה, וכן יגיעתו על קיום מצוות תפילין של רבו המובהק, הם שעמדו לו להרב גיטלמן זללה"ה לזכות ולהתגלות, כדי ללמדנו את חשיבות מצוות התפילין!

(מתוך גיליון 'בינינו')