’’המכונית עשתה סיבוב של 180 מעלות כשפניה לכיוון הקניון, התחנה הייתה עמוסה באנשים, אבל...’’

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מספר הרב יעקב זייבלד מרמות: זכיתי להיות מיושבי אוהל וללמוד בכולל. לפני חמש שנים הרגשתי שהגיעה העת להעביר הלאה את ברכת השם ולהפיץ את מעיינות התורה חוצה. היה זה ביום חמישי בשבוע. התקשרתי למשרד של ארגון ידוע העוסק בקירוב רחוקים וביקשתי שיכניסו את שמי לרשימת המתנדבים. אני גר ברמות, אמרתי להם, ומבקש שתמצאו לי חברותא ברמות, ושיהיה רציני. לא מישהו שהתפקיד שלי למשוך אותו, אלא יהודי שמתעניין בעצמו ורוצה ללמוד.

ביום ראשון התקשרו אלי מהמשרד ואמרו לי: "יש לך חברותא". רציני? – שאלתי. "הכי רציני שיכול להיות", ענו לי במשרד. מדובר בבחור ששמו שאול. הוריו חזרו בתשובה, ואף הוא עצמו היה בחור ישיבה בתקופה מסוימת. למרבה הצער, הוא לא החזיק מעמד במסגרת ונפלט לרחוב. שם כבר התרופף מעט גם בשמירת תורה ומצוות, אבל בתוכו בערה אש כל הזמן. הוא כאב את המצב שלו ולא ידע כיצד להתרומם ממנו.

במוצאי שבת האחרון הלך לכותל המערבי. בתקופה זו הוא התכונן לקראת החתונה שלו, והתפלל בשריד בית מקדשנו כהכנה ליומו הגדול. על שני דברים עיקריים הוא התפלל שם: שיזכה לבנות בית נאמן בישראל, ושימצא חברותא. הוא התפלל מעומק הלב ובדמעות, ואחרי שהרגיש ששפך את ליבו פנה לצאת מהרחבה. בדרך החוצה הוא פגש את הנציגים של ארגון הקירוב.

בארגון יודעים שיהודים בכל הרמות של שמירת תורה ומצוות מגיעים לכותל המערבי. לפעמים מגיעים לבר מצווה ולפעמים לשמחה אחרת. חובשים כיפה ומתפללים לה'. כאן הלב נפתח, ואם מנצלים את הרגע הזה אפשר לפעול גדולות ונצורות. בשל כך נמצאים נציגי הארגון בכותל באופן קבוע. הם עומדים שם ובידיהם פנקסים ועטים, ושואלים אנשים אם הם מעוניינים במדרשה, בשיעור, בחברותא או במוסד תורני לילדים.

שאול נתקל בהם, והם שאלו אותו: "אולי אתה רוצה חברותא?"… הוא נדהם ממש. הרגע הוא התפלל על זה, וכבר שואלים אותו אם הוא מעוניין. הוא נרשם ואמר שיש לו חנות ב'רמות', והוא ישמח אם ילמדו איתו באזור החנות. כבר ביום ראשון התחלנו ללמוד מסכת 'מכות', זו המסכת שעסקתי בה אז, וכשאני חושב על כך שרק ביום חמישי הכנסתי את השם שלי, ובמוצ"ש הבחור התפלל במיוחד על מציאת חברותא, אפשר לומר שהקב"ה הקדים רפואה ל'מכות'.

הקשר בינינו, התבטא גם מעבר לשעת הלימוד. שאול ראה בי יהודי שאפשר לשאול אותו שאלות הלכתיות מפעם לפעם, והשיעור שלנו המשיך בקביעות. ביום שלישי אחד ראיתי שלא אוכל לבוא לשיעור הקבוע, והתקשרתי אליו להודיע לו שלא אבוא. שאלתי גם לשלומו, ואז הוא שאל אותי: "יש לך זגג טוב?"

השתוממתי על השאלה. שאול מסתדר מצוין כשהוא צריך בעלי מלאכה. הוא מכיר ויודע מי הם הטובים ואיך אפשר להשיג בזול. בכל זאת עניתי לו. יש כאן ברמות זגג שהוא תלמיד חכם מופלג ועוסק גם בזגגות. בשביל מה אתה צריך אותו?

שאול נאנח. "שלא תשאל. היתה פה תאונה. מכונית נכנסה לתוך החנות שלי, וכל החלון התנפץ. במצלמות ראינו מכונית שעוברת מהכביש למדרכה, פוגעת בחנות שלי ויורדת חזרה מהמדרכה לכביש. לא הצלחתי לראות במצלמות את המספר של המכונית, ואני חייב לתקן את החלון. קראתי לכמה זגגים, וכולם אמרו שמדובר בהוצאה של אלפי שקלים. אין לי כל חשק לשלם את זה".

תיקח את המספר של הזגג מרמות, הצעתי לו, אולי הוא יוכל לעזור לך. בכל מקרה, תדע שאתה עוזר להחזיק תלמיד חכם, וזאת מצווה גדולה.

הוא לקח את המספר, קרא לזגג, ולמחרת הוא הגיע אליו לחנות. עוד בזמן שהזגג שהה שם הוא התקשר אלי, והקול שלו מלא התלהבות והתרגשות. "אתה לא יודע מה הולך פה, זה ממש…"

ממש מה? לא הצלחתי לקלוט. כל מילה ששאול הוציא מפיו נשמעה יותר מבולבלת מקודמתה. הוא היה נרגש כל כך שלא הצלחתי להבין ממנו דבר. יצאתי לחנות, אבל כשהגעתי הזגג לא היה שם. אמו נכחה בחנות כשהיא נסערת כולה: "כמה השם גדול! איך הוא מנהל את העולם! לא יאמן! לא יאמן!!!" הם היללו ושיבחו את הבורא יתברך, אבל את הסיפור לא הצלחתי לקלוט.

התקשרתי לזגג וביקשתי ממנו שירחם עלי ויושיעני מסקרנותי. ספר לי מה היה שם. והוא סיפר:

"במוצאי שבת היה עלי להעביר חבילה לבני ברק. יצאתי במכוניתי אל התחנה שמול קניון רמות, בצד השני של הגשר שניצב שם, וראיתי את קו 422 לבני ברק נכנס לתחנה. עקפתי אותו קצת ורצתי עם השקית לכיוון האוטובוס. הנוסע שהיה אמור לקחת ממני את השקית לא היה שם, והחלטתי לנסוע במהירות לתחנה הבאה ושם לתפוס אותו.

"ירדתי חזרה מהאוטובוס וראיתי משהו משונה: המכונית, שקודם לכן עמדה בכיוון למעלה, עשתה סיבוב של 180 מעלות כשפניה לכיוון הקניון. הסתכלתי סביב, לא ראיתי שום דבר משונה חוץ מזה. אנשים רבים היו בתחנה וכולם רגועים. איש לא צעק ולא נבהל. אני בעצמי מיהרתי ביותר, ולא תפסתי שקרה כאן משהו שדורש חקירה. נסעתי לתחנה הבאה, וב"ה השגתי את הנוסע שיקח לי את החבילה.

"רק עכשיו, כשהגעתי לחנות של שאול, קלטתי מה קרה. נראה שמרוב מהירות איבדתי לגמרי את השפיות, ולא שמתי את האמברקס, והאוטו פשוט נסע. הוא עלה על המדרכה, נכנס בחנות של שאול וירד לכביש בחזרה. רק לחשוב על האסון שיכול היה להתרחש ה' ישמור! הכביש שיורד מהקניון הוא ירידה תלולה, בתחנה חיכו עשרות אנשים, משפחות עם ילדים ולא קרה להם כלום. הנזק היחיד היה החלון השבור בחנות של שאול.

"עכשיו תראה איזו השגחה פרטית מדהימה. מכל הזגגים שבעולם שאול פונה אלי! התרגשתי כל כך ואמרתי לו: אני פוצצתי לך את החלון ואני אתקן ואשלם הכל. איזה חסד עשה איתי הבורא יתברך! ככה אני יכול לשלם את הנזק ולא להישאר חייב, חס ושלום! "

אמו של שאול סיפרה את הסיפור הזה לכל מי שרק הסכים לשמוע. המעשה בחלון השבור והתיקון שלו הפכו לחוויה רוחנית עוצמתית. מבין השברים נפתח חלון אל הנהגת הבורא המופלאה בהשגחה מיוחדת, וזה היה קידוש השם גדול.

(פורסם בגיליון 'השגחה פרטית')